ממשלת הודו בראשות נרנדרה מודי מקווה כי הכנסותיה ממכירת תדרים לתקשורת הסלולרית, כולל לדור החמישי (5G), תגיע השנה לסכום במטבע הודי הקרוב ל־84 מיליארד דולר. הממשלה ממשיכה בתוכנית להוציא למכירה את תדרי התקשורת, בעוד שבשטח נרשמת שחיטה בתעריפים שאילצה חלק מהחברות לנטוש את שוק הסלולר התחרותי. באירופה נאלצה חברת וודאפון להפחית את הדיווידנד לבעלי המניות כדי לממן רכישת תדרים, לאחר שממשלת גרמניה שלשלה לכיסה 6.6 מיליארד יורו ממכירת תדרים לדור החמישי, שכבר החל לפעול בהדרגה במדינה. 

לעומת זאת, יש מדינות המבינות כי הן חייבות להיות בחזית הטכנולוגיה - ולכן אינן רוצות לגייס הכנסות למימון תקציבן באמצעות מכירה ביוקר של תדרים לדור המהפכני החמישי של רשתות הסלולר. סין, לדוגמה, שחררה את התדרים חינם לחברות הטלפון הסלולרי. באמצעות חברות המספקות ציוד תשתית לדור החמישי בייג'ינג מבקשת להוביל בתחום גם ברמה העולמית, בעיקר באמצעות ספקית הציוד וואווי, שחלק גדול מהציוד שלה נתון תחת החרם שגזרה עליה ארה"ב, בטענה שמותקן בו ציוד ריגול ומעקב.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אינו מוכן שהמעצמה העולמית תשתרך מאחור בתחום הדור החמישי של הניידים, הדור העתיד לקדם את פניהן של טכנולוגיות מציאות מדומה ו־IoT (מרשתת הדברים). גם התדרים בארה"ב נמכרו בזול. קוריאה הדרומית היא כרגע המובילה בפרישה רחבה של הדור החמישי בפועל, ולמעשה היא חלוצה בתחום. שלוש חברות תקשורת של טלפונים ניידים כבר שלשלו לכיסה של הממשלה סכום של כ־3.3 טריליון דולר.

ממשלות ברחבי העולם נתונות כרגע בדילמה. מה עושים? האם לדרוש מחברות לשלשל כסף לקופת המדינה בעבור התדרים, שהרי התדרים הם נכס של הציבור - או לחלופין לאפשר לחברות הסלולר ולציבור להיות ראשונים בקדמת הטכנולוגיה? הדור החמישי של הניידים עתיד להציע מהירויות אדירות ואמינות של תקשורת, וידיאו סטרימינג (חוזי בהזרמה), אפשרות לניהול רכב אוטונומי, מפעלים כמעט ללא כוח אדם וניהול יעיל של ערים חכמות. אם יינתנו התדרים חינם או בזול, הרי החזר ההשקעה, כלומר מכירת התדרים חינם או בזול, יביא לידי האצת הפיתוח של המשק ויצעידו אל קדמת הטכנולוגיה, עם כל המשמעויות של הכנסות המדינה ממסים ממשק צומח בתחומים בעלי ערך מוסף גבוה. 

אכן, דילמה. על כלכלני הממשלות בעולם לעשות חשבון אם הכנסה של המדינה ממכירת תדרים היום תהיה גבוהה - או שמא פחותה - מן הצמיחה של המשק וההכנסות שיתלוו לכך בעתיד, עם היכנסה של מהפכת הדור החמישי. בלשון העם: כסף בכיס היום - או צפי להכנסות גבוהות יותר ממשק חזק ומתקדם מחר? בהקשר זה יצוין כי הריבית בשווקים נמוכה. לכן גם עלות הדחייה בתקבולים פחותה. 

מהלך מתוחכם

בישראל, משרד התקשורת פרסם בחודש יולי מכרז לתדרים של הדור החמישי. המשרד, המודע לתחרות ולמצבן של החברות בתחום, מנסה להמתיק את הגלולה באמצעות דחיית התשלום של הזוכים לשנת 2022. זאת למרות הגירעון בתקציב, המצריך להזרים כסף לקופת המדינה כבר היום ולא מחר. המשרד מאפשר לחברות להגיש הצעות משולבות של כמה מפעילים. המשרד גם מבטיח כי אגרת התדרים השנתית תופחת למשך ארבע שנים. נוסף על כן, חברה שתפרוש את האנטנות במאות מוקדים, במהירות הפרישה הגבוהה ביותר, תקבל מענקים בסך עשרות מיליוני שקלים. נזכיר כי זהו דור חדש, בעל כמות אדירה וצפיפות גבוהה של אנטנות קטנות ומשדרים ש"ישוחחו" אלה עם אלה בתדרים מילימטריים.

