הבטחות כמו חול: כל מי שהשלה את עצמו עד כה שניהול משבר הקורונה מונחה אך ורק על ידי שיקולים ענייניים - מומלץ שיתפכח. מי שהסתכל מבעד למשקפיים ורודים על רצינות קבלת ההחלטות, מומלץ שיחליף משקפיים.

השבוע התברר סופית ששיקולים נוספים - חוץ מעצם המאבק בנגיף הקטלני - מנחים את ניהול המשבר. כשבנימין נתניהו המליץ לאהוד אולמרט לפני יותר מעשור לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה ולהתמקד בחקירותיו, הוא לא שיער עד כמה מדויקת תהיה ההמלצה בנוגע אליו. במקום להקשיב לעצמו ולקחת פסק זמן, נתניהו ממשיך בהפעלת מערכות השלטון תוך ניגוד אינטרסים מובנה. לא ברור איזו החלטה היא עניינית, ובאיזו טובתו האישית היא הקודמת.

ייתכן שהמהלכים החריפים בנושא הקורונה, כולל פיזור הפחדות שמיליון אזרחים יידבקו ושעשרת אלפים מתוכם עלולים למות, נועדו להכשיר את דעת הקהל למהלכים מינהליים קיצוניים. כך למשל, עושה דברו של ראש הממשלה במשרד המשפטים פרסם לפני שבועיים, באישון ליל, צו מינהלי לצמצום פעילותם של בתי המשפט. משפטו של נתניהו, שאמור היה להתחיל יומיים לאחר מכן, נדחה בחודשיים. 

קורונה בישראל (צילום: אלוני מור)קורונה בישראל (צילום: אלוני מור)


בהמשך גם התברר שהמאבק בווירוס הוא סלקטיבי. הסגר ומגבלות התנועה נאכפים בצורה בררנית, והתקנות לשעת חירום מנוצלות להפעלת אמצעי המעקב האלקטרוניים תוך עקיפת הכנסת. שיא חדש נרשם השבוע, כשגורל הצלחת המאבק בקורונה התברר כתלוי בשאלה הקריטית מי יהיה יו"ר הכנסת.

ההתעלמות מהפרלמנט, ובהמשך מבג"ץ, מנעה יישום אפקטיבי יותר של תוכניות סיוע כלכליות דחופות. נתניהו הבטיח בתחילת השבוע להפעיל תוכנית סיוע מקיפה בתוך 48 שעות. היא עדיין לא הופעלה, והזכירה פחות או יותר את ההתחייבות של אביגדור ליברמן לחיסול הנייה בפרק זמן זה.

נתניהו עסוק עד מעל לראש בענייני ההסגר ובניסיון לשכנע את יעקב ליצמן לסגור את בתי הכנסת. מנכ"ל האוצר שי באב"ד ביקש השבוע כמה פעמים להרפות מהלחץ ולתת לציבור פסק זמן כדי להפנים את ההנחיות הקיימות, אבל בתגובה אוים בהסגר כללי. הנגיד פרופ' אמיר ירון מתחנן כבר יותר משבוע שהממשלה תפרוץ את מסגרת הגירעון ותזרים לסקטור העסקי סיוע מיידי של 15 מיליארד שקל, אבל עד כה נענה בהתעלמות. במקום להביא לאישור הכנסת תוכנית סיוע רחבה, הסתפקו באוצר באלתורים.

הקורונה בישראל: בית קפה ריק מאדם (צילום: מרק ישראל סלם)הקורונה בישראל: בית קפה ריק מאדם (צילום: מרק ישראל סלם)


בשעה שבממשלה ובאוצר מגמגמים, הנשיא האמריקאי ממטיר טריליוני דולרים על השווקים. אתמול נחשפה חבילת סיוע בהיקף עתק של 2 טריליון דולר, לא כולל צעדים מוניטריים שכבר ננקטו, כולל איפוס הריבית. אזרח בודד יקבל 1,200 דולר, 367 מיליארד דולר נוספים יועברו כאשראי לעסקים קטנים, 150 מיליארד דולר לבתי חולים וסכום נוסף לרשויות המקומיות. 

