ירידות בשווקי ההון מכניסות את רוב המשקיעים למתח. התקשורת, שרובה אינה נוהגת לסקר את שוק ההון בימים רגילים, ממהרת לדווח על הירידות החדות בצירוף צילומים מאיימים של מסכים אדומים ואנשים בחליפות עם פנים מודאגות במיוחד. זאת בעוד שאנשי המקצוע כמו מנהלי ההשקעות, מנהלי התיקים ויועצי ההשקעות יודעים היטב שלעיתים עדיף להמתין על הגדר עד יעבור זעם.

רובם למודי ניסיון מאינספור משברים קודמים. אך עם הופעת הכותרות הזועקות בעיתונים, נכנסים אנשי המקצוע לכוננות ספיגה ומציעים אסטרטגיית השקעה מתאימה לתנודות הצפויות בשוק. הם מודעים היטב לנטייה הטבעית של רובנו לברוח מסכנה ולחקות התנהגות של אחרים סביבנו, גם אם לעיתים זה לא רציונלי – ולא במקרה.

ירידות בשווקי ההון מכניסות את רוב המשקיעים למתח. צילום: Shutterstockירידות בשווקי ההון מכניסות את רוב המשקיעים למתח. צילום: Shutterstock

האם ישנן הטיות פסיכולוגיות שעשויות להפריע למשקיעים לקבל החלטות טובות בשוק ההון?
החסמים הפסיכולוגיים שעשויים להפריע למשקיעים לקבל החלטות מושכלות לגבי השקעות הפכו לנושאי מחקר פופולריים ביותר בשנים האחרונות. שני פרסי נובל הוענקו לחוקרים בתחום זה, בניהם גם זוג חוקרים ישראלים. החוקרים מצאו שהסיכון להפסיד כסף מרתיע אותנו הרבה יותר ממה שמפתה אותנו הסיכוי להרוויח עוד כסף. ׳שנאת הסיכון׳ כפי שקוראים לה החוקרים, היא אחת הסיבות שגורמת לחלק מהמשקיעים לצאת משוק ההון דווקא בזמנים של ירידות, כאשר מימוש תיק ההשקעות הוא זה שצפוי לגרם להפסדים בפועל. תורמת לכך גם הנטייה לנהוג כעדר ולחקות את ההתנהגות של אחרים בסביבתנו, מבלי לבדוק באופן יסודי האם זה אופן הפעולה המתאים גם עבורנו, בשילוב עם ׳הטיית האישוש׳ הגורמת לנו להעדיף מאמרים התומכים בדעה שגיבשנו ולהתעלם מביקורת או מאמרים הקוראים לפעול בדיוק הפוך.

"שנאת הסיכון". צילום: Shutterstock"שנאת הסיכון". צילום: Shutterstock

לרוב, כאשר נבהלים מהחדשות על ירידות בשוק, המוח מתחיל לעבוד שעות נוספות ולדמיין בצורה מוחשית מאוד את כל הדברים שאפשר להפסיד כתוצאה מהירידות בשווקים. זאת גם אם אין כוונה להשתמש בכסף בטווח זמן הנראה לעין. משקיע שיראה בכמה אחוזים ירד ערך תיק ההשקעות שלו, ככל הנראה יתקשה שלא להתפתות ללחוץ באותו רגע על כפתור המכירה. אך בבחינה של שיעור השינוי בערכה של כל השקעה מיום הקניה, סביר להניח שבמקרים רבים שיעור הירידה היומי אינו מקזז את שיעור העלייה בשווי נכס שהוחזק במשך תקופה ארוכה. ירידות בשווקים מעבר לים נתפסות כמפחידות עוד יותר, כיוון שבדרך כלל קל לנו הרבה יותר להבין ולהעריך את מצב המשק הישראלי בו אנו חיים, מאשר את מצבו של המשק האירופי, האמריקאי או זה היפני, למשל.

 הנטייה לנהוג כעדר ולחקות את ההתנהגות של אחרים עלולה לפגוע בנו. צילום: Shutterstock הנטייה לנהוג כעדר ולחקות את ההתנהגות של אחרים עלולה לפגוע בנו. צילום: Shutterstock

איך כדאי לנהל תיק השקעות בזמן משבר?
יתכן שזה נראה כמו עוד ברבור שחור – התרחשות מהירה המובילה לקריסה בשווקים – שעשוי להתגלות בסוף כברווזון תמים בדמות תיקון נקודתי של השוק, בתגובה לעליות חדות מדי מוקדם יותר. אך רגע לפני שנפטרים מכל ההשקעות ומעבירים את התיק לחניה בפק״מ, חשוב לוודא שתיק ההשקעות כולל מגוון אפיקי השקעה בפיזור רחב וברמת סיכון התואמת את ההעדפות והצרכים של כל משקיע. אמנם משקיעים ותיקים וידועים, כמו ג׳ון בוגל או וורן באפט, ידועים באמירות שלהם שבעת משבר ״עדיף לא לעשות כלום״, וש״עדיף לא להחזיק במניות שקשה לנו לשאת ירידה של 50% בערכן תוך זמן קצר״.

יתכן שניתן לבצע התאמות כדי לשפר את יכולת העמידה של תיק ההשקעות במקרה של משבר. יחד עם זאת, חשוב להבין שבדרך כלל אסטרטגיית ההשקעות המוצלחת ביותר היא השקעה לטווח ארוך, כיוון שמחקרים מראים כי בטווח הארוך השקעה בשוק ההון עדיפה על פני כל השקעה אחרת.

באמצעות הגברת המודעות העצמית ניתן לצלוח את המשבר הבא. צילום: Shutterstockבאמצעות הגברת המודעות העצמית ניתן לצלוח את המשבר הבא. צילום: Shutterstock

בסופו של דבר כולנו בני אדם המונעים במידה רבה על ידי תפיסות ורגשות. פרופ׳ דן אריאלי, החוקר הטיות פסיכולוגיות כגון אלה, סיפר שבעת המשבר הפיננסי בשנת 2008, הוא הזין סיסמה שגויה וגרם לנעילת חשבון ההשקעות שלו במכוון, כדי למנוע מעצמו את הגישה למידע על ההפסדים בתיק מחשש שלא יעמוד בלחץ. גם בלי להשתמש בטקטיקות מעין אלה, באמצעות הגברת המודעות העצמית להשפעת ההטיות הפסיכולוגיות והתייעצות עם אנשי המקצוע, תוכלו גם אתם אולי לצלוח את המשבר הבא בשוק ההון.