חברות הסלולר מבינות כי אם לא ישתתפו במשחק, הן ייעלמו. לפי ההערכה של משרד התקשורת, לדור החמישי יידרשו השקעות במשק הישראלי בהיקף של 2 מיליארד שקל. הממשלה מצדה מוכנה לסבסד באמצעות תמריצים כרבע מהסכום. 

חברות הסלולר הישראליות - שעשקו במשך שנים את הציבור במחירים מפולפלים, הן בעבור השירות הן בעבור ציוד הקצה - מוצאות עצמן עתה בבעיה. רווחיותן בירידה, הפסדיהן בעלייה, שערי המניות קרסו ועלות גיוס ההון שלהן גבוהה. כמו המלט, הן נקלעו לשאלה קיומית: להיות או לא להיות.

לפניהן כמה אופציות. המטרה העיקרית בכולן היא להשאיר רווח מסוים לבעלי המניות. אם לא כן, נצפה בבריחה של משקיעים ובעלי מניות, כפי שהכריז השבוע חיים סבן, שברח מהשקעתו, בהפסד, מפרטנר. 

החברות הבינו כי היעד הראשון לשיפור מצבן הוא ביטול - או לפחות צמצום - התיאבון של משרד האוצר ואגף התקציבים, המבקש למקסם את ההכנסות מהתדרים. עם סיום סיבוב נוסף של בחירות בתיקו, הבינו חברות התקשורת כי הבטן הרכה של הממשלה הנוכחית, במעבר, או הבאה, היא עובדי חברות התקשורת והציבור הרחב. 

סלקום ופלאפון הודיעו על פיטורי מאות עובדים, ואלה פתחו בתגובה באסיפות, בכינוסים ובאיומי השבתה. בינתיים הושגה שביתת נשק זמנית, עד אחרי החגים. 

במבט ראשון אולי נדמה כי כוונת הנהלות החברות היא לצמצם בהוצאות כדי להחזיר את החברות לרווחיות. ואולם למעשה מדובר בצעד מתוחכם מכפי שנראה בתחילה: ההודעה על פיטורי מאות או אלפי עובדים מכלל תעשיית תקשורת הסלולר ערב החג מקנה לחברות כמה הישגים בעת ובעונה אחת. צמצום כוח האדם יאותת לשוק האג"ח כי החברות יכולות לגייס הון מפני שהן רציניות בצעדי ההתייעלות שלהן. באופן דומה, גם בחינה של אנליסטים תצביע על כך שמחיר ההון לאחר הפיטורים יהיה נמוך יותר. פיטורי העובדים וההכרזה על משבר בענף יאותתו לממונה על ההגבלים העסקיים, כי אם יגישו חברות תקשורת בקשה להתמזג, עדיף כי המיזוג יאושר, אחרת יהיו פשיטות רגל ומיליוני לקוחות לא ייהנו משירות שהפך לחיוני כמו מים, חשמל ואפילו לחם. שום פקיד ממונה לא ישמח לקריסה כזו - ועל כן ייאלץ, אם ירצה או לא, לאשר מיזוגים. כך יירד מספר השחקנים בשוק הסלולר, מה שיאפשר להעלות שוב תעריפים ולשפר שוב את שורת הרווח לאחר שנים של הידרדרות.

ואולם המאבק העיקרי הוא על התמלוגים השנתיים שהמפעילות משלמות לאוצר המדינה ועל עלות התדרים לדור החמישי. פיטורי העובדים וכניסת ההסתדרות בעובי הקורה יחלישו את עמדת האוצר, המבקש הרבה כסף בעבור התדרים - כסף שהוא חיוני לקופת המדינה בעיקר עכשיו, לנוכח החור בתקציב. 

במשבר הנוכחי, בעיקר לאחר שתפס את הכותרות, שום ממשלה לא תוכל להרשות לעצמה קריסה של חברות תקשורת. לכן תצטרך המדינה להיטיב את התנאים שהעמידה לחברות התקשורת, ולבצע מקצה שיפורים: דחיית התשלומים, מתן מענקים והפחתת התמלוגים למספר שנים. הלחץ של הציבור למנוע את קריסת חברות התקשורת יגבר.

כל זאת כאשר ברקע פרשת שאול אלוביץ', בזק, ויס. אף פקיד, רגולטור או פוליטיקאי לא יאפשר חזרה אחורה לעולם שבו שלטו בזק וזרועותיה ביד רמה, תוך רמיסת הציבור. חברות הטלוויזיה הרב־ערוצית על גבי רשת האינטרנט, סלקום ופרטנר, דורשות יישום מלא של כוונת משרדי הממשלה במקור ליישום מדיניות השוק הסיטונאי בתחום האינטרנט, מה שיאפשר למתחרות של בזק והוט לתת שירותים ללקוחותיהן על גבי תשתיות אלה. 

