המזומן הוא המלך: נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הוא איש משבר הקורונה. אם עדיין לא מאוחר, מומלץ שיוזמן להשיא בעצמאות הקרוב (כמובן באמצעות אפליקציה) את משואת הרגולטורים, שכל השנה חוטפים על הראש, ובצדק מסוים. ירון הוא האיש הנכון במקום הנכון. הוא אחז את השור בקרניו, ושינע מיידית את הבורסה מהמיון לחדר טיפול נמרץ תוך חיבורה למכשיר הנשמה. המהלכים שהוביל במרץ השחור עוררו סנטימנט חיובי ביחס להשקעות בבורסה, ונטעו את התקווה שלא הכל אבוד.

שיא הטיפול הכירורגי היה השבוע. מדובר בשיטוח הריבית ל־0.1% לשנה, פתיחת חלון מוניטרי בריבית אפסית של 5 מיליארד שקל כמקור אשראי לעסקים קטנים, והאפשרות לקבל איגרות חוב קונצרניות כביטחונות לעסקאות החלף מול הבנק המרכזי. נכון שהמונחים הפיננסיים נשמעים מסובכים כמו מרשמים לתרופות, אבל איך אומרים? הטבלה לא משקרת, ומחירי המניות עולים. המהלכים מוכיחים פעם נוספת עד כמה חשובה עצמאותו של הבנק המרכזי. חבל שמול מנהיג הכלכלה המוניטרית לא מתייצב מנהיג פוליטי שנחוש לנווט את הכלכלה הריאלית, ולשווק למגזר העסקי תוכניות חילוץ יעילות ונחושות יותר מהחלטורות עד כה. חודש שלם יקר בוזבז עד כה בפייק קרנות אשראי ובתוכניות סיוע מחוררות.

חזרה לבורסה. הריבית האפסית ורשתות הביטחון הפיננסיות מגדילות את תמריץ ההשקעה במניות, אבל אסור להתבלבל. המשבר נמצא עדיין בעיצומו, והשיא בוודאי שאינו מאחורינו. עשרות אלפי עסקים קטנים כמו מסעדות, בתי קפה, מספרות ומוסכים מדממים. כל החברות המתכתבות עם ענף התיירות מושבתות. חלקן (כמו אל־על, המתפקדת בשבועות האחרונים כחברת מטענים ולא כחברה להטסת נוסעים) בדרך לכינוס נכסים, אלא אם כן ברגע האחרון יושלך לעברן גלגל הצלה ממשלתי.

אמיר ירון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)אמיר ירון (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)


הזינוק בשערי המניות בימים האחרונים (בזכות צעדים מקומיים והכלכלה האמריקאית) מעורר השראה, אבל ייתכן שבשבוע הבא נחווה אכזבה. הכלכלה הישראלית מנוהלת בפועל על ידי שר הבריאות ושר הפנים, הקובעים את ממדי המגיפה ומנחיתים את הוראות ההסגר. כל מי שמצטרף למשחק ההשקעות בבורסה חייב לשנן שהוא שחקן נשמה, ובכוונתו להיפגש עם תיק ההשקעות רק בעוד שנה. גם לפי תחזיות בנק ישראל רק בעוד שנה יהיה אולי בסדר ואת ליל הסדר הבא לא נחגוג בסגר.

אז אילו מניות ראויות להשקעה (ואני כותב את זה עם כל ההסתייגות, כי אין לי רישיון ייעוץ בתוקף)? הענפים שמשתלם לשקול בחיוב הם הבנקאות (אף על פי שחלוקת הדיווידנד תיעצר), יצרניות מזון כמו שטראוס ורשתות שיווק כמו שופרסל. מניה ספציפית ששווה לשים לב אליה היא ענקית התרופות טבע. עוצמת המשבר הכלכלי לא הצדיקה את קריסת מניותיהם, והמכירות בכל מחיר הגיעו מגופים מוסדיים שהחליטו להיפטר מהסחורה.

