דוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של שנת 2019 שהתפרסם אתמול מעריך שלא חל שינוי ברמת הסיכון של הבנקים בהשוואה למחצית הראשונה של השנה וכי היא נותרה בינונית.

הדוח בוחן את כושר העמידות של המערכת הבנקאית בישראל בסדרה של סיכונים, ובכל זאת יש בו אזהרת יוצאת דופן. "ההתפתחויות במחירי הנכסים ממשיכות להעיד על רמת סיכון בינונית. הסיכונים בשוק המניות מצויים מתחת לממוצע ארוך הטווח. לעומת זאת, בשוק אג"ח הקונצרניות יש סימנים להערכת חסר של הסיכונים".

מאידך, כותבי הדוח החדש בבנק ישראל לא מתרגשיםיותר מדי מהעלייה במחירי הדיור. "למרות העלייה שנרשמה בחודשים האחרונים במחירי הדירות, האינדיקטורים בשוק זה לא מצביעים על התנהגות נפיצה (כלומר עם רמת סיכון גבוהה - י"ש). על פי ממצאי הדוח, "היחס בין מחיר הדירה לשכר במשק נמצא בירידה. בחודש אוגוסט הסתכמה העלייה של מחירי הדירות ב־1.9% לשנה. במונחים לטווח האחרון מחירי הדירות לא עלו בשנתיים האחרונות, ביחס לשכר שעלה בקצב שנתי של 2.5%".

הבנקים הם המעורבים העיקריים בתחום המשכנתאות. האשראי לדיור גדל ב־6.6% והוא מהווה 65% מכלל האשראי שניתן למשקי בית, זאת כשהשיעור המקובל במדינות המפותחות עומד על 50%. מאידך, היחס בין החוב לשווי הדירה (מה שמכונה בעגה המקצועית LTV) נמוך בהשוואה עולמית.

גם גובה ההחזר החודשי של המשכנתה נמוך ביחס להכנסה ועומד על ממוצע של 26.4% מההכנסה החודשית. הבנקים הורידו את הריבית הריאלית על המשכנתאות בזכות ירידה בעלויות גיוס המקורות. נתונים אלה מוכיחים כי רמת הסיכון באשראי למשכנתאות בבנקים אינה גבוהה.

פרופ' אמיר ירון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90פרופ' אמיר ירון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בדין וחשבון שהוצג לנגיד פרופ' אמיר ירון נכתב כי "הסיכון שנשקף ליציבות הפיננסית מערוץ האשראי נותר ללא שינוי. החוב של המגזר העסקי לתוצר ולתוצר העסקי נותר ללא שינוי. מאידך, נרשם גידול בחשיפת המערכת הפיננסית לאשראי לדיור, המהווה מרכיב משמעותי במאזני הבנקים וגידול באשראי שלא לדיור שמקורו בערוץ החוץ־בנקאי".

עוד נכתב כי "ריכוזיות המערכת הפיננסית והקצב האיטי יותר של הפיתוח הפיננסי בישראל לא מאפשרים עדיין פיזור גדול יותר של סיכונים בין השחקנים השונים כמקובל בעולם. ניתוח ההסתברות לחדלות פירעון מראה שהסיכון של החברות הציבוריות נותר נמוך".

לעומת זאת, משוגרת אזהרה ביחס לחשיפה לסיכונים מהכלכלה העולמית. "בהתחשב במאפייניו הייחודיים של המשק ובהיותו משק קטן ופתוח, הסיכונים מהסביבה העולמית, עלייה מחודשת במחירי הנכסים על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה ואי־ודאות פוליטית הם הסיכונים העיקריים ליציבותה המערכת הפיננסית בטווח הבינוני והארוך".

בדברי הסיכום הכותבים מחמיאים למשק הישראלי וחוסנו. לדבריהם, "הוא ממשיך לצמוח בקצב התואם את שיעור הצמיחה הפוטנציאלי, האבטלה ממשיכה לרדת והביטחון התעסוקתי גבוה. הממצאים מראים שהאינפלציה נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד. חברות דירוג האשראי הבינלאומיות אשררו את הדירוג הגבוה של המשק הישראלי וציינו את תרומת ההייטק לצמיחה ואת חלקו הנמוך של החוב החיצוני ביחס לתוצר".

לצד אלה, צוינו בדוח חולשות כמו הגירעון הממשלתי הגבוה ביחס ליעד והמציאות הפוליטית־שלטונית בשנה האחרונה אשר מקשה על ביצוע שינויים תקציביים נחוצים. "בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות והרגולטוריות", כך נכתב בדוח מספר השחקנים בשוק התשלומים והסליקה ימשיך ויגדל, מה שיגדיל את אפשרויות התשלום הן בצד המשלם והן בצד המקבל את התשלום. מנגד, גדלים הסיכונים התפעוליים והחשיפה למעשי הונאה".