פרסמנו לא מזמן את הדוח של הרבעון השלישי של השנה ואני חושב שהוא מספר את הסיפור. אנחנו נמצאים בתנופה, תנופה חזקה. רואים את זה גם בהכנסות וגם ברווח של החברה. זה נובע מכמה מקורות וכיוונים, שכרגע עובדים כולם חזק ביחד", כך אומר מנכ"ל מיטב דש, אילן רביב.


“בקרנות הנאמנות היו לנו השנה ביצועים מצוינים ובעקבות זה דירוגים מצוינים במערכות הבנקאיות ואצל יועצי הבנקים", הוא מוסיף. “אנחנו המגייסים הגדולים בתעשיית קרנות הנאמנות, אבל חשוב מכך, זה קורה בתקופה שבה התחום נמצא במצב של פדיונות. גייסנו יותר מ־3.5 מיליארד שקל והיד עוד נטויה - דצמבר הוא חודש חזק. החברה שלנו היא הגדולה בתעשייה, חצינו רף של 33 מיליארד שקל בקרנות נאמנות מכל הסוגים.


“לאחר שהודענו על מיזוג של חברת הקרנות שלנו עם חברת ‘תכלית תעודות סל', את 2019 נתחיל כחברת הקרנות הגדולה בארץ, עם נכסים של כמעט 60 מיליארד שקל, ואנחנו יוצאים חזקים ומחוזקים ל־2019. יש לנו מנוע צמיחה שעובד מצוין בתחום של מגזר הברוקראז' וחברי הבורסה.


מה מיוחד במנוע הצמיחה הזה?

"הוא מצוין מכמה סיבות, אבל בעיקר נהנה מפיתוחים טכנולוגיים. המערכת סגורה, והציבור יכול להצטרף לחברי בורסה לצורך פעילות מסחר בניירות ערך, וכמובן, הוא נהנה מהמון רוח גבית רגולטורית בכנסת ובמשרדי הממשלה, כתוצאה מהרצון לעבות ולחזק את התחרות בבנקים.


“כמו כן, הורדנו את הרף בתחום ניהול התיקים, משום שהמוצרים הדיגיטליים והטכנולוגיה החדשה מאפשרים ניהול תיקים מרף הרבה יותר נמוך, ובסוף אוקטובר השקנו את מיטב דש מנג'ר, מערכת לניהול תיקים מסכום של 25 אלף שקל וצפונה. אני מאוד מאמין במוצר הזה, אבל הוא רק בראשית הדרך".


למה הצבתם רף כל כך נמוך?

“המערכות האלה באמת מאפשרות פשטות תפעולית, ולכן גם ניהול התיקים בסכומים מאוד קטנים הוא עדיין כלכלי. לפני כן היה מאחורי תיק השקעות כזה היה עיסוק רב מבחינת המערכות והניירת הנדרשת, כל הרגולציה וכו', אבל ברגע שהעברנו את הניהול לעולם הדיגיטל, הלקוח יכול לפזר השקעות אפילו אם הוא קונה באלף שקל. כך שללקוח אין בעיה עם גודל התיק, ולנו זה משתלם מבחינה עסקית.


"אנחנו מקבלים בכל יום זרם של לקוחות שמגיעים באמצעים דיגיטליים, ובלחיצת כפתור אנו מפזרים את כספם בעולם קרנות הנאמנות. הנישה של תיקים מ־25 אלף שקל ומעלה אינה מקבלת שירות, כי מערך הייעוץ הבנקאי לא מגיע לסכומים האלה, ורוב הסכומים האלה יושבים בפיקדונות בנקאיים עם ריבית מאוד נמוכה, אם לא אפסית, ולכן חשבנו שזה יהיה נכון להציע את זה. היבול הראשון, בחודש וחצי שאנחנו באוויר, מרשים - ממוצע של יותר מ־40 אלף שקל לתיק".


אז למה לא להוריד את הרף מעט יותר ולהציע שירות גם לתיקים בסכומים נמוכים מ־25,000 שקל? 

“שקלנו גם את האפשרות הזו. אני מניח שעם הזמן נראה מה הביקוש ונחליט, אבל כרגע זה הכי נמוך בשוק, וחשבנו שזה מספיק לשלב ההשקה. התשואה הצפויה תלויה בפרופיל הסיכון של הלקוח. הלקוחות עוברים תהליך של הגדרת הסיכון בטלפון או במחשב. יש לקוחות עם תיאבון סיכון נמוך מאוד, ואז התיק יהיה עם תשואה נמוכה יותר, בדרך כלל תיק עם איגרות חוב רבות יותר. מובן שללקוחות מסתכנים יותר תהיה אפשרות לתשואה גבוהה. לקוחות כאלה ישקיעו יותר במניות, ולאורך זמן הם ייהנו מתשואה גבוהה יותר. זה נשנע פשוט, אבל זה תלוי בעוד כמה פרמטרים".


מה הצפי שלכם לשנה הבאה?

“אנחנו חושבים שהציבור צמא להשקעות אלטרנטיביות. אנחנו, בתי השקעות בכלל ומיטב דש ביניהם, התחלנו להציע מוצרים אלטרנטיביים כבר לפני כשלוש שנים, ואנחנו רואים שהטרנד הזה הולך ומתגבר. גם בנושא הזה אנחנו מובילים ב־2018 עם כמה קרנות מעניינות, והכוונה היא יש תוכניות להרחיב ולהגדיל את זה עוד בשנת 2019. אנחנו עדים לשווקים תנודתיים למדי ברבעון הרביעי ומעריכים שהם ימשיכו להיות תנודתיים, משום שהם נמצאים ברמות גבוהות.

“אני חושב שההשפעה העיקרית על השווקים תהיה הריבית. הופתענו מעליית הריבית בארץ. היא הייתה מינורית, אבל היה בה מסר. אנחנו לא חושבים שזו תחילתה של מגמה, משום שלדעתנו הכלכלה לא תומכת בתהליך של עליית ריבית. קיבלנו לכך חיזוק מארה"ב, שגם בה התמתנו מאוד הציפיות לעליית ריבית ב־2019. אנחנו לא בעיצומו של מחזור העלאת הריבית, אלא לקראת סיומו".

אילן רביב, מנכ"ל מיטב דש