ענף נוסף שמומלץ לשים על הכוונת, אם כי לא מיידית (לקראת פרסום דוחות הרבעון הראשון), הוא הביטוח. חלק מהירידות בענף מיוחסות להוראות רגולטוריות של האוצר (הפרשות בגין ירידת הריבית או הפסדים בגלל הגדלת כריות ההון). עסקי הבסיס כמעט לא נפגעו. ברגע שהמשק יתאושש, רווחיות הפוליסות תשוקם, והריבית תעלה, מניות הענף יטוסו.

ממה כן צריך להיזהר? ענף התיירות. למרות צניחה של עד 90% במניות חלק מהחברות בענף, הכולל מלונות, סוכנויות נסיעות (כמו איסתא) ותעופה הוא עדיין נחשב לשטח אש. מומלץ שמניות אלה לא ישובצו בשלב זה בתיק ההשקעות. ענפים נוספים המחייבים זהירות יתר הם חברות הנדל"ן (המסחריות והפרטיות) ורשתות האופנה.

שוק הבנייה יחווה עד סוף השנה האטה. מחירי הדיור יירדו וכך גם מחירי השכירות. לזוג ששוקל קניית דירה משתלם להמתין לפחות עד סוף השנה. מניות הנדל"ן המסחרי (בעיקר קניונים) נסחרות עדיין מעל לשוויין הריאלי. בהנחה שפוטנציאל הרווחיות וההכנסות יירד בעקבות הפיכתם של נכסים למגדלי רפאים, יש חובה בשערוך נכסים מחודש, שיגרור הפסדי הון חד־פעמיים.

ההמלצות נכתבות כאן בזהירות המרבית ומיועדות לאלה ששרדו את התופת והפרוטה עדיין נמצאת בכיסם. מבחינתם ניצול הזדמנויות

 בסיכון סביר אינו מילה גסה. מניתי לקט של פוטנציאל השקעות לטווח הארוך לפי מיטב שיקול הדעת. אלא שבטווח הקצר, התנדנדות השערים עלולה להתחדש מיד אחרי החג.

בנקאות לוחמת
הבנקאות ניצבה השבוע בקו האש. הטענות חוזרות על עצמן בימי הקורונה בעוצמה אקספוננציאלית. ההתקפות הגיעו לא רק משר האוצר משה כחלון (שהזמין השבוע את מנהלי הבנקים לשיחת מוטיבציה דרך אפליקציית זום), ולא רק משר הכלכלה אלי כהן. הן מגיעות גם מהמגרש הביתי, וזה הפיקוח על הבנקים.

רפרטואר הטענות לעוס עד זרה: סחבת באישורי מתן האשראי, ניצול ציני של המשבר להקפצת ריבית וכמובן שהעמלות עולות. ושוב נשלפות הבדיחות החבוטות על הבנקאים שהם החנקן של המדינה, שבנקאי מהזן המצוי סוגר את המטרייה בגשם הראשון, וששונאים את הבנקים אבל מתים על שוש או משה מהסניף השכונתי. אך הנתונים מהשטח מוכיחים אחרת. "אנחנו עושים צעדים נחושים כדי לאפשר לבנקים לסייע לציבור ולעסקים שנקלעו למשבר. הם נרתמו לקריאה של הנגיד ושלי לסייע למשק בצורה יוצאת דופן לחיוב", מסנגרת לפתע המפקחת על הבנקים חדוה בר.

המפקחת על הבנקים בישראל חדווה בר (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)המפקחת על הבנקים בישראל חדווה בר (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)


לפני חודש זומנו מנהלי הבנקים לקריאת השכמה עם הבקשה להמשיך לספק חמצן למשקי הבית. השבוע היה כאמור שידור חוזר, והפעם עם שר האוצר. הבנקים נכנסו למשבר עם עודפי הון ונזילות גבוהה. הפסדי האשראי יגדלו ברבעון הראשון משמעותית, אבל למרות זאת הם יישארו יציבים ויסייעו לחילוץ המשק, וזה לא ברור מאליו. התגובה האוטומטית בימי משבר היא התחפרות בבונקר. אבל כפי שהפתרון למי שאריה רודף אחריו בספארי הוא לא לברוח אלא להתייצב מולו עם מקל ולהבריח אותו, כנ"ל בבנקאות. אם הבנקים ימשיכו בניגוד לתגובה האינסטקטיבית לספק אשראי, הפגיעה בעסקים שיתאוששו אחרי המשבר תקטן, וכך גם הפסדי הבנקים.

