שר האנרגיה יובל שטייניץ מנסה בכל כוחו להוציא אל הפועל את התוכנית היומרנית לביטול השימוש בדלקים מזהמים ומעבר לשימוש בגז, אולם הרפורמה המיועדת נתקלת בהתנגדות חריפה של חברות הדלק ושל החברות לאנרגיה ירוקה. אתמול כינס שטייניץ את חברות האנרגיה לשמיעת עמדותיהם. את הרפורמה, שתושלם עד 2030, שטייניץ מכנה ה"תוכנית להצלת עם ישראל", ואם היא לא תיושם, תיגרם לדבריו קטסטרופה.



שטייניץ מדבר על הגברת השימוש בגז הטבעי, על הפחתת השימוש בפחם ל־30% כבר השנה ועל סגירה סופית של תחנות הפחם בחדרה ובאשקלון. השאיפה היא ש־95% מהאנרגיה והקיטור בתעשייה ייוצרו החל מ־2030 בגז טבעי. אשר לתחבורה, מדובר במעבר הדרגתי למכוניות חשמליות ומשאיות גז טבעי ובאיסור מוחלט על יבוא מכוניות בדלק מזהם החל מ־2030.



באגף התקציבים באוצר חוששים מאוד מהתוכנית היומרנית, משום שהיא עלולה לגרום לצניחה בהכנסות ממיסוי דלק הנאמדים ב־20 מיליארד שקל בשנה. במשרד האנרגיה עדכנו אומנם את האגף, אבל לא ביקשו ממנו את ברכת הדרך. גורמים במשק האנרגיה טוענים שלא התייעצו איתם וכי הם מתנגדים לתוכנית בתוקף. מנהלי חברות הדלק, הראשונים להיפגע, החרימו אתמול את הכנס ושלחו דרגים נמוכים יותר. גם במכון האנרגיה, המאגד את חברות הדלק, מתנגדים לכך בתוקף.




יובל שטייניץ בכנס המנהיגים של מעריב, צילום: סיון פרג'
יובל שטייניץ בכנס המנהיגים של מעריב, צילום: סיון פרג'



יוסי רוזן, יושב ראש המכון, הציג במהלך הכנס נייר עמדה שהוכן על ידי שלומי פריזנט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים. "על הרגולטור לקבוע יעדים כמותיים להפחתת פליטת מזהמים מכלי רכב ולא להכתיב לשוק כיצד ובאיזו טכנולוגיה להגיע לאותם היעדים", קובע רוזן, "אף אחד לא מתנגד לתקני איכות סביבה המחמירים כל עוד הם תואמים את הנעשה באירופה".



רוזן טוען כי המעבר לשימוש טוטאלי בגז מטיל על המשק עלויות מיותרות, והוא מוסיף כי בהקשר של רכב מנועי המדובר בהתערבות מיותרת. "כוחות השוק יקבעו איזו טכנולוגיה תנצח במרוץ, ואין שום היגיון או טעם להכריז כיום על המנצח בשנת 2030. "תמיכה של הרגולטור בסגירת בית הזיקוק בחיפה על בסיס תחזית לא ודאית, אינה אחראית, גורמת כבר היום לפגיעה בהשקעות, פוגעת בתעשייה שתורמת למשק 2־2.5 מיליארד שקל בשנה נטו ומתעלמת מצורכי התחבורה הימית והאווירית והתעשייה הפטרוכימית".



רוזן סיכם: "אין צורך להמציא את הגלגל, כי ברור לכולם שישראל תקנה ממילא ב־2030 את הרכבים שיצרני הרכב הבינלאומיים ישווקו, ולא שום רכב אחר. עם כל הכבוד, אנחנו לא מכתיבים בהקשר הזה את תנאי השוק העולמי. ככל שהתקנים בישראל יתאמו את התקנים האירופיים, יהיה יותר קל לייבא את מגוון הרכבים ואת הציוד התעשייתי התומך בהם".




יוסי רוזן, צילום: יח"צ
יוסי רוזן, צילום: יח"צ



ביקורת נוספת השמיע מנהל רשות המסים לשעבר דורון ארבלי, המשמש כיום יועץ לחברות עסקיות העוסקות באנרגיה מתחדשת ובאנרגיה חשמלית. "אין כיום סנכרון בין תוכניות העבודה במשרדי הממשלה השונים כמו מערכות המס, לזו של משרד האנרגיה. הנושא של חוק עידוד השקעות הון הוא דוגמה אחת בלבד. המדינה מיוזמתה רצתה לעודד חוות סולאריות ואנרגיה חלופית ונתנה ליזמים הנחות במס".



שר האנרגיה, שנכח בכנס, אמר ששמע את עמדות הציבור וכי זאת הייתה אחת ממטרות הכנס. "נקשיב לקולות הביקורת, אבל הרפורמה תצא לדרך למרות ההתנגדויות", אמר שטייניץ.