"2018 הייתה שנה מאוד מעניינת. פתחנו אותה בחששות גדולים לגבי הכלכלה האמריקאית, אבל בסך הכל ארה"ב מסיימת שנה כלכלית טובה", אומר יעקב גדנקן, מנהל חדר עסקאות בקבוצת דיסקונט.
 
 “נכון ששוקי המניות נראו מבטיחים פחות ביחס לשנים האחרונות", הוא מוסיף. “לכך יש להוסיף את העלאות הריבית במהלך 2018, שלמעשה יצרו הבחנה גדולה בין שוקי הריבית הדולרית לבין שוקי הריביות האחרים. תהליך משפיע מאוד השנה היה כמובן הנושא הפוליטי, או הגיאופוליטי – שהביטוי שלו היה מלחמת סחר. אנחנו מדברים כל הזמן על הסכנה מפני מלחמת סחר, אבל נראה לי שאחרי כל הרעש שהקים ממשל טראמפ, בסופו של דבר הוא מגיע להסדרים סבירים יחסית. ראינו את זה עם קנדה ומקסיקו, וכעת מסתמנת גם פשרה עם סין.
 
"אפשר לומר שהנשיא האמריקאי מגדיל את הסיכון ומגביר את הרטוריקה, אבל בסופו של דבר, בשלב הביצוע, יש מתינות יחסית שמוצאת את נקודת האיזון".
 

ואיך אתה מסכם את 2018 מבחינת הכלכלה הישראלית? 
“בארץ, 2018 מסתיימת במגמה מאוד מעניינת, קודם כל ביחסי הדולר־שקל. בסך הכל אנחנו מסיימים את השנה ברמות דולר־שקל מהגבוהות שידענו בשנים האחרונות. בשבועות האחרונים נסחר המטבע המקומי ברמות של 3.72 שקלים לדולר, ונגענו גם ב־3.75 שקלים לדולר. מבחינת התעשייה המקומית הפיחות הזה טוב, בוודאי ליצוא ולהייטק, ובעיקר באופן שבו אנחנו מגיעים אליו, לא בחששות או במהלך אגרסיבי או משברי, אלא להפך – בצורה יחסית מתונה מדורגת. בסך הכל השוק לא מצפה לזעזועים ויודע להגיב להפתעות, קטנות יחסית, במתינות ובלי לחץ. אני חושב שהזירה המהותית ביותר היא הזירה הפוליטית. ציפינו לקראת סוף השנה הזו לבחירות מוקדמות, ומכל מקום ברור שבשנה הבאה יתקיימו בחירות, רק עדיין לא ידוע מתי. לא ברור גם איך ההכרזה על תחילת מערכת הבחירות תשפיע על הכלכלה". 
 
מה צפי השוק ל־2019 מבחינתכם?
"שני הנושאים שאני רואה בהםאת העניין הרב ביותר, גם מצד הלקוחות שלי, הם האינפלציה ושוק הריבית המקומי: האם אנחנו בתחילתו של מחזור העלאת ריבית, או שמא העלאת הריבית שנעשתה החודש הייתה נקודתית? לגבי האינפלציה, ראינו שינוי מגמה בסביבת האינפלציה במחצית השנייה של 2018. זה לא שאני חושש מאינפלציה מואצת או מאינפלציה שיוצאת משליטה, אך אחרי חמש־שבע שנים של אינפלציה אפסית, ולפעמים אפילו שלילית, אני חושב שאנחנו רואים בסך הכל חזרה לאזורי אינפלציה 'נורמלית' של יותר מ־1%. כעת צפוי שנראה לקוחות שישובו להתייחס אל מרכיב האינפלציה כפקטור בתמחור פיננסי, בהגנות פיננסיות, בשיקולים שונים בסביבת האינפלציה. אולי אפילו, אצלנו כבנק, נראה חזרה למוצרים צמודי אינפלציה, אבל עוד מוקדם להעריך.
 
“לגבי עולם הריבית, הדעה הרווחת היא שאם לא נראה אירועים כלכליים שליליים, הריבית בארץ תעלה במעט. כמובן יש ויכוח על הקצב, איך ההשפעה תהיה על הריבית לטווח בינוני וארוך. בדרך, כלל במחזורים כאלה אנחנו רואים את העקומה משתטחת מעט. זאת אומרת, הריבית הקצרה עולה מהר יותר מהריבית הארוכה. לקוחות מעדיפים לקחת אשראי בריבית ארוכה ולקבע אותה מתוך החשש שהריבית תמשיך ותתייקר. במצב הדברים  הזה אנחנו כבר רואים התעניינות הולכת וגוברת של לקוחות לקראת סוף השנה, ואני מניח שזה יהיה הפוקוס של הלקוחות שלנו - בוודאי אלו שפועלים בחדר עסקאות - במחצית הראשונה של 2019".