ההייטק הישראלי יודע שנים מצוינות. עוד ועוד חברות טכנולוגיות קמות, חלקן נמכרות אחרי זמן לא רב, ואחת לכמה שבועות אנחנו זוכים לראות בעיתון כותרת על עוד אקזיט – או במלים אחרות, על כמה צעירים שמכרו את הרעיון שלהם לחברה גדולה ועשו מיליונים. בנק לאומי הבין את הפוטנציאל הקיים בשוק ההייטק, והקים לפני כארבע שנים וחצי את לאומיטק, שההתמחות שלו היא עבודה עם חברות טכנולוגיה – סטארט־אפים והייטק.   

“ההייטק במדינת ישראל הוא קריטי", אומרת מנכ"לית לאומיטק, יפעת אורון. “הוא מנוע הצמיחה של הכלכלה, משמעותי בהרבה פרמטרים, מהווה 40% בערך מהייצור, משהו כמו 10% מהתוצר, 10% מכוח העבודה. יש לנו פה די הרבה חברות הייטק, אפילו במונחים אבסולוטיים בעולם, יש לנו משהו כמו 6,500 חברות, בכל הגדלים". 

אורון מסבירה שחברות ההייטק לא קמו בישראל במקרה. “הן קמו כי התשתית או החוסר תשתית גרמו לכך שהעולם העסקי הישראלי לא יכול היה להתבסס על משאבי אנרגיה חזקים או על שוק מקומי חזק – כל מיני דברים. כשאתה מסתכל על כל האילוצים, אתה מבין שטכנולוגיה זאת הייתה המהות, כמובן בהתבסס על המון תקציבים וידע שנוצר במדינת ישראל כתוצאה של הרבה מאוד השקעות של כסף בצבא, שפיתח הרבה יכולות והכשיר הרבה מאוד אנשים להיות יזמים טכנולוגים. הייתה פה תשתית נכונה, ותעשיית ההייטק התחילה לפרוח לפני 20־25 שנה".  

מה מצב ההייטק היום?

“היום תעשיית ההייטק הפכה להיות תעשייה יציבה מאוד ומוכרת מאוד בעולם. אנחנו אחד משלושת המקומות הראשונים מבחינת אינובציה וחדשנות, והתעשייה חזקה מאוד כי יש לה הרבה רגליים שמחזקות אותה: מעורבות ממשלתית, שכל הזמן דואגת למלא את החוסרים במקומות שכסף פרטי לא ממלא, סביבה עסקית חזקה ותומכת, למשל כל העולם המשפטי והעולם החשבונאי שמסייעים לתחום - אולי זה נשמע טריוויאלי, אבל לא כל המקומות בעולם מדברים בשפה החשבונאית שאמריקאים יכולים להבין, אז אנחנו מאוד אמריקאים במובן הזה.

אנחנו יודעים לנהל חברות כמו שמנהלים אותן בסיליקון ואלי ובניו יורק. וזה קריטי, כי רוב הכסף שמגיע לממן את התעשייה הזאת הוא לא כסף ישראלי. רק כדי לסבר את האוזן – 98% מהכסף הוא לא ישראלי. וכדי שכל כך הרבה כסף לא ישראלי ייכנס לתעשייה הזאת, הוא צריך להרגיש נוח, שמה שאומרים לו זה מה שבאמת קורה, שהוא יודע לנתח את הדוחות. גם הקרנות הצליחו לעשות תשואות יפות מאוד ולגייס המון כספים, כך שהתעשייה חזקה מאוד".

מה ההשקעה השנתית בתחום ההייטק ככלל? 

“בכל שנה אנחנו רואים פסגה חדשה בהיקפי ההשקעות שזורמות לחברות ישראליות. היום אנחנו בקצב של יותר מ-6 מיליארד דולר שנתית, שמושקעים בחברות טכנולוגיות ישראליות, שזה המון כסף. אנחנו רואים קצב גיוס של כסף על ידי קרנות ישראליות מקומיות ששובר שיאים, ממש כמה מיליארדים בשנה, וזה מספרים שלא ראינו אף פעם. אנחנו רואים תעשיות ספציפיות שגדלות בארץ ומובילות בעולם, למשל סייבר, שאנחנו הרבה יותר גדולים בתחום מהגודל היחסי שלנו בעולם מבחינת כמות חברות הסייבר ומבחינת כמה אנחנו מייצאים סייבר לעולם.

