מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם הבוקר את דוח "מצב המדינה" השנתי שלו לשנת 2018, המבוסס על מחקרים שערכו חוקרי המרכז, ומציג תמונת מצב חברתית־כלכלית של ישראל בתחומים רבים, ובהם תעסוקה, חינוך, בריאות ורווחה. במחקרם על מצב המשק מציינים פרופ' בנימין בנטל וגלעד ברנד כי פוטנציאל הצמיחה במשק נמצא במגמת ירידה בעקבות השינויים הדמוגרפיים והמגמות בפריון העבודה. שיעור התעסוקה אומנם נמצא בשיאו ושיעור האבטלה כעת בשפל היסטורי, אך האוכלוסייה המוגדרת בגילאי העבודה מצטמצמת, ועמה מצטמצם הפוטנציאל לצמיחה עתידית המבוססת על גידול בתעסוקה.
 

החוקרים הדס פוקס ופרופ' אבי וייס מסבירים כי קצב הזדקנות האוכלוסייה בישראל אומנם עדיין נמוך יחסית לממוצע במדינות ארגון OECD של העולם המפותח, אך בשקלול שיעור הילודה הגבוה ויחס התלות בין האוכלוסייה שאינה בגילאי העבודה העיקריים לאוכלוסייה שבגילאים אלו, הוא עדיין הגבוה ביותר בארגון.


היום יפרסם גם המוסד לביטוח לאומי את דוח העוני השנתי שלו המשרטט את "קו העוני" של החברה הישראלית על פי הכנסותיהם של משקי הבית. הדוח לא צפוי להציג שינוי דרמטי במדדי העוני הרשמיים ובכל הנוגע למצבה של מערכת הרווחה. 


חוקרי מרכז טאוב, פרופ' ג'וני גל ושביט מדהלה, מדגישים כי שיעורי העוני ואי השוויון בארץ נותרו גבוהים: "ההוצאה החברתית של הממשלה עלתה ב־2% ב־2017 לעומת 2016, בעיקר בשל ההוצאה על תוכנית 'חיסכון לכל ילד' של המוסד לביטוח לאומי ובשל הגידול בתקציבי משרדי הרווחה והשיכון. עם זאת, השינויים הללו לא נגעו למרבית האוכלוסייה הנזקקת, ושיעור המשפחות החיות בעוני ורמת אי השוויון נותרו מהגבוהים מבין מדינות ה־OECD".


בכל הנוגע ליוקר המחיה, הממשלה היוצאת מקבלת ציון עובר מהחוקרים בנטל וברנד, שמציינים כי בשנים האחרונות קצב עליית המחירים בישראל היה נמוך משמעותית מהקצב במדינות העולם המפותח החברות בארגון OECD, ועקב כך מאז 2014 ירדו מחירי הצריכה בישראל בכ־%5.2 ביחס לממוצע בארגון. 

הירידה מושפעת מהצעדים שננקטו להגברת התחרות המקומית אחרי המחאה החברתית ב־2011. עם זאת, מדגישים החוקרים כי רמת המחירים בישראל נותרה גבוהה כאשר משקללים נתונים נוספים, דבר הפוגע ברמת החיים.


עוד עולה כי תקציב משרד החינוך צמח בין השנים 2000 ל־2018 ב־71% - עלייה גבוהה הנובעת בין היתר מהגידול במספר התלמידים, חתימה על הסכמי
השכר "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" ויישום חוק לימוד חובה מגיל 3. 


עלייה גדולה יותר נרשמה בתקציב החינוך המיוחד בארץ שגדל בקצב כפול כמעט מזה של התקציב בכללותו - 138%, כשהסיבה לעלייה היא גידול במספר התלמידים בחינוך המיוחד. יש לציין כי בעוד מספר התלמידים הכולל בישראל גדל מ־2005 ב־33%, מספר התלמידים בחינוך המיוחד זינק ב־127%.