נכון שישראל היא לא ארה"ב, והנשיא דונלד טראמפ אינו נתניהו, אבל מה שקובע הוא הכיוון והנכונות להציל את המשק כשהיקף המובטלים מתקרב ל־750 אלף. מומלץ להפעיל את תוכנית החילוץ על בסיס אותם עקרונות, אבל כמובן לא באותם היקפים.
מאות אלפי העסקים הקטנים ממתינים לבשורה שתעמיד אותם על הרגליים. בעל עסק המעסיק את עצמו או את אשתו אינו שונה בהרבה משכיר. להפך, לפעמים שכרו נמוך מהשכר הממוצע. 

נשיא לשכת יועצי המס ירון גינדי בדק ומצא שתקנות הביטוח הלאומי מאפשרות לפצות גם עסקים קטנים, אז מדוע לחכות? השלב הבא הוא פריסת רשת ביטחון לשכירים שכללי החופשה ללא תשלום פסחו עליהם. מדובר, בין השאר, באוכלוסיית הגיל השלישי, שעברה את גיל 67, ושהתקנות מונעות ממנה לקבל דמי אבטלה רק כי היא אמורה לקבל קצבת זקנה. השלב הבא הוא סיוע חירום לעסקים הגדולים בתחומי התיירות והתעופה.

אל־על כבר ביצעה נחיתת אונס והוציאה לחופשה ללא תשלום אלפי עובדים. באוצר דורשים כתנאי להזרמת הכסף גם פיטורים, אבל אם החברה תיסגר, ממילא העובדים כבר לא יחזרו לעבודה. מצב חמור לא פחות קיים בבתי המלון ובסוכנויות הנסיעות.
נגיד בנק ישראל העריך השבוע שרבים מבין 750 אלף מבקשי העבודה לא יחזרו ממילא לעבודה. כדי למזער את היקף קריסת החברות - חייבים לפרסם מיד תוכנית חירום כלכלית, ויפה קריסה אחת קודם. כל המתנה נוספת עלולה להתברר כמאוחרת עבור עסקים רבים.

עסק זעיר

במשבר הקורונה נוהגים לקטלג את המגזר העסקי לפי גודל העסקים: עסקים גדולים הם מפעלי תעשייה, בינוניים הם אלה בעלי מחזור עסקים של עד 100 מיליון שקל בשנה, ועסקים קטנים הם אלה שהמחזור שלהם הוא מיליון עד 10 מיליון שקל.

אבל יש כ־250 אלף עסקים הנמצאים מתחת לרדאר, ומחזור העסקים שלהם נמוך ממיליון שקל לשנה. מרביתם אינם מגלגלים יותר מחצי מיליון שקל, ומהם נהוג להתעלם. אלה הם העסקים הזעירים, שכל זעזוע פיננסי עלול להעלים אותם. מדובר, בין השאר, במוסכים, מספרות, נגריות, מחרטות, יצרני קוסמטיקה, קוסמטיקאיות, חייטים ואחרים, המאוגדים בהתאחדות בעלי התעשייה והמלאכה. בדרך כלל הם מעסיקים 1־2 עובדים (לרוב את עצמם ואת אחד מבני המשפחה). הם עובדים מהבית, או ששכרו לעצמם דירה קטנה והפכו אותה לבית עסק. הנחיות הבריאות אילצו את מרביתם להיכנס להסגר. ההכנסות נעלמו, אבל הם נשארו תקועים עם תשלומי השכירות, הארנונה, המע"מ, מקדמות המס, המים והחשמל.

קורונה בישראל: החנויות ובתי העסק נסגרים (צילום: מרק ישראל סלם)קורונה בישראל: החנויות ובתי העסק נסגרים (צילום: מרק ישראל סלם)


שוחחתי עם שניים מהם, שבימים כתיקונם ספק אם היינו שומעים על קיומם: יאיר קמיר, בעל מספרה (ובית ספר לספרות בפתח תקווה), אשר משמש כיו"ר ארגון הספרים, המאגד 120 אלף בעלי מקצוע; ואבי ונציה, יו"ר ארגון הקוסמטיקאיות, המאגד 60 אלף בעלות מקצוע, חלקן אמהות חד־הוריות. ונציה מדבר מדם לבו: "הקוסמטיקאיות מרוויחות 5,000־10,000 שקל לחודש גג. כולן משלמות את המס המיותר לביטוח הלאומי. כל החיים הן משלמות, ובסוף לא מקבלות כלום". "אני משלם שכירות של 10,000 שקל לחודש עבור שני חדרים במלון 'מנדרין'. הבעלים הוא מולטי־מיליונר ולא מוכן לוותר אפילו על שקל. אני קורס, אבל שלא כמו אחרים, עם קצת אוויר מעל למים. מ־13 בחודש אין לי קליינטים. פונים אליי, אבל אני לא רוצה לעבור על ההוראות".

