נגיד בנק ישראל פרופ’ אמיר ירון סבור שאין סכנה ליציבותה של המערכת הבנקאית גם בתרחיש קיצוני. דברי הנגיד נאמרו בסוף השבוע בכנס של מכון אהרון במרכז הבינתחומי הרצליה.

“אם יתרחש אירוע מקרו־כלכלי חמור כתוצאה מאירועים גיאו־פוליטיים, מערכת הבנקאות אומנם תושפע וחלק מהבנקים ירשמו הפסדים, אולם אין סכנה ליציבותה", אמר הנגיד והוסיף: “זה מוסבר בצעדים שנקט הפיקוח על הבנקים, ובראשם חיזוק כריות ההון. על אף תוצאות אלה, אסור להיות שאננים. עלינו לחשוב מהיכן עלול לצוץ המשבר הבא ולהמשיך ולנטר את המערכת".

לפי נתוני דוחות הקיצון של הפיקוח על הבנקים, המערכת תוכל לעמוד במשבר ביטחוני חמור שיביא לעלייה חדה בריבית ולקריסת חברה גדולה במשק. בחלק מהבנקים ירד יחס ההון לסך המאזן ל־7.2%. עוד מתברר שהסיכון בתיק המשכנתאות נמוך ביחס לשאר תיקי האשראי הבנקאי ואיכותו אף השתפרה כתוצאה מהחמרת הקריטריונים למתן משכנתאות. כלומר, גם אם הריבית תעלה בצורה חדה, המערכת הבנקאית לא תקרוס. בבנק ישראל מדגישים שהתוצאה מלמדת על חשיבות חיזוק כריות ההון בהתאם לדרישת הפיקוח על הבנקים, לצד שורה של צעדים שהובילו לניהול סיכונים שמרני יותר.

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות הנגיד ירון תחליט היום להשאיר את הריבית במשק על כנה (0.25% לשנה), למרות עלייה מסוימת באינפלציה ונתוני הצמיחה הנאים שפורסמו בסוף השבוע. הסיבות העיקריות להמתנה: אי הוודאות בשווקים הבינלאומיים בעקבות מלחמות הסחר והמתיחות מול איראן, שער החליפין הגבוה יחסית של השקל לעומת הדולר והמטבעות האחרים (כשברור שהעלאת הריבית תחדד את המגמה). גורם נוסף לאי ההעלאה היא העובדה שממשלה חדשה עדיין לא קמה, ולכן לא התקבלו עד כה החלטות פיסקליות בהתאם להמלצות בנק ישראל.