רחוב השומרון במתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב נחשב במשך עשרות שנים לאחד מהרחובות המסחריים השוקקים בארץ. את עשרות דוכני הירקות, כלי העבודה והבית, חנויות הקרמיקה, האינסטלציה והמשתלות גדשו המוני מבקרים במקום הסואן במדינה. המיקום של לב רחוב השומרון - מול רציפי האוטובוסים ותחנת קו 5, בימים שהכרטיסנים בכלוב שבפאתי האוטובוס היו מתקשים להשתלט על המוני הנוסעים לרחוב דיזנגוף ולצפון העיר - הפך את העסקים שם למוקד עלייה לרגל.

גם לאחר סגירת הרציפים המיתולוגיים הנושקים לרחוב, פתיחת התחנה המרכזית החדשה ושקיעתה של התחנה הישנה, שהפכה ברבות השנים לחצר האחורית של תל אביב - נמשכה תנועה ערה של קונים ברחוב, המוביל לכיכר המושבות ולאלנבי. אומנם מספרם פחת, אבל לקוחות קבועים וחובבי מציאות שמרו אמונים לרחוב המיתולוגי וטרחו להגיע אליו גם ממרחקים.

אבל עכשיו זו כבר היסטוריה. בשבועות האחרונים תם עידן, כאשר בזה אחר זה והרחק מהכותרות התפנו 26 באסטות ברחוב השומרון והחל פינוין של שבע חנויות. הפינוי מבוצע באמצעות חברת נת"ע, המפצה את בעלי העסקים, גם אלו שבדמי מפתח. היעד של נת"ע הוא שעד סוף השנה יהיה הרחוב ריק גם מחנויות.

"נת"ע החלה את העבודות על הקו הירוק, העתיד לשרת את הציר שבין הרצליה לחולון ולצפון ראשון לציון דרך מרכז תל אביב", מסרה החברה. "הקו צפוי לשרת בעוד שנים מספר יותר מ־200 אלף נוסעים ביום. בימים אלה החל פינוי שטח ברחוב השומרון שבו עתיד להיבנות פיר השילוח של מכונות המִנהור".


 

בעתיד אמור האזור לעבור קפיצת מדרגה ולהיפרד מהתואר המפוקפק "החצר האחורית של תל אביב", כאשר הרכבת הקלה תעבור מתחת לקרקע וייבנו מגדלי מסחר, משרדים ומגורים.

אחת החנויות שייסגרו ברחוב היא המשתלה של גל. שטח המשתלה עמוס אלפי שתילים מכל הסוגים. עצי פרי, פרחים, קקטוסים, זרעי ירקות ותבלינים ולצדם עציצים ריקים ומלאים, והיהלום שבכתר - הסחלבים, שנחשבו לספינת הדגל של משפחת קרבס. המשתלה - שדורות של תל־אביבים גדלו על רקע נופיה הירוקים, אשר נראו כשמורת טבע בתוך האזור הסואן - הפכה למפעל החיים של משפחת קרבס ממושב בית יצחק שבעמק חפר.

"סבא שלי, שהצליח לצאת מגרמניה לפני מלחמת העולם השנייה, הגיע לירושלים ולפני קום המדינה הוא היה הגנן של משפחת המלוכה הירדנית", מספר גל קרבס. לאחר קום המדינה הגיעה המשפחה לקיבוץ עין חרוד, ובהמשך הייתה מהמייסדות של מושב בית יצחק.

"הם גידלו ומכרו צמחים לחנויות בתל אביב", מספר קרבס הנכד, שהמשיך את השושלת החקלאית ובמשך עשרות שנים מגיע מדי יום למשתלה מהמושב. "אבא שלי, רפי, הכיר את בעל המשתלה כאן, ובתחילת שנות ה־70 הוא קנה אותה. מאז היא הפכה למפעל החיים שלנו. זה היה המקום הסואן במדינה. כל האוטובוסים עברו בתחנה המרכזית הישנה. התורים שהשתרכו במשתלה היו ארוכים, וכולם מיהרו לאוטובוסים".

לאחר שחתם על הסכם הפינוי עם חברת נת"ע, שהפקיעה את המקום ופיצתה אותו, החל קרבס לחסל את המלאי של שלל השתילים. אבל השמועה על סגירת המשתלה הביאה לנהירה של רבים, ובהם לקוחות ותיקים - וכעשרה ימים לפני הסגירה, קרבס ממשיך להביא מעמק חפר צמחים חדשים. בסוף החודש יימסרו מפתחות המשתלה לחברת נת"ע - ועוד סמל תל־אביבי ייעלם.