איך נערכתם לקראת הפסח?
"זאת הטרגדיה האמיתית. התחלתי להתארגן לחג. קנינו סחורות מספקים, אבל גם מולם יש בלגן, וכולם הולכים לאכול אותה. לפני החג נהוג לעשות את כל טיפולי הקוסמטיקה, אבל בגלל המשבר החג הלך. אני לא רוצה תשלום חד־פעמי, אלא לקבל תשלום שוטף כמו שכירים. הוציאו אותנו לחל"ת, ואנחנו דורשים תשלום עד סיום המשבר. החודש כבר ירדו המסים כמו הביטוח הלאומי, המע"מ והשכירות, ושקל לא נכנס. אני יכול להחזיק מעמד חודשיים־שלושה, ומעבר לזה אני קורס. אין לי רזרבות. הבנקים לא באים לקראתנו, אבל מוכנים להקפיא הלוואות. לא מוותרים לנו על עמלות, ואם נותנים הלוואות, זה בריבית גבוהה מאוד. אומרים לי תעשה ביקורי בית, אבל אני לא מוכן לצאת לבתים. אני מחויב להוראות המדינה ולא מפר הוראות".

סיפורו האישי של יאיר קמיר דומה לזה של ונציה. "בעוד שחלק מהעסקים פתוחים, בעלי המספרות נאלצו לסגור החל מ־15 בחודש, כי הייתה הוראה גורפת", הוא אומר. "אם אני רוצה לעבוד, אני צריך מרחק של שני מטר. לך תעשה תספורת בשלט רחוק. עשרות לקוחות מתקשרים אליי בבקשה לעשות לפני החג צבע או פן, אבל את הפסח הזה כבר הפסדנו, וזה לא נגמר. אחרי פסח מתחיל ל"ג בעומר, אין חתונות, אין מסיבות, ולא מסתפרים בעומר. בקיצור, עד הקיץ אין לנו עבודה".

מה אתם מבקשים?

"אני בן 68 אבל הפסקתי לעבוד, ובגלל הגיל לא אוכל לקבל דמי אבטלה אלא רק קצבת זקנה. למה? רק כי עברתי את גיל הפנסיה? אצלי בעסק עובדים גם האישה והבן. גם הם מובטלים. איך הבן יחזיר את המשכנתה? אני מציע שיבוא אדון כחלון ויחליט איך אנחנו מקבלים פיצוי על סגירת העסק, כי אנחנו במלחמה. מודיעים על דחיית מע"מ אחרי שכבר שילמנו. אני אומר לך באחריות שאם עד סוף השבוע לא נקבל גלגל הצלה, כולל הקפאת מסים, אקרא לכולם לחזור לעבוד למרות ההוראות".

הבורסה
זה נראה מובן מאליו שבשיא ימי הפאניקה הבורסה לניירות ערך המשיכה לתפקד כרגיל. היא, כמו חברת החשמל, מקורות או שירותים חיוניים אחרים במשק, לא נבחנת בימים שבשגרה. זה לא מעניין. המבחן האמיתי הוא כשמתרחשת תקלה או פאשלה בניהול המסחר. נכון לעכשיו זה לא קרה. כשציבור המשקיעים המבוהל הסתער ורצה למכור, הופעלו "מנתקי הזרם", שעצרו זמנית את המסחר כדי לתת פסק זמן לחשיבה מחודשת. לאחר מכן המחשבים חזרו לפעול ולקבל את הוראות המכירה.