לפי נתוני בנק ישראל, האשראי הבנקאי זינק במרץ השחור, בניגוד לכל התחזיות, בהיקף חריג של 28% ל־24 מיליארד שקל. בהיסטוריה הבנקאית לא נרשם מעולם זינוק כל כך גבוה. עיקר הכסף נחת בחשבונותיהם של עסקים בינוניים וגדולים. העסקים הקטנים והזעירים נותרו בינתיים מאחור.

האשראי לדיור (משכנתאות) המריא ל־9 מיליארד שקל משום שמשקי בית מיהרו לסגור עסקאות לקניית דירה וניצלו קבלת אשראי לכל מטרה כנגד משכון הדירה. בנקים כמו מזרחי טפחות, החשופים לשוק המשכנתאות, נקראו לסדר בעקבות תלונות על הקפצת הריבית. הבנקים דחו ל־140 אלף לקוחות תשלומי משכנתה בשלושה חודשים. הדחייה היא מסכת חמצן לדיירים חסרי עבודה. ולמרות כל זה, שלפה המפקחת לפני שבוע כרטיס צהוב כלפי הבנקאים. פניתי אליה ושאלתי - מדוע בעצם? האם היא לא סומכת על הבנקאים?

"הוצאתי את המכתב כשקיבלנו מידע ונתונים שבהלוואות מסוימות אכן עלתה ריבית", אמרה לי בר. "למרות שהסיבות לכך היו ענייניות, הפנייה יוצאת הדופן נבעה מההבנה שהעלאות הריבית מקשות על הלקוחות ופוגעות באמון הציבור לטווח הארוך. בעיתוי הנוכחי הבנקאים צריכים לשקול לא רק את רמת הסיכון, אלא גם את הקשרים ארוכי הטווח עם הלקוחות, גם אם זה כרוך במחיר מסוים של פגיעה ברווחיות. אני מצפה מהבנקאים לניצול כריות ההון הנוספות להגדלת אשראי. נתוני מרץ מראים שזה קורה בהיקפים יוצאי דופן. שוק ההון נסגר לרוב הלווים וגופים חוץ־בנקאיים הפסיקו לתת אשראי. אני מרוצה שהבנקאות מתפקדת לטובת המשק. צריך להעריך את העובדה שהעובדים ממשיכים להגיע לסניפים ולוקחים סיכון אישי".

איך תיראה מדיניות חלוקת הדיווידנדים? מה צפוי בדוחות הכספיים הרבעוניים?
"קראתי לבנקים לעצור את חלוקת הדיווידנדים עד לתום המשבר, ואני מעריכה שכך יעשו. להערכתי, ב־2020 הפסדי האשראי יגדלו משמעותית ביחס לערב המשבר. אין בינתיים פשיטות רגל של חברות, כי בינתיים דחו להן את התשלומים, אבל להערכתי זה יקרה בהמשך. הפסדי האשראי יגיעו ברבעון השלישי והרביעי, גם בגלל הפגיעה באשראי הצרכני. ההפרשות הצופות פני עתיד ישתקפו דרך ההפרשה הקבוצתית בדוחות הרבעון הראשון".

נשיא איגוד לשכות המסחר התלונן שהחלטתך שביטול צ'קים לא יהפוך לקוחות למוגבלים יוצרת כאוס במערכת התשלומים.
"אנחנו אכן רואים שיש עלייה לא מבוטלת בתופעת ביטולי צ'קים. בעקבות שיחות עם הבנקאים וגורמי ההוצאה לפועל אני מעריכה שהגידול אינו נובע מההנחיה אלא מכשלים של חברות שניצלו את המשבר לביטולי צ'קים. חשוב שגם בעת הזאת לקוחות ימשיכו לשמור על מוסר תשלומים גבוה. מי שמנצל את זה לרעה חייב לזכור שהוא מסתכן בסנקציות מההוצאה לפועל וברישום שלילי במאגר נתוני אשראי".

