התוכנית: ביטול הפטור ממס על יבוא אישי ושינוי נוסחת המס על הארנונה

על פי נתוני הלמ"ס ובנק ישראל, מספר המועסקים בתעשייה עמד בשנה שעברה על 425 אלף, לעומת קרוב ל־1.8 מיליון במגזר המסחר והשירותים. נוסף לכך, יצוא השירותים שווה כמעט בהיקפו ליצוא המוצרים ואחראי ל־45% מהיצוא.

לדברי לין, היום כבר אין הצדקה להעניק יתרון של 17% ברכישות מקוונות כיוון שזוהי "תחרות לא הוגנת ולא שוויונית". המשך הפטור, כך לדבריו, הוא החלטה מודעת של הממשלה לתמרץ את האזרחים לקנות מספקי חוץ. לדברי לין, אפליה זו גורמת נזק לכ־75 אלף עסקים בישראל. ההשפעה על התקציב "היא הרסנית" כיוון שהיא גורמת להפסד הכנסות של 1.5 מיליארד שקל. במדינות האיחוד האירופי הפטור ממע"מ הוא עד 22 יורו והוחלט לבטלו ב־2021. באוסטרליה הפטור בוטל כליל.

בנושא זה הוגשו 94 בקשות לאישורים חריגים בייקור הארנונה מעבר לנוסחה הרגילה. שווי ההעלאות מסתכם ב־161 מיליון שקל. באיגוד הוכנה הצעת חוק לעדכון העלאת תשלומי הארנונה לפי מדד המחירים בלבד. במקרה של בקשות חריגות ייקבעו קריטריונים ברורים.

הרשויות המקומיות יחויבו לפרסם באתר האינטרנט שלהן את עיקרי הבקשה כ־14 יום לפני הגשתה לשרים. המלצה נוספת היא הפחתת הריבית על תשלומי פיגורים, שעמדה עד לאחרונה על 0.75% לחודש, לרמה סבירה של 0.4%־0.5%.

בתוך כך, היום מכנס איגוד לשכות המסחר אסיפת חירם לצורך קידום תיקון נוסף בחוק חובת המכרזים. המטרה היא לגרום למצב שוויוני שיאפשר גם לעסקים זעירים וקטנים לזכות במכרזים ציבוריים ולהגדיל את חלקם של העסקים הבינוניים.

האיגוד יזם הצעת חוק לתיקון נוסף בחוק חובת המכרזים, שלפיו מכרזים בהיקף שאינו עולה על 10 מיליון שקל יהיו פתוחים רק לעסקים זעירים, קטנים ובינוניים. הוראות חוק חובת המכרזים יחולו גם על מכרזי הרשויות המקומיות.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כבר מיהר לאמץ עקרונות אלו והוא יופיע בפני הנהלת האיגוד באסיפת מיוחדת ב־17 בפברואר. ליברמן הוא הפוליטיקאי היחיד שיופיע בשלב זה בפני חברי איגוד לשכות המסחר. הוא גם תומך בעמדתו של לין, השוללת את הצורך בהעלאת מסים ובביטול חסמים ביורוקרטיים.