לבעלי ולי היה עסק שניהלנו בצורה לא נכונה. לצערי, אנחנו חייבים לבנקים כמעט 200 אלף שקלים, למס הכנסה עוד 100 אלף שקלים, ומעבר לזה יש לנו לשלם משכנתה בגובה 270 אלף שקלים. אנחנו גרים בווילה בשווי 1.8 מיליון שקלים, שכוללת שתי יחידות דיור שאותן אנחנו משכירים ומרוויחים מהן כ־5,000 שקלים. הכסף הזה הולך לחובות, שאם נפרוס אותם נוכל לסגור בתוך ארבע שנים. האם כדאי לנו למכור את הבית, לכסות את החובות ולקנות בית קטן בלי משכנתה, או להמשיך ולשרוד במצב הנוכחי?

"למרות התחושות הקשות שאת חווה, חשוב לי לציין שמבחינה כלכלית הנתונים שאת מציגה דווקא טובים למדי. יש לך תשואה של 3% בתוך בית המגורים שלך וזה יוצא מגדר הרגיל. במקומכם הייתי משקיע את האנרגיה בפריסת החובות. אתם גרים בבית שגם מניב לכם תשואות מדהימות וזה יכול להשתלם לכם. לתפיסתי, כדאי שתגיעו לפריסה מול הבנק כדי להקל על עצמכם. האופציה של מכירת הבית תמיד קיימת עבורכם, ולכן אני מציע קודם כל למצות את האופציות האחרות".


אני אם חד־הורית לילד בן 15 שמאז ומתמיד סבל מבעיות חברתיות. הוא מתקשה מאוד ליזום קשרים עם אנשים ולאחרונה החל להסתגר בחדרו מיד עם חזרתו מבית הספר. כיצד אוכל לסייע לו להיפתח חברתית לאנשים? 

“כאב לשלושה ילדים, אני יכול להגיד שמדובר בהתנהגות מאוד טבעית לדור הזה. זה שהוא סגור בחדר מהרגע שהוא חוזר הביתה לא בהכרח אומר שהוא מנותק מהעולם. יכול מאוד להיות שהוא פשוט מחובר אליו בדרך אחרת. בדור שלנו ילדים היו יורדים למטה לשחק בחצר, היום החצר שלהם היא משחקי המחשב והרשתות החברתיות. רבים מהם מסתגרים בחדר עם שובם מהמסגרת החינוכית פשוט כי יש להם שם עולם שלם. הם בנויים אחרת מאיתנו. אם את רואה שהוא בכלל לא מצליח ליצור קשרים חברתיים משמעותיים, המלצתי היא לפנות לאיש מקצוע כדי שיוכל להעניק לך הכוונה ולסייע לך להחליט על דרכי פעולה. מנגד, חשוב לי להציף מולך שהפסיכולוגיה עסוקה ברוב המקרים באבחונים לשם אבחונים, ואילו אנשים שכמותי מתבוננים על תוצאות אבחונים לשם שימוש בהם. אם הלכת לאבחון והתברר כי הילד לא מרגיש חסרים חברתיים זה מייצר נכות, כי כשאנחנו נמצאים בחוסר יש בידינו את האפשרות לייצר פתרונות ולא להישאר במקום. התפקיד שלך כאמא שלו הוא להיות סוכנת החִברות שלו - את הולכת לעבוד בלסייע לו לייצר אפשרויות חברתיות חדשות. חשוב לי להדגיש כי את לא צריכה להתערב, רק לייצר הזדמנויות: להזמין ילד אחד אליכם הביתה לכמה שעות, או לשלוח את הילד שלך לחבר אחר לכיתה. תראי שבסופו של דבר הילד שלך יגיב להזדמנויות שתייצרי לו בצורה הכי טובה שיש. החיבורים יתרחשו, זו רק שאלה של זמן ושל יוזמה שלך. מעבר לזה, אני חושב שכדאי לך להעניק לו כמה פגישות עם מאמן אישי ובכך לייצר תקשורת נוספת עבורו. חשוב שהסיבה לא תהיה חוסר, זאת אומרת שהילד לא צריך להרגיש שהוא מגיע לפגישות אימון כי חסר לו משהו, אלא מתוך רצון להנגיש עבורו את הנושא החברתי ולהעצים אותו”. 

אני בן 26, מתגורר בבית ההורים ובשנתיים האחרונות הצלחתי לחסוך סכום כסף לא מבוטל. בשנה הבאה אני עתיד לעבור לגור לבד, להיכנס להתמחות כעורך דין ולצערי הרב לא תהיה לי אפשרות לחסוך כסף. כיום אני מתלבט אם להשקיע את הכסף שחסכתי או להיעזר בו במהלך יציאתי לעצמאות. מה דעתך? 
 

"ממה שאני מבין, עושה רושם שהרצון לעצמאות בוער בך. לדעתי, היציאה מבית ההורים תגרום לך להתפתח כאדם. מנגנון ההצלחה שלך יודע לדבר איתך יותר מכל רעש חיצוני - נכון, אתה לא תצליח לחסוך, אבל מבחינה מקצועית תוכל לבנות לעצמך תשתית שתקדם אותך בעתיד. אתה יודע מה אתה עושה, פועל בצורה נכונה, והאינסטינקטים שלך מאוד מדויקים. אל תטיל ספק ביכולות שלך ותדע לכלכל את צעדיך בתבונה. את הכסף שחסכת תשקיע בתיק השקעות ספקולטיבי, ממש לא סולידי, תיק בעל סיכון ארוך טווח. תבחר תיק השקעות שהוא 60% מנייתי. אפשרות נוספת שעומדת לרשותך היא להשקיע את הכסף ביזמות דרך הקרנות, הכל בהמשך למה שנכון עבורך בתקופה זו. אני למשל נמצא בתקופה שבה כל ההשקעות שלי הן סולידיות, ואילו אתה נמצא בתקופה בה אתה יכול להרשות לעצמך להעז יותר".