"אני מתרגש מאוד לקראת התחלת הזרמת הגז מקידוח לווייתן. תמיד הייתי אופטימי. הרגולציה והפוליטיקאים הבריחו משקיעים וגם מערכות הבחירות לא עזרו לנו. לצערי, בזבזנו שש שנים מיותרות שהיו מאפשרות מזמן את הפקת הגז". כך אומר בראיון מיוחד ל"מעריב" יגאל לנדאו, בעל השליטה בחברת רציו.



רציו מחזיקה ב־15% מקידוח לווייתן, כשהשותפים האחרים הם קבוצת דלק קידוחים (45%) ונובל אנרג'י (45%). לדבריו, ענקית האנרגיה האוסטרלית וודסייד משקיעים, ששקלה להשתתף אף היא בפרויקט, החליטה שלא לעשות זאת. "הצטערתי לראות שאף חברה בינלאומית לא הגיעה לקדוח במימי ישראל, חוץ מחברת אנרג'יאן שקנתה את הקידוח תנין וכריש", הוא מוסיף.



מה שגרם לעיכובים, לטענת לנדאו, הייתה אי־ודאות: "מדובר בהשקעות ענק שחלקן הגיעו בהלוואות, דווקא בתקופה של אי־ודאות. הכסף, בהיקף 650 מיליון דולר, גויס על ידי רציו מקונסורציום של בנקים זרים בהובלת בנקים כמו HSBC ו־BNP ובנקים נוספים. כמו כן, גויס כסף בהנפקת אגרות חוב לציבור".



בקידוח לווייתן יש כמות גז של 600BCM, כאשר צריכת המדינה כולה עומדת על 11BCM; כלומר, הגז שבקידוח יספיק ל־50 שנות שימוש. עם זאת, הציפייה היא שעם כניסת הגז לשימוש, יגבר הצורך בו מצד חברות תעשייה, וחברת החשמל תמיר את השימוש בתחנות הפחם לגז. ההשקעה הישירה בקידוח הסתכמה ב־3.6 מיליארד דולר, בהשוואה לאומדן ראשוני של 3.75 מיליארד דולר. זאת, בזכות ניהול יעיל של נובל אנרג'י. מכירות הגז יסתכמו בשלב ראשון ב־12BCM, שהם 2.5־3 מיליארד דולר לשנה.



יגאל לנדאו. צילום: יח"ציגאל לנדאו. צילום: יח"צ



הפקת הגז מהקידוח המרוחק 120 ק"מ צפונית־מערבית לישראל תיעשה באמצעות אסדה, הנמצאת 11 ק"מ מול חופי היישוב פורידיס שליד זיכרון יעקב. הגז יזרום לאסדה דרך צנרת ההולכה הארצית לחברת החשמל, לבית הזיקוק של פז באשדוד ולתחנת הכוח OPC של כימיקלים לישראל, הנמצאת במישור רותם. "בניגוד לטענות התושבים שנקים 'ים של אסדות', לא מתוכננות אסדה נוספת בקרבה לחוף – גם אם יימצא גז נוסף. לווייתן הוקמה בקרבת החוף על פי דרישת המדינה, מכיוון שמדובר בנכס אסטרטגי המבטיח יתירות אנרגטית", אומר לנדאו.



לדבריו, "פוזרה הרבה אינפורמציה מוטעית והפחדה מיותרת של הציבור. אני מצטער על כך, כי בסופו של דבר הראשונים שייהנו מגז נקי יהיו אותם התושבים באזור זיכרון יעקב ועמק חפר הסובלים מהתחנה הפחמית בחדרה".



האם האמנת שהפרויקט ייצא לדרך?


"בוודאי שכן. קוראים לזה חזון. ידענו שזה יקרה. לא חשבתי שניתקל בכל כך הרבה קשיים. על הקשיים הטכניים הצלחנו להתגבר, אבל הקשיים שנבעו מרגולציה וגם מגורמים פוליטיים שנקטו עמדה בלי ידע בכל הדיונים על מתווה הגז, גרמו לעיכובים מיותרים".


"אני גאה להזכיר שרציו היא זו שיזמה את קידוח לווייתן ברשיון שנקרה בשעתו בשם 'רציו ים'. אנחנו צירפנו בהמשך את נובל ואת דלק. שיתוף הפעולה עם נובל יימשך בקידוחים נוספים שנבצע, וכן צורפו שתי חברות אנגליות נוספות: פארו וקיירן ,שהן חברות ציבוריות. אנחנו מתכננים להגדיל בעתיד את התפוקות, ויש מגעים להנחת צינור גז לאירופה דרך קפריסין, יוון ואיטליה".