לאחר שמסעו של הדולר דרומה נבלם זמנית, בעקבות הצהרת הנגיד פרופ' אמיר ירון, שהעריך כי הריבית לא תעלה לזמן ממושך, שב הדולר ונחלש בסוף השבוע. שערו של הדולר ירד מתחת ל־3.5 שקלים, ונראה שמגמה זו תימשך אם לא תהיה התפתחות דרמטית אחרת. על פי ההערכות, בסוף השבוע הייתה פעילות ספקולטיבית. בפגישה של הנגיד עם שר האוצר משה כחלון דובר על מצבו של הדולר, אבל כחלון לא קרא לנגיד להתערב והביע את ביטחונו במדיניותו.

"לבנק ישראל אין כלים של ממש כדי להילחם ולחזק את הדולר שנחלש", הגיב הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות, אורי גרינפלד. לדבריו, "אם צריך לבחור את הנרטיב של השבוע האחרון בשווקים הפיננסיים, אין ספק שמדובר על הכישלון של הבנקים המרכזיים להעביר את המסרים שלהם באופן שלא יפגע בשווקים.

גרינפלד טוען כי למרות עצות רבות שחולקו בתקשורת לבנק ישראל, בשורה התחתונה, אין לבנק הרבה מה לעשות. התערבות בשוק יכולה להשפיע לטווחי זמן קצרים, אבל לא לשנות את המגמה. גם קביעת רצפה לא ישימה, כשהמשק מושפע באופן משמעותי משני מטבעות. הניסיון האירופי עם ריבית שלילית מלמד בעיקר, שהעלות של ריבית כזו גבוהה מהתועלת, ושגם ריבית שלילית לא מונעת תיסוף במטבע המקומי. כל ניסיון של בנק ישראל להיכנס למלחמת המטבעות יוכתר ככישלון.

בפסגות ממליצים לפעול לתמיכה בתעשייה וביצואנים, על ידי הגברת הפריון ולא דרך המטבע. "זה אומנם קשה, כשהגירעון הוא מעל 4.5%, אבל בסופו של דבר, צריך להיות ברור לכולם, שזו הדרך היחידה להתמודד עם כוחות חזקים, כמו מלחמת המטבעות העולמית", כותב גרינפלד.

במקביל, פרסם בנק הפועלים סקירה תחת הכותרת "בנק ישראל מצטרף למלחמת המטבעות". בבנק מעריכים שהריבית לא תעלה בשנה הקרובה, וכנראה לא עד סוף 2020. כמו כן, עדכן הבנק כלפי מטה את תחזית האינפלציה בעקבות הייסוף החד בשקל מול סל המטבעות. בפועלים מעריכים שמדד יולי יישאר ללא שינוי (אפס) והאינפלציה ב־12 החודשים הקרובים תעמוד על 1.2%. ההנחה היא, שהעלאות המסים אחרי הבחירות תתרום 0.2% בלבד לאינפלציה. 

"הבנקים המרכזיים בעולם נמצאים למעשה במלחמת מטבעות. במצב זה, בנק ישראל יתקשה לפעול נגד המגמה העולמית", אומרים בבנק. ההודעה של הנגיד מסייעת אולי לעצור את המומנטום של מכירות מט"ח, אבל היא לא בעלת השפעה ארוכת טווח.

בהתאחדות התעשיינים לא שומעים בקולו של גרינפלד ויוצאים בקמפיין בינלאומי ראשון מסוגו תחת הכותרת "מנהיג אמיתי בוחר תעשייה". עלותו של הקמפיין נאמדת במיליוני שקלים, ומוביל אותו משרד הפרסום גיתם. הוא מלווה בפרסום בתקשורת הכתובה, האלקטרונית, בשילוט חוצות ובמדיה החברתית.

הקמפיין, שמתפרסם ערב הבחירות, מביך את בנימין נתניהו, ועל פי ההערכות, ראש הממשלה, שטוען שהמשק נמצא במצב הטוב ביותר אי פעם, יזמן בהקדם האפשרי את נשיא ההתאחדות שרגא ברוש, כדי לבחון כיצד בכוונתו לפעול. ברוש, המשתתף בקמפיין, מסביר על חשיבותה ההיסטורית של התעשייה למשק הישראלי. הפעם הוא בוחר שלא לתקוף אישית את הנגיד.

"בזמן שטראמפ ומרקל נלחמים למען התעשייה בישראל, התנהגות הממשלה בלתי נסבלת ופוגעת בכושר התחרות של המפעלים המקומיים. הכלכלה הישראלית נמחקה מסדר היום של הבחירות, ודרוש מנהיג שיבין את חשיבות התעשייה", מציין ברוש. התעשיינים מצטטים את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיהם בעשור האחרון נסגרו יותר מ־18,614 מפעלים בישראל. בעניין זה, הם נמנעו מלתקוף אישית את שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן, כי הם מבינים את חשיבות תרומתו לתעשייה.

התעשיינים גם נמנעים מציון אלפי המפעלים שנפתחו בעשור האחרון, במיוחד באזורי הפריפריה, ואת ההשקעות והמענקים שניתנו למפעלים שהורחבו ופתחו קווי ייצור חדשים, כדוגמת אינטל, והגדילו באלפי עובדים את מצבת התעסוקה והשפיעו על נתוני השפל של האבטלה.