“תעשיית ההייטק בישראל פועלת באזור המרכז, בעוד אזורי הפריפריה מתמחים בעיקר בתעשייה ובחקלאות. 75% מכלל המשרות בהייטק נמצאות במרכז. קיים פער בפריון בשני האזורים. השכר בפריפריה נמוך ב־30% לעומת מרכז הארץ". כך נכתב בדוח החדשנות השנתי שנמסר אתמול לשר הכלכלה אלי כהן. השר סבור שיש צורך בביצוע צעדים נוספים ובהפניית חלק נוסף מהמשאבים לחיזוק ההייטק בפריפריה.

כותבי הדוח סבורים שכדי להבטיח חדירת חדשנות לכל תחומי המשק וכדי שהצלחת ההייטק תתורגם לצמיחה כלכלית כוללת, יש לעבור משלב הסטארט־אפ ניישן לשלב ה"סמארט־אפ ניישן". “יש לחתור להטמעת הטכנולוגיות החדשניות בכל ענפי המשק ובכל תחומי החיים", נכתב.
הצעדים הנדרשים לכך הם סגירת הפערים בין תעשיית ההייטק לשאר המשק בישראל. הדוח מפרט צעדים שנקטה רשות החדשנות לעידוד יזמות טכנולוגית מקומית בפריפריה, בזיקה לעוגנים אזוריים; חיבור ההון האנושי בפריפריה לחברות הייטק מובילות; וחיזוק האקו־סיסטם של ההייטק בירושלים, חיפה ובאר שבע. המסלול החדש של הרשות מעודד חברות הייטק לערוך את הניסויים וההדגמות של מוצריהן באתרים בפריפריה. 

בו בזמן, רשות החדשנות בוחנת קידום רגולציה המעודדת חדשנות. במסגרת בדיקה עם הפורום הכלכלי העולמי, ישראל תצטרף לרשת C4IR, המקדמת רגולציה לסיוע לחדשנות.
על פי נתוני הדוח, גיוסי ההון יסתכמו ב־2018 ביותר מ־6 מיליארד דולר, לעומת 5.3 מיליארד ב־2017. מרבית הגידול מיוחס לחברות הזנק בשלבי צמיחה. לעומת זאת, בשלבים הראשוניים של הגיוס ניכרת היחלשות.
ענפי הבינה המלאכותית, התחבורה, הפינטק הסייבר והבריאות הדיגיטלית מובילים בשיעור הצמיחה ובהיקף ההון המושקע בהם. מנגד, בענף התקשורת חלה דעיכה חדה. יצוא ההייטק גדל ב־2017 ב־8% ל־45 מיליארד דולר, וענף התוכנה הוא המנוע המרכזי בצמיחה זו.
לאחר כמה שנים שבהן נפתחו למעלה מ־1,000 חברות הזנק, ב־2017 נפתחו 770 חברות הזנק, ומגמת הירידה נמשכה ב־2018. כמו כן, ישנה ירידה במספר האקזיטים ובהיקפם הכספי הכולל לעומת השיא של שנת 2015. קרנות ההון סיכון בעולם מעדיפות להמר על חברות הזנק מבטיחות ולהמשיך לתמוך בהן זמן רב יותר במימון נדיב, על חשבון פיזור ההשקעה.
ב־2018 תמכה הרשות ב־920 חברות ומימנה 1,480 פרויקטים חדשניים בהיקף 1.7 מיליארד שקל: 450 מיליון שקל ניתנו לחברות שהגישו בקשה לתמיכה לראשונה, 550 מיליון שקל הושקעו בתחומים ממדעי החיים, 400 מיליון שקל הופנו לייצור מתקדם ו־520 מיליון שקל הועברו לפריפריה.
אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, מסר ל"מעריב": “עלינו להכיר בעובדה שהמרוץ להובלה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית כבר החל. ישראל חייבת להדביק את הפער, משום שמדינות מתקדמות משקיעות סכומי עתק בבניית תשתיות של בינה מלאכותית.
“כדי להבטיח את ההישגים המרשימים של תעשיית ההייטק ואת השגשוג העתידי של המשק, ישראל צריכה להפוך למשק טכנולוגי וחכם שמוביל הן בפיתוח טכנולוגיות עתידיות והן בהטמעה שלהן בכל תחומי החיים, ולא רק בתחומים ייחודיים".
אהרון קרא להרחיב את תשתית ההשקעות גם לפריפריה והתחייב שרשות החדשנות תקדיש לשם כך את כל המשאבים הנדרשים