הכנסת תצביע היום על הקדמת הבחירות ל־9.4.2019, מה שעשוי להביא לדחייה בהוצאתם אל הפועל של פרויקטים שונים, בעיקר בהקשר של הפחתת יוקר המחיה. צעדים רגולטוריים נוספים, שנועדו להקל על המגזר העסקי, כמו תוכניות “נטו תעשייה” ו”נטו עסקים קטנים ובינוניים” - יידחו. 

יוקר המחיה: מחיר החשמל אומנם יתייקר ב־1 לינואר ב־2.9% “בלבד”, במקום 8% כמתוכנן, אך הייקור בפועל עלול להיות גבוה יותר. אם בתוך חודשיים ראשי האוצר לא יחליטו על הפחתת המסים על הפחם כמתוכנן, מחיר החשמל יקפוץ ללא שום התראה ב־5.1%. מרכיב הבלו בעלות החשמל מסתכם ב־350 מיליון שקל בשנה.

אבל זה לא הכול. צעדים נוספים להפחתת יוקר המחיה עלולים להיתקע. למשל, שר האוצר התחייב כלפי הנהלת אסם להוזיל את עלות חומרי הגלם המיובאים, כגון רסק עגבניות (לייצור הקטשופ) ואגוזים. אולם לא ברור אם כחלון יוכל לעמוד בהתחייבותו, לנוכח הקדמת הבחירות. אם זה לא יקרה, אסם, וכמוה יצרני מזון אחרים, לא תישאר נאמנה להבטחתה  להקפאת מחירי מוצריה. אותה בעיה קיימת גם ביחס לתנובה.

בג”ץ חייב בשבוע שעבר את משרד האוצר להודיע על עמדתו ביחס לרפורמה במשק החשמל ולייקור של 5% במחירי מוצרי החלב שבפיקוח. סביר שהמחלוקת עם הרפתנים תמנע חתימה על הסכם, כך שגם מוצרי החלב צפויים להתייקר.

התחום הפיננסי: מהלכים שאמורים היו לצאת אל הדרך בתחום הפיננסי (הפנסיה והמשכנתא) יוקפאו גם הם. התוכנית למימון משכנתא עד 90% משווי הדירה לא תיושם, כי היא עדיין רק בשלביה הראשונים.

גם סוגיית דחיית גיל הפרישה לפנסיה לנשים נותרה ללא פתרון. אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, גמלאי קרנות הפנסיה הוותיקות ייאלצו לשלם מאות שקלים לשנה למימון הגירעונות שיצברו, אלא אם ברגע האחרון יוחלט לדחות את רוע הגזירה.

נדל”ן: סוגיית מחירי הדיור, ובראשה פרויקט “מחיר למשתכן”, היא אחד התחומים החשובים ביותר לשר האוצר משה כחלון. הקדמת הבחירות עלולה להיות אות, מבחינת הקונים שישבו עד כה על הגדר ונואשו מלקבל דירה, למהר ולרכוש דירות. הדבר עלול לחדש את עליית מחירי הדיור. ייתכן שהדבר יבוא לידי ביטוי כבר במדד ינואר 2019, שיפורסם ב־15 לפברואר.

תקציב 2019 והריבית: התקציב לשנת 2019 כולל מספר התחייבויות שעד כה לא נמצא להם מקור תקציבי. אומנם התקציב, חלק מתקציב דו־שנתי, אושר במרץ 2018, אבל ההנחות שעליו הוא מבוסס, בעיקר בתחום ההכנסות ממסים, אינן ריאליות.

באוצר עדיין לא עדכנו את תחזית ההכנסות ממסים, אבל נראה שהיא תהיה נמוכה משמעותית מזו שנמסרה בתחילת 2018 ושעל פיה הוכן התקציב. 

כמו כן האוצר התחייב לשלם כמיליארד שקל בשנה לגמלאי המשטרה, שירות בתי הסוהר ושירות הביטחון, אף שאין לכך מקור תקציבי. מנגד, האוצר ויתר על מיסוי בלו בהיקף של 350־700 מיליון שקל, כדי למתן את ההתייקרות בתעריפי החשמל.

סימני השאלה סביב הגירעון בתקציב עלולים למנוע מחברות הדירוג מוד'יס ופיץ' להעלות את דירוג האשראי של ישראל, כפי שעשתה לפני מספר חודשים סטנדרט אנד פורס.

נגיד בנק ישראל החדש, פרופ' אמיר ירון, נכנס לתפקידו השבוע וכבר ב־6 בינואר הוא אמור לקבל את החלטת הריבית הראשונה שלו.  עדיין לא ברור אם כבר בתחילת דרכו יחליט להעלות את הריבית. נוכח אי־הוודאות נראה שזה לא יקרה, אבל אם הריבית תעלה - מבחינת הציבור מדובר בייקור האוברדרפט והמשכנתאות.