בשעה שכל העולם נערך להאטה, רק אצלנו הנגיד מדבר על העלאת הריבית

השוק משתנה במהירות. סיבה אחרת לירידה בפעילות הכלכלית בסין היא הירידה בשיעור 77% בהשקעות הון־סיכון במדינה. השקעות הון־סיכון בסין, המנוע לצמיחה וחדשנות, הסתכמו ברבע השני של השנה ב־9.7 מיליארד דולר, לעומת 41.3 מיליארד ברבע המקביל אשתקד. תופעה זו חשובה מאוד לענייננו, שכן בישראל עיקר הצמיחה נובע מתעשיית ההיי־טק, ולא נגזים אם נאמר שהמשק הישראלי תלוי בה. תעשיית ההיי־טק של ישראל תלויה בעיקר באמריקאים הרוכשים מוצרים, תוכנות, מרכזי מו"פ או חברות שלמות. לכן צריך להיות מודעים לכך שבשוק העולמי יש תנודות חריפות העלולות להגיע לישראל.

הגירעון בתקציב, בשיעור 3.9%, מפחיד את בנק ישראל. הוא חושש כי ללא צעדים של הממשלה יעלה הגירעון לכדי 4.5%. הבנק גם מזהיר כי במתווה הנוכחי, שיעור החוב עלול לעלות בשנת 2022 ל־65% אחוזי חוב־תוצר, מה שיכביד על הממשלה במימון גיוס ההון, כלומר יותר הון מהכנסות המדינה ותקציבה ילך לתשלום ריבית וחובות.

בהמשך לסקירה במדור זה בשבוע שעבר, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אמר כי אינו נלהב כלל מהמטבע "ליברה" שפייסבוק מתכוונת לחנוך בחצי הראשון של שנת 2020. אם הם רוצים להחזיק במטבע זה, עליהם לבקש רישיון בנק ולהיות כפופים לחוקי הבנקאות ולאסדרה הנוגעת לכך, קבע.

שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין אמר מצדו כי הוא מודאג מאוד מהשפעת "ליברה" על הביטחון הלאומי של ארצות הברית. הסנאטור שרווד בראון הביע חוסר אמון בפייסבוק, המעורבת בשורה של סקנדלים. לדבריו, ועדת הבנקאות של הסנאט אינה מטורפת ולא תאפשר לפייסבוק "לעשות ניסויים" בחשבונות בנק של אנשים. לראשונה מרבית הדמוקרטים והרפובליקאים תמימי דעים בסוגיה מסוימת. מארק קיובן, מיליארדר ויזם היי־טק אמריקאי, סבור כי הנפקת המטבע תהיה שגיאה. שר האוצר הצרפתי ברונו לה מר אמר בוועידת שבע המדינות העשירות כי "ליברה" מעלה תהיות בקשר להלבנת הון ומימון טרור. וכך מתרחק חלום המטבע של פייסבוק. לא נראה שיש כוח בעולם שיוביל להנפקה בחצי הראשון של 2020.