"אי־הוודאות במדינה בלתי נסבלת, אקדם עסקת חבילה אחרי הבחירות": "מה שנוצר כאן בעקבות הבחירות מועד ג' הוא מצב חסר תקדים. המדינה מתנהלת באי־ודאות בלתי נסבלת. מצד אחד, אין ממשלה מכהנת, מצד שני, המשק סובל מגירעונות גבוהים, כך שלא ניתן לחתום על הסכם שכר - אף שמאז 2017 אין הסכם". כך אומר בראיון מיוחד ל"מעריב" יו"ר ההסתדרות החדשה ארנון בר־דוד. 

בר־דוד מציין כי הפתרון שלו למצב הבעייתי הוא "חתימה על עסקת חבילה במשק, שאקדם מיד אחרי הבחירות". לדבריו, "אנחנו מוכנים לתרום את חלקנו לעסקת החבילה דרך ויתור על תוספות שכר. גם המעסיקים מוכנים ואני שומע גם על נכונות מצד האוצר".

בניין משרד האוצר, ירושלים. צילום: מרק ישראל סלםבניין משרד האוצר, ירושלים. צילום: מרק ישראל סלם

עוד הוא מוסיף כי "עסקת החבילה תתמקד בטיפול במגזר השלישי ותכלול את העלאת גיל הפרישה לגמלאות לנשים - ועד אז דחיית הקיצוץ המתוכנן בקרנות הפנסיה הוותיקות - והעלאת קצבאות הזיקנה בביטוח הלאומי במאות שקלים. אני גם מקווה שהממשלה תעמוד בהתחייבותה לנכים ותשלם את הפעימות השנייה והשלישית. אם זה לא יקרה, אז מתוך אחריות למוחלשים ניחלץ לעזרתם אף שהם אינם חברי הסתדרות. "נושא נוסף שעל סדר היום וחיוני מבחינתי נוגע להעלאת שכר המינימום מ־5,300 שקל ל־6,000 שקל בחודש. זה לא צריך להיעשות בקפיצה אחת אלא במספר פעימות. אני מאמין שבסופו של דבר מדובר באינטרס של כולם".

בתשובה לשאלה האם העלאת שכר המינימום היא פתרון מסוים לעניים שמספרם הולך וגדל, כפי שראינו השבוע בדוח העוני, מוסיף בר־דוד: "העלייה בעוני היא בלתי נתפסת, ומעידה יותר מכל על הצורך הקריטי של הרשויות להילחם בתופעה ולהגביר את התמיכה באוכלוסיות המוחלשות, העובדים והגמלאים. ההסתדרות תמשיך להיאבק למען צמצום הפערים, ונכון שכחלק מכך אין מנוס מלעלות את שכר המינימום עם כינונה של ממשלה חדשה. המהלך הקודם שהובילה ההסתדרות להעלאת שכר המינימום הוכיח את עצמו ותרם לעליית ההכנסה הריאלית ולירידה באי שוויון".

על מצב הגירעון והאם הוא מתכונן לגזירות על השכירים בגלל הצורך בצמצומו, אומר היו"ר: "אני מביא בחשבון שלנוכח הגירעון יוטלו מספר גזירות כמו העלאת המע"מ ב־1% או ביטול הפטור ממע"מ של 75 דולר על יבוא מוצרים מחו"ל. עם אלה נוכל לחיות, אבל לא נוכל להסכים לפגיעה כלשהי בשכר או בהטבות הנלוות כמו קרנות ההשתלמות".

"כל הזמן מדברים על גירעון, ואני רואה שבוועדת הכספים של הכנסת מחלקים בכל ישיבה מיליארדי שקלים", הוא ממשיך, "אני לא מבין מאיפה בא הכסף. אני יכול להבטיח לך שהגזירות שהיו כאן - כמו אלה של 2003 - לא יחזרו על עצמן".

"נתניהו התחבר לחזון שלי"

בר־דוד נכנס לתפקידו במרץ 2019 ומאז, בגלל רצף הבחירות, לא עבד מעולם עם ממשלה מכהנת שזכתה לאמון הכנסת. עם זאת, הוא חושף כי הוא מתחזק סוג של קשר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מנגד, בניגוד לקודמו אבי ניסנקורן, הקשר שלו עם שר האוצר משה כחלון פחות הדוק.

בר־דוד: "בניגוד לעמדות הפופוליסטיות של חלק משרי הממשלה נגד ועדי העובדים והפגיעה בהם, נתניהו דווקא מתנגד לפגיעה בעובדים. פגשתי אדם מרשים. כל יוזמות החקיקה שהיו בנושא הגבלת זכות השביתה ירדו מסדר היום ונתניהו התחבר לחזון שלי. נכון שיש לנו עמדות פוליטיות שונות, אבל ראש הממשלה אמר לי בפירוש שהוא נגד פגיעה בעובדים. הוא הבין שאפשר לעבוד ביחד וכדאי לשמור על הערוץ".

נתניהו וכחלון. צילום: אהרון קרוהן, פלאש 90נתניהו וכחלון. צילום: אהרון קרוהן, פלאש 90


על התוכניות לעתיד אמר יו"ר ההסתדרות: "הארגון ששמו ההסתדרות היה זקוק לניעור רציני מכל הבחינות. פעלנו מיידית לשינוי התדמית ולא רק בתחום הפרסום. המטרה הייתה שהעובדים ירגישו שיש להם בית ושזאת גאווה להיות חבר הסתדרות. 

"אני רוצה להפוך את ההסתדרות למה שכבר עשיתי בהצלחה בעיריית תל אביב, ברשויות המקומיות ובבנק דיסקונט, שהפך לאחד הבנקים המובילים. כעובד צעיר השתתפתי בכל המאבקים ועליתי על בריקדות, כך שאני יכול להשקיף מלמעלה. עובד לא רוצה לקום בבוקר ולצאת למלחמות מיותרות, לכן כשצריך ריסון נעשה גם את זה. ההסתדרות תמשיך להיות אחד הכוחות המשפיעים ביותר במשק".

הראיון המלא במדור "שוטף פלוס", מחר ב"מעריב־סופהשבוע"