בקיצור, המהלך של חברות הסלולר מתוחכם מבחינת המועד שלו, המטרה שהציבו לעצמן והתוצאות המקוּות. הממשלה, משרד התקשורת ואגף התקציבים אולי יוכלו לעמוד בלחצים של חברות התקשורת, אך הם לא יעמדו מול הזעם בציבור, שאולי עוד יתבקש בקרוב להתייצב בקלפי בפעם השלישית בתוך פחות משנה. 

תמונה חלקית

חברות התקשורת הסלולרית טוענות כי שום חברה אינה יכולה להתקיים ממחיר של 25־30 שקל לחודש בעבור מתן שירותי סלולר ללקוח. מה שהחברות - שהכנסתן הכוללת על פי משרד התקשורת מגיעה לכ־18 מיליארד שקל בשנה - אינן מספרות, הוא הרווח שלהן ממסעות הישראלים בחו"ל, שנהנים ממדיניות השמיים הפתוחים וטיסות החסך. מיליוני הישראלים היוצאים לחו"ל קונים חבילות לשירותי גלישה ושיחות בחו"ל, וזה כבר כסף טוב. החברות גם אינן מזכירות את הרווח הטמון במכירת ציוד קצה. וכמובן, הטלוויזיה הרב־ערוצית, אף שהיא תחרותית, היא רווחית. בייחוד כשאין צורך להשקיע בתשתיות אלא אפשר לנצל את התשתיות של בזק והוט. יוצא אפוא כי חברות התקשורת מציגות תמונה חלקית בלבד של מקור הכנסותיהן. 

מנהלי חברות התקשורת טרם הפנימו את מה שקרה בתחום הבנקאות. הציבור התמרמר, בצדק, והשכר במערכת הפיננסית הוגבל על ידי המחוקק. הריבון - המדינה - לא יוכל להתגמש בדרישות בתחום אגרת התדרים ועלות התדרים החדשים כל עוד מנהלי חברות הסלולר גורפים הביתה מיליוני שקלים. המחוקק יבוא איתם חשבון; הוא יכול להגביל את השכר גם אצל ארבע קבוצות התקשורת העיקריות - פלאפון, הוט, פרטנר וסלקום. ראו הוזהרתם. 

נקודה נוספת היא כי ישראל, מדינת הסטארט־אפ, אינה יכולה להרשות לעצמה להשתרך בתחום הדור החמישי. כדי לעמוד ביעד של פרישת הדור החמישי בארץ, בתוך ארבע שנים, יהיה צריך באמת ובתמים לאפשר מיזוג בין החברות, להפחית תמלוגים ואת עלות התדרים ולקבוע אם ישראל מאפשרת או אינה מאפשרת לרכוש ציוד מהחברה הסינית וואווי, המובילה והזולה בתחום. או שננהג כמו ארה"ב, שם חזרו חברות כמו נוקיה הפינית ואריקסון השוודית לפעול. נוקיה פיתחה ציוד לחברות שיוכלו להשקיע ברשתות שלהן עצמן, ואריקסון פיתחה פתרונות לרשתות פרטיות באמינות ובמהירויות גבוהות. התוצאה: נשלם הרבה יותר בעבור שירותי הסלולר, אך במקביל נקבל בעוד כמה שנים שירות דמיוני של הדור החמישי, מהפכה של ממש בכל תחומי החיים. 

כבר היום, 7% מכלל התקשורת בעולם נמצאים בדור החמישי, כך על פי חברת המחקר העולמית והייעוץ האמינה גרטנר. חברות ייאלצו להקדיש יותר הון להשקעות מתוך הכנסותיהן, מ־6% השנה ל־12% בשנת 2020.

הדור החמישי פועל בהדרגה בארה"ב, בקוריאה הדרומית, בשווייץ, בפינלנד ובבריטניה. גם ישראל חייבת להתקדם לדור החמישי, שישמש תשתית לשירותי רפואה מרחוק, חקלאות טכנולוגית מרחוק וניהול מערכות של הסקטור הקמעונאי כולו ולא רק מסחר מקוון. תהיה זו הזדמנות לישראל לגשר על פערי החינוך, ההשכלה, הבריאות, התעשייה החכמה והנגישות לשירותים בין הפריפריה, שנותרה מאחור לאורך שנים, למרכז הקובע את סדר היום. הדור החמישי ויישומו הם הפתרון. הדור החמישי יביא - באמצעות המהפכה הטכנולוגית ובמחיר זול - לצמצום הפער ברמת החיים בין הפריפריה למרכז. אין זאת מציאות רבודה, שגם אותה יספק הדור החמישי, אלא מציאות של שוויון הזדמנויות.