משבר הקורונה תפס את הנהלת הבורסה בהיערכות מלאה ועם לא מעט מזל. המנכ"ל איתי בן זאב הורה לצוותי המחשוב להיערך לאפשרות לעבודה מהבית במקרה של הסגר מלא, תוך הבטחת המערכת. אף אחד מ־250 עובדי הבורסה לא הוצא לחופשה ללא תשלום, אך למרות זאת הם לא נסוגו מסכסוך העבודה.

הבורסה לניירות ערך  (צילום: אבשלום ששוני)הבורסה לניירות ערך (צילום: אבשלום ששוני)


ברבעון השלישי של 2019 השלימה הבורסה את הנפקת מניותיה ורשמה הכנסה חד־פעמית של 15.5 מיליון שקל. זה היה השלב האחרון בהפרטת השליטה. ההנפקה בוצעה לפי שווי חברה של 710 מיליון שקל, כשהשווי נכון לסוף השבוע המריא ל־900 מיליון שקל. יש לכך סיבה פשוטה: הרווח העיקרי של הבורסה נובע מקבלת עמלות בגין ניהול המסחר. היא ממשיכה להרוויח גם אם השוק ממריא וגם אם הוא קורס. השבוע פורסמו הדוחות ל־2019, עם רווח של 21 מיליון שקל והכנסות של 260 מיליון שקל. בעלי המניות יקבלו דיבידנד של 9 מיליון שקל. גיוסי ההון בבורסה הוכפלו בהשוואה ל־2018 ל־13.3 מיליארד שקל. 

כדי לסייע ליועצי ההשקעות בהתמודדות עם המשבר ולהגיע לתובנות בנוגע לתיק ההשקעות, יזמה אתמול הבורסה שיחת ועידה טלפונית עם אנשי משק וכלכלה. "הבורסה ערוכה תפעולית וטכנולוגית ותמשיך לפעול כסדרה. בכל תרחיש אפשרי נמשיך לספק את השירותים הנדרשים כדי לאפשר ככל הניתן את המשך הפעילות הכלכלית, שחשובה במיוחד בימים אלו", אמר בן זאב. לדבריו, "התפרצות נגיף הקורונה בסין בינואר והתפשטותו למגיפה עולמית גררו אי־ודאות ותנודתיות גבוהה, שהתגברו עקב השפעותיהן על הפעילות הכלכלית הגלובלית. התמשכותו של המשבר עלולה להשפיע לרעה על הפעילות העסקית בעולם ובישראל".

שאלתי אותו אם הסכם מתן החסות לליגת־העל בכדורגל יימשך, למרות הפסקת המשחקים. בן זאב: "אנחנו מסתכלים על ההסכם לטווח הארוך ולא דרשנו לקבל פיצוי. אני אישית מאמין שהליגה תחזור לפעילות עוד העונה, אבל בשלב הראשון זה יהיה ללא קהל". 

וכיצד נראית הבורסה דרך משקפיים של החברות הנסחרות? אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, הזהיר: "הממשלה לא מגיבה למשבר הנזילות, ובנק ישראל חייב להיות המבוגר האחראי ולהתחיל לרכוש אג"ח קונצרניות ומניות. אנחנו במשבר נזילות חריף, ועשרות חברות ציבוריות בסכנת קריסה".

מסביב ייהום הסער

אלמלא משבר הקורונה, סביר שידיעה כמו הדחת מנכ"ל דיסקונט השקעות באמצעות הודעה לבורסה - הייתה תופסת את כותרות העיתונים הכלכליים. התברר שהמנכ"ל הדעתן ערן סער הודח מתפקידו מבלי שבכלל דיברו איתו. הוא הופתע לגלות שבעל הבית אדוארדו אלשטיין אינו חפץ כלל בשירותיו, הדיח אותו מהרגע להרגע ומינה במקומו את דורון כהן, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר.

הבורסה לני''ע בת''א (צילום: אבשלום ששוני)הבורסה לני''ע בת''א (צילום: אבשלום ששוני)


סיפור ההדחה נוגע למצבה הפיננסי המאתגר של קבוצת אי.די.בי, הנמצאת על סף חדלות פירעון. עם מינויו של סער - לפני ארבעה חודשים בלבד - הרעיף עליו אלשטיין שפע מחמאות, כאילו מדובר בבן תפנוקים: "סער מביא איתו עשרות שנים של ניסיון במגזר הפרטי והציבורי. אנחנו מאמינים שיכולת הניהול שהוכיח והניסיון שצבר יסייעו לקבוצה לעמוד בפני האתגרים ולמנף את פעילותה העסקית", אמר אז.

המחמאות נזרקו לפח כשהדבר לא תאם את האינטרסים של בעל הבית. סער לא צריך לקחת ללב, זה לא עניין אישי. הוא חייב היה לדעת מראש לאיזה בית משוגעים הוא נכנס, להנמיך ציפיות ולגדר סיכונים. אם שולם לפידות, מקורבו ויד ימינו של אלשטיין, הלך הביתה, מדוע שגורלו של סער יהיה שונה?

הסיפור של סער אינו יוצא דופן. הוא חוזר על עצמו בגרסה זו או אחרת בחברות בורסאיות שבהן בעל הבית ריכוזי מאוד. אלה שנהנו לרגע מכורסאות המנהלים חייבים לבוא בטענות רק אל עצמם. זה קרה אצל שלמה אליהו, בעל הבית במגדל, שהחליף מנהלים ללא ניד עפעף (ובהם בנו עופר), וגם בחברת הביטוח איילון (שם שלמה גרופמן נאלץ ללכת הבית), בבנק הבינלאומי של בינו צדיק, בהראל השקעות של יאיר המבורגר, בקבוצת דלק של יצחק תשובה ועוד. 

הקופאי הראשי

שורת המפסידים במשבר הקורונה ארוכה לפחות כמו התור בקופות בסופר. המשבר עושה טוב למעטים, בפן הכלכלי כמובן, ורשת שופרסל בניהול איציק אברכהן היא אחת מהן. החברה עברה כברת דרך ארוכה מאוד מאז המחאה החברתית של יולי 2011 ועד למשבר הקורונה ב־2020. אברכהן הצליח לשנות לחלוטין את תדמיתה כרשת לעשירון העליון עם מחירי האלפיון. הוא הפך אותה, בסדרת צעדים שכללה את החדרת המותג הפרטי ומלחמה מול היצרנים, לרשת עממית יותר, הנמצאת מבחינת תמחור במקום טוב באמצע.

וכמו שנהוג לומר, המזל הולך עם הטובים, והרשת הפיקה ממשבר הקורונה תועלת לא רק כלכלית אלא בעיקר תדמיתית. החברה הגמישה את שעות הפעילות של הסניפים, ו־34 מהם יפעלו באמצע השבוע 24/7. ההנהלה החזיקה בשיניים רמת מחירים סבירה.
לפני שבוע שופרסל פרסמה את הדוחות ל־2019, שאותה סיימה ברווח של 268 מיליון שקל, בדומה ל־2018. ברבעון האחרון של 2019 זינק הרווח ל־117 מיליון שקל. מספר כרטיסי האשראי של שופרסל בשיתוף כאל מתקרב ל־600 אלף. לנוכח הביקוש החברה גייסה מאות עובדים.

סניף שופרסל, ארכיון (צילום: רויטרס)סניף שופרסל, ארכיון (צילום: רויטרס)


אין פלא שהמנכ"ל מרוצה מהמצב העסקי. "שופרסל פועלת באינטנסיביות, ערוכה עם מלאים ועושה כל שביכולתה לספק ללקוחותיה את השירות הטוב ביותר, הן בסניפים והן באונליין, ולתת מענה לביקוש החריג", אומר אברכהן. "התוצאות הטובות מוסברות ביישום האסטרטגיה, גידול בפעילות האונליין להיקף של 15% מהמכירות, השקעות נכונות וגידול משמעותית במכירות. נכנסנו למשבר במצב פיננסי טוב. אנחנו מדברים ממקום של עוצמה וגאווה. השקענו את האנרגיות ברשת הפארם Be, והיום לאחר הסינרגיה היא חלק משופרסל. נפרדנו מלאומי קארד, יש לנו בסיס חזק של קמעונאות, וההרגשה טובה מאוד".

בעלי המניות מעוניינים בדיבידנד, אבל השנה הפחתתם את החלוקה במחצית. האם זה קשור למבנה הבעלות?
"אין לזה קשר לבעלות. חברת אי.די.בי שבבעלות אדוארדו אלשטיין מחזיקה ב־26.2%, וזה לא היווה פקטור לעניין החלוקה. יש לנו דירקטוריון עצמאי. חילקנו הפעם רק 80 מיליון שקל, כי אנחנו רואים את מצב השוק והעסקים הפיננסיים, ולעת הזו אנחנו חייבים להיות שמרניים. יכולנו להתעלם מהמשבר ולחלק כרגיל, או שלא לחלק בכלל. שופרסל כחברה בריאה יכולה לתת תחושה טובה למשקיעים ולחלק את מלוא הסכום, אבל לנוכח המצב החלטנו לבחור בדרך האמצע".

מהם מנועי הצמיחה? אני מבין שרשת Be ממשיכה להפסיד. מתי זה יסתיים?
"ההפסדים ברשת הפארם Be הסתכמו ב־2019 ב־70 מיליון שקל, מתוכם 30 מיליון שקל ברבעון האחרון. אני מאמין שהרשת תחזור להרוויח ברבעון הרביעי של 2020. השיתוף עם כאל הוא מנוע צמיחה חשוב נוסף, ובמערכת היחסים איתם עלינו על דרך המלך. במהלך חודש מאי נתחיל לתת הלוואות בסניפי שופרסל. האונליין הוא מנוע צמיחה שהוכיח את עצמו במיוחד במשבר הקורונה. המכירות באונליין הגיעו ל־2 מיליארד שקל, והן מהוות כאמור 15% מהמכירות. המותג הפרטי ממשיך לשגשג, והוא מהווה 25% מכל המכירות. אנחנו מוכרים את כל עולם הקפה והקפסולות, ירקות מצוננים, ארוחות מוכנות, גלידות פלדמן. יצאנו בליין של ארוחות מוכנות, וזה מדהים. הוספנו מרקים, ובקרוב נצא עם גבינות לבנות ומזון לבעלי חיים".

התחייבתם שלא לנצל את המשבר ולהעלות מחירים. תעמדו בכך?
"לא נעלה מחירים של מוצרים ארוזים ונעמוד בכך. לגבי מוצרים בתפזורת, כמו פירות וירקות של חקלאים, אין לנו שליטה, אבל אנחנו נלחמים נגדם בשיניים. כנ"ל לגבי העופות. אני נאלץ לשלם מחירים גבוהים יותר, כי אם לא אשלם, לא יהיו עופות לפסח. אז נכון שמחירי העופות עלו, אבל בירקות אנחנו מחזיקים את המחירים בשיניים. אמרתי לכל הספקים הגדולים שבעת הזאת לא אאפשר להעלות מחירים. במותג הפרטי שבאחריותנו בוודאי שלא נעלה מחירים".

איך הביצועים של מותג הקולה הפרטי שלכם?
"העיקר זה לנסות להרחיב את ההיצע. בכל העולם קוקה־קולה נותר השחקן המשמעותי, והפרטי רק מוצע. אני לא יכול לבוא בטענות לקוקה־קולה, כי קשה לייצר מוצר כל כך מוצלח ברמה עולמית. בשום מקום בעולם זה לא הצליח. אבל אני משקיע כדי להביא היצע".

משבר הקורונה השפיע לחיוב על הרווחיות ברבעון הראשון, אף על פי שלא העליתם מחירים. מה דעתך על התנהגות הציבור?
"שופרסל לקחה על עצמה תפקיד חברתי מהמעלה הראשונה, ואנחנו עושים הכי טוב כדי לשרת את הלקוחות במשבר הקשה הזה ומשקיעים הרבה, גם בסניפים וגם באונליין. המכירות הן מטורפות, אבל חוץ ממכירות מצוינות מה שחשוב זה לתת את השירות הטוב ביותר. אין לי הסבר להיסטריה, כי ברמת הייצור אין מחסור. זה עקרון העדר. אבל ייתכן שפתאום יהיה מחסור של מלפפונים במלח או של עגבניות, ואז המחירים יעלו ויחזרו לרדת. ככה מתגלגלים. אין הסבר להיסטריה, אבל אני עסוק כל הזמן במתן שירות ובפתרון הבעיות שיצר משבר הקורונה".

yehudasharoni10@gmail.com