ד"ר שניר ממשיך ומבהיר כי בישראל יש שני ענפים שמייצאים בצורה חזקה מאוד. "קודם כל הייטק, ונכון להיום גם הגז", הוא מפרט. "הגז, יותר משיש יצוא שלו, הוא מפחית את הצורך של ישראל לקנות אנרגיה. מבחינה היסטורית, רבע עד שליש הוצאותיה של ישראל בדולרים היו על אנרגיה. ברגע שזה קטן, כי מוציאים את הכסף בשקלים, אז הביקוש לדולר יורד בהרבה. מצד אחד, יש כניסה של דולרים, מצד שני פחות ביקוש, ואז זה יוצר לחץ על הדולר. בנק ישראל החליט שהוא צריך להילחם בכך כדי לעזור ליצואנים, וזה בא על חשבון הצרכנים, כמובן".
"הפעולה השנייה שבנק ישראל עושה היא קניית דולרים. כלומר, אם אין ביקוש לדולרים, הבנק מספק ביקוש לדולרים. אבל הוא לא משתולל, כי יש כל מיני הסכמים בינלאומיים כובלים והוא לא יכול לעשות כרצונו. כמו כן, גם בבנק ישראל יודעים שתפקידם אינו להילחם בשוק. אין להם מנדט להילחם בשוק, ולכן הם לא רוצים לקנות יותר מדי".
כאמור, היבואנים אמורים ליהנות מהתחזקות השקל מול הדולר. "אם אני מתעלם מהקורונה, שהיא בפני עצמה יוצרת שאלות אחרות לגבי אתרי ייצור של מוצרי חשמל למשל, הרי ירידת הדולר בשיעור משמעותי מוזילה בעצם לישראלים את כל מוצרי היבוא", אומר רפי פרידמן, יו"ר חטיבת מוצרי חשמל באיגוד לשכות המסחר. הוא גם מסייג את דבריו ומנסה להסביר שעדיין זה לא כל כך פשוט. "בסופו של דבר, ליבואן יש גם הוצאות קבועות שאינן בדולרים, אלא בשקלים", מבהיר פרידמן.
"כמו למשל שכירת מחסנים, כוח אדם, הנהלה. כל זה עולה כסף" המשיך פרידמן והסביר כי "לכן, כשמחשבים בכמה המוצרים אמורים לרדת מבחינת המחיר, צריך לנכות מכך הוצאות שאינן בדולרים. חוץ מזה, יבואן גם מחזיק בדרך כלל מלאי לשלושה־ארבעה חודשים. מלאי קודם נרכש בשער הדולר הקודם. זה אומר שאתה מחזיק מלאי יקר יותר וחייב לעשות את החשבון של המחיר הממוצע. אבל תכל'ס, התחרות בשטח כל כך חריפה, שהרבה יבואנים, ברגע שרואים הזדמנות להוזיל מחיר, הם מוזילים כדי לתפוס נתח שוק. ברגע שיש שוק חופשי ופתוח, זה נכון לגבי כל מוצר. נכון לעכשיו, הצרכנים לא ממש יכולים ליהנות מירידת שער הדולר, כי עדיין מדובר במלאים קיימים. אבל למרות זאת, היבואן נוטה להאמין שיהיה טוב וכן מוריד מחיר. ואז מה קורה? כשכולם מורידים מחירים, כולם נמצאים שוב באותה תחרות אבל מנקודה נמוכה יותר".
פרידמן מסכם ואומר: "התחזקות השקל מול הדולר בסופו של דבר טובה ליבואנים ולצרכנים, אך בה בעת אני חושב בצער על היצואנים שצריכים להתמודד עם הוצאות שקליות ולייצא מוצר בתמורה יותר נמוכה. זה הופך את היצוא לפחות כדאי ובעייתי ליצרנים".
"ברור מאליו שהתחזקות השקל מול הדולר פוגעת בבשר החי. זה גם יכול להיות אל מול האירו, כי יש יצוא ישראלי גם לאירופה", אומר ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. "כשיש לך ירידה של 10% ומעלה בשנה, זה בעצם חותך בכל שולי הרווח. רוב הענפים בתעשייה שלנו לא מרוויחים מעל אחוזים כאלה, והדבר גורם לחלקנו היום גם למכור בהפסד. תשאלי אותי למה אדם רציונאלי ימכור בהפסד? אחד, כי הוא מחויב בהסכמים או שהוא לא רוצה לאבד שווקים. ברגע שהפסקת למכור, איבדת לקוח בחו"ל וקשה לחזור ולמכור לו בפעם הבאה. אנחנו עוקבים בדאגה אחרי המצב".
"היצוא הישראלי התעשייתי גם ככה נסוג, והדבר הזה יכול להיות מכת מוות" המשיך תומר והוסיף כי "לכן, אנחנו קוראים כל הזמן לנגיד בנק ישראל ולממשלה להכריז על מצב חירום ולדון במצב במיוחד כדי לראות מה עושים. אין שום היגיון כלכלי שהשקל יהיה בין המטבעות החזקים בעולם. בשלב שהדולר מתחזק מול רוב מטבעות העולם, לא ייתכן שמול השקל הוא ייחלש. זו אנומליה לא ברורה לחלוטין. אנחנו כיום נמצאים בקשר עם נגיד בנק ישראל, ומקווים ומצפים שהנגיד יהיה גם מתואם איתנו ויעשה את הצעדים הנדרשים - ויש תקווה להאמין שכך יהיה - כדי לשמור על מחיר מטבע ראוי, ולא מצב שבו בעצם מפקירים את השוק לאחרים. אנחנו מקווים שהנגיד בהחלט יעשה דברים בהקשר הזה".
התרעות פיקוד העורף