יפעת אורון. צילום: מרק ישראל סלםיפעת אורון. צילום: מרק ישראל סלם


בערך 20%  מההשקעה בחברות סייבר בעולם מגיעה לישראל, זה מטורף. יש עוד כמה תחומים שבלטו מאוד בשנים האחרונות, למשל תחום האוטומוטיב, שהתחיל עוד בימי ‘בטר־פלייס' אבל מאז תפס נפח חשוב מאוד. ברור שעסקת מובליאיי גרמה למדינת ישראל להיות אחת משני המקומות הבולטים בעולם בתחום. ברגע שיש עסקה כמו מובילאיי, שאינטל החליטה לקחת את הדבר הזה ולבסס כפלטפורמת הטכנולוגיה לעולם האוטומוטיב ושילמה 15 מיליארד דולר עבור החברה, זה גורם לגורמים נוספים לבחון שוב את השוק ולהכניס כספים חדשים. נוסף לכך, אנחנו רואים כניסה של חברות בינלאומיות כל הזמן לארץ, הם מקימים פה לרוב משרדי מחקר ופיתוח". 

אורון אומרת שתופעת האקזיט הנפוצה כל כך במחוזותינו, דווקא הולכת ופוחתת: “הייתה בעבר טענה שישראלים יודעים להקים חברות מצליחות, אבל הם מוכרים אותן נורא מהר. הם נותנים להן קצת לגדול, ואז מוכרים אותן מוקדם מדי למייקרוסופט, לגוגל או כל הגדולים ב־10 מיליון דולר. אנחנו רואים תופעה חדשה שחברות מפסיקות להיות בלחץ למכור מוקדם ובעצם צומחת בכוחות עצמאיים. אנחנו רואים חברות ישראליות ששוות מאות מיליוני דולרים ואפילו מיליארדים, וזה גורם לתעשייה להיות יציבה יותר כי יש פה הרבה חברות ישראליות עצמאיות, וכל הגורמים האלה הופכים את התעשייה כאן לאטרקטיבית מאוד". 

כל הבנקים ישמחו לתת שירות לתעשייה כזאת. למה צריך בנק כמו לאומיטק?

“לא כל הבנקאים מכירים את עולם ההייטק ואת המאפיינים הייחודיים שלו. למשל, מה זה סטארט־אפ? זו חברה צעירה מאוד, עם רעיון מצוין, שהיא חושבת שהיא יודעת מה היא תעשה, אבל היא לא באמת יודעת. כשחברה כזאת מגיעה לבנק, עולה השאלה מי אמור לטפל בה. כי בסוף זה שני אנשים עם רעיון. האם היא צריכה לקבל טיפול קמעונאי? היא צריכה לקבל טיפול עסקי? הרבה פעמים החברות האלו היו פותחות חשבון בסניף שליזם היה בו חשבון מגיל 16, ושם הוא התגלגל. מה הבעיה עם זה? אף סניף כמעט לא יודע להתעסק עם חברה שקמה, ותוך חצי שנה פתאום מתחילה להביא כספי משקיעים, שהמשקיעים האלה יכולים להיות חברות בינלאומיות או קרנות שיושבות לא בישראל, והעולם הבנקאי שהפך להיות מתוחכם מאוד, שרוצה לדעת מאיפה הכסף, רוצה שיסבירו לו על מבנה הבעלות ועוד.

אחד הדברים שבנקאי רוצה לדעת זה מי פה בעל השליטה. בדרך כלל לעסקים יש בעל שליטה, וזה גם בדרך כלל יציב. בהייטק זה לרוב לא יציב, אלא תזזיתי כי חברת סטארט־אפ יכולה לגייס כל חצי שנה כסף ובכל גיוס כזה מבנה הדירקטוריון שלה משתנה, מבנה הבעלות שלה משתנה, בעל השליטה הופך להיות מישהו אחר ואז לבנקאי קשה מאוד".

ומה בדבר אשראי לחברות כאלה, שכמו שאת אומרת – עתידן לא תמיד ברור.  

“מה שמאפיין חברות הייטק זה שהן שורפות או משקיעות המון כסף לאורך כמה שנים כדי לפתח את הטכנולוגיה. אז החברות האלה הן הפסדיות מאוד כמה שנים טובות מהחיים שלהן. יכולות להיות חברות שאפילו שיש להן כבר מכירות, הן ממשיכות להפסיד מיליונים או עשרות מיליוני דולרים בשנה. ולמה זה חשוב להבין, אפרופו בנקים? כי כשבנקים מסתכלים על ביזנס שהם רוצים לתת לו אשראי והלוואות, הם רוצים לראות שהביזנס רווחי, שאני מבין מאיפה יחזור הכסף וכו', ובהייטק הביזנס כמעט בהגדרה הוא לא רווחי כי החברות לוקחות בעצם את הרווחים ומשקיעות אותם בחזרה בעסק כדי לצמוח. 

