יואל נווה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר לשעבר, התייחס היום (ראשון) בתכנית "איפה הכסף" ב-103FM לנתונים הקשים שצפויים להתפרסם אודות הגרעון הקיים.

 

"אני לא ראיתי את המספרים המעודכנים, כשיפורסמו אראה אותם", הבהיר נווה בפתח דבריו. "בהנחה שמדובר על 4%, אין כזה הבדל מהותי בין זה לבין 3.6%. הבעיה היא אחרת, והיא אומרת שהגרעון הוא מבני ולא חד פעמי. אנחנו ככלכלנים מוכנים לתת לגרעון לגדול בתקופות שיש האטה כלכלית, שבהן מטבע הדברים יש ירידה בהכנסות המדינה ממסים. בתקופה כזאת יהיה פחות נכון לצמצם הוצאה ולהחריף את ההאטה הכלכלית, ולצורך זאת בשנים שבהם שהמשק צומח, ובשנים האחרונות הוא צומח בכולן קרוב לפוטנציאל הצמיחה שלו, כ-3.5% ואולי אפילו יותר - נכון היה לצמצם את הגירעון באופן משמעותי, מתחת לתוואי שקבעה הממשלה". 


איך עושים את זה?
"בתכנון אם עושים את זה בצורה מובנית ומושכלת, ושומרים על תוואי גירעון יורד בשנים שבהן הכנסות המדינה ממסים גדלות. אין צורך בהתאמות מאוד משמעותיות. קצב הגידול בהכנסות המדינה ממסים בשנים שקדמו ל-2019 ולמחצית הראשונה של 2018 היה מאוד גבוה. אם לא היינו מגדילים את ההוצאה מצד אחד, ברמה קבועה, וזאת אחת הבעיות המרכזיות, הגדלנו את ההוצאה ברמה קבועה בהיקפים די משמעותיים מעבר למגבלת ההוצאה שהייתה נהוגה, ובצד השני הפחתנו מסים. הדבר הזה יוצר גרעון. ברגע שקצב הגידול במסים לא דומה לקצב שחווינו בשנים הקודמות, אז נפתח הגרעון".

"הבעיה", לדבריו, "היא שוב שאנחנו חווים גרעון מאוד גבוה בתקופה שהמשק צומח יחסית טוב וקרוב לפוטנציאל. אם תהיה לנו האטה כלכלית, או במשק העולמי, אזי הגרעון יפתח מיד לרמות הרבה יותר גרועות, ואז נצטרך לעשות את כל הצעדים בעיצומה של האטה כלכלית חריפה, דבר שיחריף את ההאטה ויעכב מאוד את ההתאוששות". 


ההתרשמות היא שבכל פעם שהדרג המקצועי הגיע לשר האוצר עם יעד גרעון כלשהו, במו"מ מול השר הייתה פשרה ובסוף סגרו על משהו שהוא כמעט 3%. אולי היה מקום להתעקש על יעדים יותר נמוכים ולא לוותר?
"זה לא בדיוק משא ומתן כמו שאתה מציג את זה. בסופו של דבר ההחלטות לתקציב המדינה, גם לגודל ההוצאה וגם לגודל הגירעון, אלה החלטות שמקבלת הממשלה. אלה החלטות פוליטיות מטבען. האינפורמציה כולה הייתה מול שר האוצר וגם ראש הממשלה, והם בחרו החלטה פוליטית לגיטימית לקבוע את הגירעון על 2.9% כשהיה ידוע לכולם שהמשק בתעסוקה מלאה. למה זה מה שבחרו? משיקולים ענייניים להגדיל הוצאה באזורים שבהם היה נראה להם להגדיל ובמקביל לצמצם מסים. התוצאה היא קצת שונה היום וצריך לעשות פעילות יחסית חדה כדי לתקן את התוואי הזה כדי להוכיח לכולנו וגם לעולם שהממשלה לא איבדה שליטה על הכסף". 

כשאתה אומר העולם אני אומרת חברות דירוג האשראי שכבר שמו לנו כמו סימני קריאה. צריך להתחשב בזה לא?
"אני חושב שדווקא מדינת ישראל זכתה להעלאת דירוג בשנים האחרונות וזה נובע מהעבר, אות ציון לשבח במידה מסוימת על התוצאות של השנים הקודמות, שקצב הגידול של ההכנסות היה הרבה פעמים מעל התחזיות וההוצאה גדלה, אבל הגירעון היה יחסית נמוך. מה שמעניין את חברות הדירוג ואת כל מי שמשקיע באגרות חוב של ישראל זה שהממשלה מסוגלת לקחת החלטות נכונות ולצמצם את הגירעון. בעבר אגב עשינו את זה בצורה טובה ולכן הגענו לאן שאנחנו נמצאים היום שבו יחס החוב-תוצר הוא יחסית נמוך". 
 
אתה חושב שצריך להעלות מסים?
"יש פה שילוב של שני הצדדים, גירעון כזה גדול צריך לצמצם מצד אחד באופן יחסית חד. צריך לבדוק גידולים בהוצאה שנעשו בשנים האחרונות או שמתוכננים לשנים הבאות ולראות אם יש להם מקום. מנגד צריך לבדוק את כל החלטות המסים ואת רמת המס בכלל. בסופו של תהליך אני מניח שזה יהיה שילוב של העלאת מסים וצמצום ההוצאות".