בביטוח הלאומי מסבירים כי העלייה בשיעור העוני של קשישים התרחשה דווקא על רקע שיפור ברמת החיים הכללית מחד, שהעלתה את קו העוני ב-4.1%, ומאידך העלאה מזערית בלבד (של 0.3%) בקצבאות הביטוח הלאומי, בהיותן צמודות לעליית מדד המחירים בלבד. "קצב העלייה ברמת החיים של הקשישים לא הדביק את קצב העליה בהכנסות של האוכלוסייה הכללית, הנוטלת חלק פעיל בשוק העבודה ונהנית מפירות עליית שכר במידה שאינה שווה לזו של האוכלוסייה הקשישה, מאחר שחלק גדול ממנה אינו עובד", נכתב בדוח, שמנסה להסביר את כישלון הממשלה בשמירה על רמת החיים הבסיסית דווקא של מי מאיתנו שכבר תרמו עשרות שנות חיים של עבודה ותשלום מיסים למדינה. וזאת, למרות צעדים מינוריים מדי שנקטה הממשלה היוצאת בניסיון להיאבק בתופעה המחפירה של צניחת רמת החיים לעת זקנה דרך העלאת קצבאות להשלמת הכנסה לקשישים עניים והקדמת תוספת הוותק לאזרח וותיק.
גם בשיעור העוני הכללי של הישראלים החיים מתחת להכנסת 'קו העוני', מציגה הממשלה כישלון חרוץ כשאחרי מגמת ירידה מינורית של שברי אחוזים בשנים האחרונות נותר בשנה שעברה מספר העניים כשהיה בשנה שלפני כן, ושיעור העוני בקרב ילדים אף עלה ב-0.4%. בשנת 2018 חיו בעוני 469,400 משפחות, בהן 1,810,500 נפשות, ומתוכן 841,700 ילדים. אחוז העניים הכולל מקרב כלל האוכלוסייה נותר ללא שינוי מ-2017 והוא עומד על 21.2% מהנפשות בישראל. ההשוואה הבינלאומית למדינות העולם המפותחות ממשיכה ישראל להשתרך מאחור. מבין 34 הכלכלות המפותחות ישראל מדורגת במקום הרביעי הלא מחמיא בעוני נפשות לכי הכנסה פנויה ובמקום השני בעוני ילדים.
נתונים עגומים אלה מצטרפים לנתון לפיו לאחר שנים של ירידה במדדים לאי שוויון, למעט 2014, ב-2018 עלה שוב האי שוויון בהכנסות בשיעור של 1.3%. ולמרות זאת הדוח מציג שיפור מזערי שנרשם בקרב משפחות עניות עובדות אשר שיעורן באוכלוסייה ירד בשנת 2018 מ-12.6% ל-12.3% מכלל המשפחות בישראל. את ה"ירידה" הזאת מנסים בביטוח הלאומי ובלשכת ראש הממשלה המכהן כשר הרווחה להציג כהישג הנובע מ"צמיחת המשק והגידול בתעסוקה ובשכר שהובילו לעלייה ברמת החיים של משפחות עובדות". למרות זאת 17.6% מהמשפחות בראשן אדם עובד הן עניות, 7.3% מהמשפחות בהם שני מפרנסים ויותר חיות מתחת לקו העוני וכך גם 34.9% מהמשפחות שבראשן מפרנס יחיד.
הפערים החברתיים המתרחבים ושחיקת מעמד הביניים משתקפים היטב גם בהשוואה בין 2017 ל-2018 בגודל המעמדות בישראל לפי הכנסה פנויה – העשירים והעניים כאחד מתרבים על חשבון מעמד הביניים. המעמד הנמוך והבינוני-נמוך עלו מ-16% מהאוכלוסייה ל-16.4%, המעמד הגבוה והבינוני-גבוה עלו מ-23.2% מהאוכלוסייה ל-23.5% ואילו מעמד הביניים ממשיך להישחק והוא ל-60.1% מהאוכלוסייה בהשוואה ל-60.8% שנה לפני כן.