לא להאמין מה נהיה מאופקים שבנגב. עד לפני מספר שנים העיר הייתה שקועה במשבר עצום, לא ידעה מה העתיד צופן לה. אופקים נוהלה אז באמצעות ועדה קרואה, מאזן ההגירה שלה היה שלילי, צעירים רק חיפשו דרך לברוח. והנה אנחנו בסוף 2018, וקשה לזהות את המקום.

אופקים נחשבת היום לאחת מהערים בעלות תנופת הבנייה הגדולה בישראל. אם עד לפני כמה שנים היא מנתה 26.5 אלף תושבים, כעת היא כבר חצתה את גבול ה–31 אלף, והתוכניות של איציק דנינו, ראש העיר שנבחר כעת לקדנציה שנייה, הן שבעוד חמש שנים היא תגיע ל–40–45 אלף איש.

"קח את מה שקורה בארץ", דנינו ביקש להסביר את הביקוש הגדול לעירו. "יוקר המחיה ויוקר הדיור אלו משקולות כבדות עבור משפחה צעירה, ולכן אתה אומר ‘בואו לאופקים, תקבלו כאן הטבות מס, תרדו מדירה בקומה חמישית לווילה צמודת קרקע. אתם תזכו לאיכות חיים ותמשיכו לעבוד בבאר שבע, כי אני עומד לסלול כביש שתוך שבע דקות תהיו שם'. החיים באופקים זולים יותר, כי החוגים מסובסדים ומינוי התיאטרון מסובסד. זוכים כאן ליום לימודים ארוך באפס תשלום. יש מעגל של שירותים שמקטין את ההוצאות באופן ישיר למשפחה".

רק שדנינו הבין עוד בתחילת הקדנציה הראשונה כראש עיר שאם הוא רוצה להביא אוכלוסייה חזקה לאופקים ולהשאירה שם, הוא חייב לתת לה את כל התנאים שמעניקים איכות חיים משודרגת.

אופקים, מפעל הפיס. צלם : אריאל בשוראופקים, מפעל הפיס. צלם : אריאל בשור

ראש העיר נכנס לרכבו ולקח אותנו לקאנטרי קלאב החדש של אופקים, שנבנה בסיועו של מפעל הפיס. מתחם מרהיב ביופיו, אחד היפים שנבנו בארץ וכולל בריכה חיצונית, בריכה מקורה, בריכת פעוטות, חדר כושר, ספא עם ג'קוזי וסאונה וחדרי חוגים רבים. רק נפתח ויש שם כ–1,300 מנויים, כמעט תפוסה מקסימלית ואין פלא כשהמחיר כל כך נוח.

"יצרנו מינוי מאוד זול למשפחה - 230 שקל לזוג הורים עם שני ילדים", הוא מתגאה. "המינוי כולל כ–25 חוגים. מה עשינו? המקום נבנה מכסף ציבורי, אז איך מחזירים לציבור? באמצעות מינוי זול יותר. אופקים שינתה פאזה לעיר שצומחת עם אוכלוסייה צעירה ואתה חייב להתאים את השירותים המוניציפליים, כי מיד משווים לערים אחרות. הפערים היו גדולים ואנחנו מצמצמים אותם בעזרת מערכת החינוך וגם בשירות לתושב כדוגמת הקאנטרי. השקענו בו מעל 35 מיליון שקל. אתה לא יכול להיות עיר מתפתחת, הפונה לקהל צעיר, מבלי שיהיה לך בסיס לאיכות חיים".

דנינו כמובן יודע למי מגיעה התודה בהשלמת המיזם היוקרתי. "בלי הסיוע של מפעל הפיס קשה לקדם פרויקטים מהסוג הזה, אם בכלל", הוא מודה. "בלי המשאב של אמות המידה, שמעניק הפיס, לא הייתי מצליח להניע את התהליך. מדובר בכסף גדול, בין 15 ל–17 מיליון שקל שמגיע מפרמטרים מדויקים לכל יישוב. אומרים לך בפיס ‘קח את הכסף ותעשה'. תראה מה יצא לנו כאן".

***

הגענו לקאנטרי בתחילת החורף. אמצע השבוע והוא המה מאנשים - חלקם שחו בבריכה, חלקם התאמנו על פיתוח גוף בחדר הכושר, וכולם הודו על המבנה החדש שצמח להם בנוף העירוני.

דנינו הבין כבר בתחילת הקדנציה הראשונה שיש לו כברת דרך ארוכה לעבור עם העיר שבה גדל. כשהוא נכנס לתפקיד, שיעור האבטלה היה כ–12%. עכשיו הוא עומד על 6%, בזכות השינוי שאופקים חוותה וכמובן בעזרת התושבים החדשים שהגיעו.

