רשות השידור כבר למעלה משנתיים אינה חלק מחיינו וגם האגרה הידועה לשמצה שליוותה אותנו במשך עשרות שנים, אבל מתברר שוב ושוב כי החובות של אותה אגרה ממשיכים לרדוף אלפי חייבים עד היום בהם מאות אזרחים מעוטי יכולת מאוכלוסיות חלשות ו"מבצע הגבייה" של חובות האגרה ההיא שעבר מרשות השידור המנוחה לרשות האכיפה והגבייה, נמשך ביתר שאת עד כדי התעמרות באותם חייבים. 

רק לפני חודש הבאנו כאן את סיפורה של אם חד הורית לארבעה וקשת יום מיבנה, נתמכת רווחה שחשבון הבנק שלה עוקל לאחרונה בגלל חוב של אלף שקלים לאגרת רשות השידור, צעד ששיתק אותה כלכלית והביא גם לניתוק החשמל בביתה. קאסם בדארנה, נכה בן 53 מסכנין, כבר חווה עיקול של חשבון הבנק שלו על בשרו בגלל חוב אגרה קודם שכבר הוסדר ועכשיו הוא נדרש להסדיר חוב אגרה נוסף של 3,000 שקלים.  

"יש לי נכות של 70% בגלל מחלות לחץ דם וסכרת. אני חי בעיקר מביטוח לאומי כי אני לקוי ראייה ועם בעיות אורתופדיות ברגליים ובקושי יכול לעבוד ככה שהמצב הכלכלי לא טוב. אבל אני מחזיק רכב שהוא הרגליים שלי ובפעם הקודמת לא רק החשבון שלי עוקל אלא גם רישיון הנהיגה שלי למשך שנה שלמה. לא החזירו לי אותו עד ששילמתי את התשלום האחרון. אני מת מפחד שזה יקרה שוב" אומר לנו קאסם. "אז נאלצתי לנסוע באוטובוסים או לשלוח מישהו כדי שיביא לי את התרופות. התחנה הכי קרובה אלי היא כשני ק"מ, היה לי קשה מאוד ללכת". 

קשי יום רבים כמו קאסם והאשה שראיינו בחודש שעבר מתקשים להתמודד עם הביורוקרטיה, אבל בהוצאה לפועל אין כל מנגנון ואפשרות של מחיקת חוב האגרה או הימנעות מעיקולים לנזקקים. רק בתיווך גורמים המסייעים לחייבים החלשים הללו בהתנדבות, כמו האגודה לזכויות האזרח המסייעת לקאסם, הם יכולים להגיע להסדר פריסת החוב. 

החוב הקודם של 4,500 ש"ח היה תקף עד 2009, וכעת התבשר קאסם כי הוא חייב עוד 3,200 שח עד 2014. מבדיקת מעריב עולה כי פירוק רשות השידור והעברת האחריות תגבייה להוצאה לפועל הביא לכך שהחוב לא נגבה כולו בהסדר אחד ובפעם אחת, וכך נוצר מצב שהסיוט שלו חוזר שוב. 

עו"ד ספיר סלוצקר-עמרן מהאגודה לזכויות האזרח, אומרת למעריב: "סיפורו של בדארנה מייצג תופעה רחבה של אנשים, שמגלים יום אחד שיש להם חוב אגרה ואין להם כמעט שום דרך להיאבק בנושא בשל מכשולים בירוקרטיים. מדובר באנשים החיים בעוני, שההודעה על קיומו של חוב נופלת עליהם כרעם ביום בהיר, בדרך כלל כאשר מעקלים להם את חשבון הבנק". לדבריה, בשל העובדה שרשות השידור כבר אינה קיימת, אותם בעלי חוב אינם יכולים לקבל את המידע הדרוש להם כדי לנסות ולצמצם את החוב ולא לשלם ריביות וקנסות שנוצרו כיוון שלא עודכנו בדבר החוב. "ביחס למר בדארנה, בסמכותו של רשם המרכז לגביית קנסות לפרוס את החוב, לדחות את המועד לתשלום או לפטור מתשלום תוספת פיגורים. כולי תקווה, כי בהתאם למצבו הכלכלי של החייב סמכויות אלו יופעלו".

מרשות האכיפה והגבייה נמסר לנו בתגובה: "אכן בשנת 2010 פנה מר בדאנה לרשות השידור וטען למצב כלכלי קשה, וביקש להפחית את החוב ולפרוס לתשלומים אבל בהמשך, הפונה לא המשיך לשלם את אגרת רשות השידור כנדרש בחוק. שלחנו לומאיגרת לתשלום מופחת של החוב, והחייב אף התקשר לברר על החוב אך לא הסדיר אותו ולא ביקש לפרוס לתשלומים. מאחר שחלף המועד לתשלום מופחת עומד החוב כיום ע"ס 3,176 ₪". 

עם זאת, בעקבות הפרסום שלנו, מוסיפים ברשות: "למרות שהמועד לתשלום מופחת חלף, הפונה יכול להגיש בקשה בכתב להפחתת החוב ופריסתו לתשלומים בצירוף אסמכתאות המעידות על האמור בפנייתו, וזו תטופל בהתאם בהקדם" אבל באגודה לזכויות האזרח פועלים עדיין להסדר שימחק כליל את הריבית שצבר החוב. באין כנסת פעילה לא מצאנו כל כתובת שתזמן את נציגי ההוצאה לפועל ותפעל למיגור התופעה הנפסדת של ההתעמרות בחייבי אגרת רשות השידור העניים.