"בהייטק יש צורך מאוד משמעותי להיות בצמיחה מאוד גבוהה בשביל לתפוס בעצם נוכחות בשווקים שהם מתהווים. הרי אף מוצר בהייטק לא צריך להיות באופן עסקי מוצר שכבר יש אותו, אחרת זה לא מעניין. אז ממציאים דברים חדשים ופותחים שוק חדש ומשקיעים בזה הרבה כסף. אז בא הבנקאי שאומר יש לי פה חברה מפסידה, השוק שלה הוא שוק חדש שאני לא באמת מבין אותו כי אין לי ממש למה להשוות אותו. בנקאים הרבה פעמים רוצים לראות נכסים, שיהיו כבטוחות לאשראי. אבל לחברת הייטק לרוב אין נכסים. אין מפעל, אין ברזלים, אין ציוד. הכל זה מין ענן של טכנולוגיה. לבנקאים שלא עושים הייטק מהבוקר עד הערב הדבר הזה שנקרא חברת סטארט־אפ טכנולוגית זה דבר שלא טריוויאלי לעיכול".

במה אתם שונים? 

“את כל הדבר הזה הבינו בבנק לאומי לפני 4.5 שנים, כשהמנכ"לית שלנו רקפת רוסק־עמינח שמה לב שיש פה תעשייה ענקית, חשובה, אסטרטגית למדינת ישראל, אבל זה לא כל כך בא לידי ביטוי בפעילויות הבנקאיות. אף בנק לא ייעד מערכת שתומכת בצרכים של ההייטק. היו חשבונות, אבל כשהחברות האלה היו צריכות אשראי, הן פשוט היו עוברות לצד השני של האוקיינוס, ובאמריקה יש הבנה של הדברים האלה ושם הבנקים ידעו להלוות את הכסף הזה, ופה לא כל כך. המנכ"לית שלנו אמרה, ‘אנחנו צריכים להביא פה בשורה, אנחנו צריכים להקים פה ארגון בתוך הבנק, שהוא אומנם בנק, אבל כזה שעובד אחרת, מסתכל על הדברים אחרת', מדברים עם החברות בשפה שלהן, מבינים אותן, לא נבהלים כשחברה מפסידה כסף וקצת קשה. 

"היינו צריכים לייצר שדרה חזקה מאוד של בנקאים שמבינים את התעשייה, לומדים אותה, נשארים מעודכנים בנוגע למה חדש, מה כבר לא מעניין וכו'. היה לנו מזל שהמבנה של בנק לאומי הוא גלובלי מאוד. בנק לאומי הוא אומנם בנק ישראלי, אבל יש לו חברה־בת שהיא בנק אמריקאי וחברה־בת שהיא בנק בריטי. זה התאים לנו מאוד, זה מה שחברת הייטק צריכה - היא קמה נניח בפתח תקווה, ואחר כך היא צריכה לפתוח משרד בניו יורק, ויש לנו שם פעילות אז אנחנו ניתן להם המשכיות של שירות גם שם. היא עוברת לאירופה אז ניתן להם את השירות מלונדון. 

שאלנו את עצמנו אילו מוצרים החברות האלה צריכות, כי אלו לא מוצרים שחברה תעשייתית רגילה צריכה, אלא מוצרים אחרים לגמרי, ובעצם יצרנו מוצרים בנקאיים אחרים ויצרנו תשתית שמבחינתנו רצינו שתהיה מתקדמת ונוחה למשתמש שלא תהיה שאלה לסטארט־אפיסט היכן הוא פותח את החשבון הראשון של ועם מי הוא עובד. וזה מה שעשינו".

כמה לקוחות משתמשים בשירותים שלכם? 

“אנחנו משרתים היום בכל העולם כ־4,500 חברות הייטק. אנחנו מלווים להן, וזה עולם של אשראי שלא היה מפותח בישראל, והוא הכרחי מאוד כי חברה שצומחת וצריכה להביא הרבה השקעות כחלק מהצמיחה שלה, ככל שהיא יכולה להביא חלק מהכסף הזה באשראי ולא באקוויטי, היא לא מדללת את המשקיעים והיזמים שלה. כי אשראי בנקאי לא מדלל.

אנחנו באנו ואמרנו לחברות, בואו אנחנו נעזור לכן צד ליד צד – האקוויטי ליד אשראי שלנו, נעזור לכן להגדיל את הצמיחה שלכן בעצם בלי להידלל, וזה מאוד אטרקטיבי לחברות האלה. בארבע השנים האחרונות הכניסה של לאומיטק לעולם הזה יצרה בעצם תנועה של חברות שהתחילו להשתמש בבנק כמנוע צמיחה, ושוק האשראי להייטק צמח מאוד.

"אנחנו לא בלעדיים בשוק, ויש מתחרים, אבל זה הגדיל מאוד את שוק האשראי. ואני חושבת שזה חשוב מאוד כי זה עוזר לחברות לא להיות בלחץ ולעשות אקזיט, כי יש להן אפשרות כלכלית שלא מבלבלת להן את מבנה הבעלות וללכת לחפש כל הזמן משקיעים ולדלל את הבעלות".