"אלפי משפחות חדשות התיישבו כאן, וזו אוכלוסייה טובה וצעירה", ראש העיר מספר. "אופקים צומחת מלמטה. במהלך קמפיין הבחירות סיירתי לא מעט ברחובות ופגשתי אמהות עם ילדיהן בגני השעשועים. ‘שלום, אני איציק, ראש העיר', הצגתי את עצמי. ישבה שם מישהי, לא הכירה אותי. שאלתי ‘מה את עושה?'. ענתה ‘מהנדסת באינטל'. ‘מה בעלך עושה?', המשכתי. ‘מהנדס', היא סיפרה. זו האוכלוסייה שמגיעה, וכל תושב כזה מביא עוד שליש משרה, עוד מספרה, מכולת, בית קפה. אני בטוח שבחמש השנים הבאות תהיה בשורה טובה לנושא התעסוקה. אם נרד מתחת לממוצע הארצי, זו תהיה הצלחה אדירה".

אופקים, מפעל הפיס. צלם : אריאל בשור אופקים, מפעל הפיס. צלם : אריאל בשור

אתם בונים מקומות עבודה חדשים?
"לפני שנה מסרנו 37 מגרשים למפעלים חדשים, ועכשיו הם בתכנון. לפני מספר חודשים מסרנו אישורים עקרוניים לעוד 61 מפעלים חדשים. כמאה מקומות ייפתחו עם אלפי משרות חדשות. זה פשוט מטורף".

החלום הגדול של דנינו הוא שאופקים תמשוך אליה גם אנשים מהמרכז, ועובדה שכבר יש גרעין מתל אביב, מאות אנשים, שמתכנן לרדת לנגב.

"הביקושים עצומים", הוא מתגאה. "על כל מגרש מתמודדות 30 משפחות. זו העוצמה. אתה יכול לתכנן, אבל אם אין ביקוש, זה לא שווה כלום. כשיש ביקוש, זה מחייב לבנות ולפתח כמה שיותר שכונות חדשות. 250 יחידות אנחנו רוצים להשאיר לצעירים מתל אביב שמתכננים להגיע עם תפיסה מעניינת. הם יתיישבו כאן ויעבדו במרכז. הרעיון מדהים ומרגש אותי כל פעם מחדש. אנחנו פותחים את גבולות המדינה, ואופקים כבר לא תיחשב לפריפריה. אם יקומו בבוקר 20–50 צעירים וצעירות, יעלו לרכבת של שבע בבוקר, בשעה שמונה ורבע הם יסתובבו במרכז עזריאלי והחבר לשולחן העבודה, זה שגר ברעננה, במקרה הטוב יגיע ביחד איתם. זו תהיה המהפכה האמיתית, שיא העשייה שלי".

***

דנינו הבין מזמן שבניית שכונות וקאנטרי נפלא לא מספיקה אם הוא רוצה להוות אלטרנטיבה לבאר שבע, שמתפתחת בצעדי ענק. הוא חייב לבנות גם מתחמים מסחריים גדולים, לספק מקומות בילוי וכמובן להשקיע במערכת החינוך, אחד הדברים הראשונים שבודקת משפחה לפני שהיא עוברת עיר ודירה.

"אנחנו משקיעים הרבה מאוד במערכת החינוך", הוא הדגיש. "אם קיבלתי אותה עם 32 מיליון שקל תקציב, השנה אישרתי תקציב של 65 מיליון שקל. מערכת החינוך באופקים קפצה מדרגה משמעותית. זה מתחיל עם 85% זכאות לבגרות השנה, וממשיך עם עתודה לבגרות איכותית שעומדת כעת על 30%, כשהממוצע הארצי הוא 20%".

ומה לגבי מסחר, בילויים?
"מקומות בילוי ומתחמים מסחריים מתקדמים הם החלטה עסקית. אנחנו היום בסיטואציה שיזמים מבקשים מאיתנו להוציא מכרזים לבניית מתחמים כאלה, דבר שלא היה לפני שלוש וארבע שנים, מאחר שזה לא היה כלכלי, בגלל פרמטרים שליליים. היום העיר בכיוון אחר, ואני משוכנע שנראה את המתחמים האלה קמים במהלך השנים הקרובות".

לכן כדי להיות עיר משמעותית בנגב דנינו רוצה גוף כמו מפעל הפיס, שיעמוד לצדו. כשהם יצטרכו להכניס יד לכיס, יהיה שם הסיוע החשוב להקמת עוד מבני ציבור ועוד מתקנים לשימוש הקהילה.

"מפעל הפיס עוזר לנו בקידום העיר", דנינו מודה. "מדובר בהרבה מאוד מיליונים בשנה שהם כסף זמין, כסף שלא צבוע בדברים אחרים ובקשות. כסף שבאמת מיועד למה שצריך. הגמישות הזו וההיקפים מייצרים עבורנו הזדמנות ענקית לשנות באופקים את איכות החיים. מה שהמדינה לא יודעת לתת, הפיס יודע לתת".

אין ספק שהפיס ואופקים ימשיכו לצעוד ביחד גם בשנים הקרובות. המשימות בעיר הדרומית טרם הסתיימו, והעבודה עדיין מרובה.

"הייתי רוצה שבמרחב האזורי שלנו אופקים תהיה עיר שיודעת לתת שירותים מוניציפליים ושירותים נוספים לכלל האזור", דנינו מביט לעתיד. "אם באר שבע היא המטרופולין הגדול של הנגב, אז אופקים תהיה עיר אזורית בנגב המערבי עם איכות חיים וחינוך. עיר שכיף לחיות בה".