בפגישת חירום שקיימו בתחילת השבוע יצרני המתכת והעיבוד השבבי בהתאחדות המלאכה והתעשייה עם נציגי מינהל הרכש במשרד הביטחון, הובע חשש לסגירת אלפי מפעלים עקב צמצום הרכש מיצרנים ישראלים בהוראת הממשל האמריקאי, כחלק מהסכם הסיוע הביטחוני.
 

הסכם הסיוע בהיקף של 3.8 מיליארד דולר לשנה לעשר שנים, שנחתם ביוני 2018, מונע את האפשרות שהייתה עד כה להמיר 815 מיליון דולר לכסף ישראל. עוד נקבע שחלקו של התקציב המומר לשקלים מכספי הסיוע האמריקאי יקטן בהדרגה מ־815 מיליון דולר ב־2019 ל־450 מיליון דולר ב־2025 ויבוטל לחלוטין ב־2028.
 

ההסכם פוגע ביצרנים הקטנים שמכרו את תוצרתם לחברות ענק ישראליות כאלביט, התעשייה האווירית, רפאל ותע"ש. במהלך הפגישה הביעו אנשי מינהל הרכש הזדהות עם חששם של נציגי המפעלים מביטול אפשרות לרכישה מכספי הסיוע ומפני סגירת מפעלים קטנים המשמשים קבלני משנה לתעשיות הביטחוניות.
 

החשש היה לפיטורי אלפי עובדים המועסקים בהם. כמו כן הובעה דאגה עמוקה מהמסר שהעבירו בעלי המפעלים בדבר פגיעה עתידית אנושה בתשתית הפיתוח של מערכות נשק מתקדמות בארץ והעברת הידע הביטחוני החשוב לחו"ל.

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. צילום: דני שביט יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה. צילום: דני שביט


ספקי המתכת והעיבוד השבבי מבצעים את כל תהליך פיתוח המוצר מתחילתו עד סופו, כל הידע נשאר במפעל ולא זולג החוצה, והמפעל צובר עוד ועוד ידע והופך למומחה בתחומו. ניהול הזמן נעשה יעיל במונחי תכנון ומתן מענה לצורכי התעשיות הביטחוניות. הסטת הרכש הביטחוני למדינות כמו הודו שבהן עלויות הייצור זולות, בצד הביטול ההדרגתי של תקציב הרכש בשקלים שמקורו בכספי הסיוע, מביא את מפעלי המתכת והעיבוד השבבי לסכנה קיומית.
 

אנשי מינהל הרכש במשרד הביטחון ציינו שמשרדי הכלכלה והאוצר לא הציגו תוכניות ממשיות לפתרון הבעיה הקשה. הבעיה התעוררה בעקבות פניית יו"ר ההתאחדות יוסי אלקובי לשר הכלכלה אלי כהן. השר כהן מודע לבעיה והתחייב לפעול לפתרונה. הקיצוץ הצפוי בתקציב הרכש המקומי של משרד הביטחון, יביא על פי נתוני ההתאחדות לנזקים הבאים: אובדן של 7 מיליארד שקל במונחי תוצר למשק ופיטורים של 22,000 עובדים עד 2028.
 

 עוד מדובר בסגירה בטווח הקצר של 130 מפעלים, מהם 40% בפריפריה, ולפגיעה בכ־9,000 עובדים. הפגיעה העיקרית תורגש ב־600 חברות, בעיקר בתעשיות המתכת והאלקטרוניקה. 

לצד זה, צפויה פגיעה בעשרות חברות בתחומי השירותים, החומרים, האופטיקה, המכונות והתוכנה, וכן עלולות להפגע מאות חברות שמספקות שירותי קבלנות משנה במיליארדי שקלים בשנה עבור החברות הביטחוניות המרכזיות, בהן אלביט מערכות, תע"ש, רפאל והתעשייה האווירית. 
 

במשרד הביטחון התחייבו לתת עדיפות לתעשיות הביטחוניות ברכש שמקורו אינו בכספי הסיוע האמריקאי (שסכומו נאמד ב־12 מיליארד שקל בשנה). המטרה היא שהעבודות יועברו ליצרני מתכת ועיבוד שבבי קטנים. בפגישה נידונה האפשרות לקיום מפגשים בין מפעלי מתכת ועיבוד שבבי לבין החברות האמריקאיות, לשם בחינת שילובם כספקי משנה בתהליך הרכש מהממשל.
 

היקף רכש הגומלין של חברות זרות בישראל מסתכם ב־2.8 מיליארד דולר בשנה. המדינה תבחן את האפשרות להגדלת היקף רכישות הגומלין, בתיאום עם הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה.