העומס על מערכת הבריאות, שמביא למסדרונות עמוסים ולזיהומים הגורמים למותם של אנשים - הינו נושא מדובר בשנים האחרונות, עוד לפני מגיפת הקורונה. אחד הפתרונות, שהפך למגמה עולמית, הוא האפשרות לקבל טיפול רפואי בבית, כחלופה לאשפוז.

פתרון זה מקבל משנה חשיבות בימים אלו משני היבטים. ראשית, המגיפה מעמידה בסיכון מוגבר מטופלים כרוניים, שנדרשים בימים כתיקונם לקבל את הטיפול בבית החולים. על מנת לתת מענה לחלק ממטופלים אלו, ניתן להפנותם לטיפול ביתי בהסכמת בית החולים והקופה המבטחת. הטיפול, שניתן לרוב בהזלפה תוך־ורידית, יכול להתקיים בבית המטופל ובליווי צמוד של אנשי מקצוע כנדרש. הפניית המטופלים אל הקהילה מפנה משאבים רבים במערכת האשפוז ומקטינה את הסיכון שלהם להסתבך וללקות בזיהומים נרכשים.

ההיבט השני מתייחס לטיפול בבית בחולי קורונה קלים, שאינם זקוקים לאשפוז או שמשוחררים מבית החולים כשמצבם משתפר. כבר כעת ברור כי מערכת הבריאות תיתקל בקשיים בקליטת אלפי חולים ככל שהמחלה תלך ותתפשט. הטיפול בבית יאפשר לשחרר חולי קורונה לביתם, ובכך להקל את העומסים הצפויים. את הניטור למטופלים אלו ניתן לבצע על ידי צוותי אשפוזי הבית של קופות החולים, בסיוע חברות המתמחות במתן טיפול ביתי. זאת, תוך שימוש בטכנולוגיות המאפשרות ניטור מרחוק של המטופל והעברת הנתונים למוקד ייעודי - תוך חשיפה מינימלית של הצוותים המטפלים.

מלבד ההקלה בעומס בבתי החולים, מדובר בחיסכון כלכלי אדיר למדינה. שכן, עלות יום אשפוז בבית חולים במחלקות הפנימיות מסתכמת באלפי שקלים. משמעות הדבר היא חיסכון של מיליוני שקלים בחודש.

כבר כיום קיימת הסכמה במשרד הבריאות, בחלק מאיגודי הרופאים ובארגוני המטופלים, שבעת הזו נכון להעביר חלק מהמטופלים ומהטיפולים לקהילה, עם תוכנית לניהול סיכונים שניתן להתאימה לכל מקרה. אין ספק שמהלך כגון זה צופן בחובו אתגרים, אך יתרונותיו למטופל ולמערכת, בשעה זו וגם בשגרה, עולים על הסיכון, כל עוד זה ייעשה בצורה מובנית ומושכלת.

הכותב הוא מנכ"ל ניאופרם קיור מקבוצת ניאופרם, מרכז התוכנית לתואר שני ברוקחות קלינית באוניברסיטת בן־גוריון וחבר ב־8400 - רשת הבריאות; ולשעבר ראש מערך הרוקחות והאכיפה במשרד הבריאות.