שנת 2018 הייתה שנה של סגירת הפערים בין ישראל לשאר העולם וניתן להניח כי היא לא תיעצר כאן. עד לאחרונה, ת"א 35 סבל ממשקולת כבדה של העיוות הטכני - ריכוזיות יתר במבנה שלו, הן ברמה הענפית והן ברמת המניה. החולי המבני העיב על ביצועיו והבריח את המשקיעים. הרפורמה במדדים הייתה צעד חשוב והכרחי בפתרון בעיית הריכוזיות, וכעת נראה כי הגיע שעתו של ת"א 35 להחזיר עטרה ליושנה.
ענפי התעשייה, הבנקים וההשקעות והאחזקות הפגינו חוסן מפתיע, כך שאלמלא הביומד שהתרסק וגרע יותר מ-3.6% מתשואת המדד, היה לת"א 35 סיכוי סביר להפוך לשיאן התשואות העולמי.
במבט על המניות, מגלים כמה כוכבות. כיל בלטה השנה עם עלייה של כ- 57.8%, מה גם שמשקלה עלה מ-2.7% בתחילת שנה ל-6.9% בסוף שנה, כך שתרומתה למדד הוכפלה. חברה לישראל עלתה בכ-86% ותרמה למדד כ-1.7%. נייס בעלת המשקל של 8% הוסיפה כ-2% לביצועי המדד. בקצה השני, טאואר ופריגו, רשמו ירידות של יותר מ-50% כול אחת והעיבו על הבורסה.