המפקחת על הבנקים בישראל חדווה בר (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)המפקחת על הבנקים בישראל חדווה בר (צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90)


האם להערכתך ומניסיונך יהיו עסקים ללא זכות קיום ביום שאחרי?
"לצערי, התשובה היא כן. ערב המשבר 5% מהלקוחות היו בקשיים. המשבר יפגע בהם בעוצמה כל כך גדולה, שתביא אותם לפשיטת רגל. יש לקוחות שנכנסו למשבר במצב סביר ועמדו עד היום בתשלומים, אבל ככל שהמשבר יתארך, גם הם עלולים להיפגע ולא יוכלו להתאושש. השאלות הרלוונטיות הן כמה זמן יימשך המשבר ומה תקופת ההתאוששות. התחזיות השוטפות שאנחנו מקבלים מקרן המטבע אינן כל כך אופטימיות. התחזיות הופכות פסימיות מרגע לרגע, הצמיחה הופכת לשלילית בכל העולם ואנחנו מושפעים מכך".

האם אינך חוששת שלחצי הפוליטיקאים על הבנקאים יערערו את יציבותם ויביאו לנפילת בנק?
"אנחנו בבנק ישראל לא נאפשר פגיעה ביציבות. אנחנו בודקים מדי יום את הנתונים כדי לוודא שהבנקאות מתפקדת לטובת המשק במקביל לשמירת כספי המפקידים. הגענו למשבר כשאנחנו נהנים מעוצמה גדולה של המערכת הבנקאית. התכוננו לכך כל השנים. אלה שביקרו את הבנקים ואותנו בשנים האחרונות על ששמרנו על היציבות יכולים להתגאות היום בבנקאות היציבה והאיתנה. לנו בבנק ישראל אין חשש מנפילת בנק".

נסיים במשהו אופטימי. האם יש מצב להפוך את הלימון ללימונדה, והבנקאות העתידית תהפוך להיות הרבה יותר דיגיטלית, רזה ויעילה בהשוואה למצב היום?
"בהחלט שכן. אנחנו עושים מהלכים דרמטיים לעבודה מרחוק מול הסניפים. הסרנו הרבה מאוד חסמים שהקשו עד היום על לקוחות. הוצאנו הוראה חדשה שניתן אפילו לחתום על בקשת משכנתה מרחוק. דאגנו לכרטיסי דביט אפילו לפושטי רגל שאינם רשאים לפתוח חשבון או למקבלי קצבאות מהביטוח לאומי כדי שיוכלו לקבל את המזומן. בעקבות המשבר תהיה קפיצת מדרגה נוספת בהתייעלות המערכת ושינוי משמעותי בסדרי העבודה".

בזמן שהסתגרתם
הבונקר בכל תחומי החיים שאליו נקלענו בעקבות הווירוס אפשר ללא מעט גופים עסקיים להסליק מהלכים משמעותיים שמרביתם עברו מתחת לרדאר התקשורתי. ההנחה המוצדקת למדי הייתה שבזמן שכולם עסוקים בווירוס, למי יש ראש לעיסוק בזוטות. בימים כתיקונם ההודעות היו מעוררות רעש גדול. ייתכן שעוד יחזרו לעסוק בהן אחרי המגיפה.

אז מה היה לנו? דירקטוריון בנק מזרחי טפחות אישר לפני החג מסקנות ועדה "בלתי תלויה" בראשות השופטת הילה גרסטל, שעסקה בהסתבכות הבנק עם הרשויות בארה"ב. הוועדה המליצה שלא לתבוע את המנהלים והדירקטורים בגין הפרת חובות האמונים והזהירות, ולא להחזיר כספים שקיבלו. חברות הביטוח ישלמו 23 מיליון דולר. מהלך כזה שבוצע בעבר בבנק לאומי עורר מהומת אלוהים. כאן הכל עבר בשקט. בשלב זה.אירוע בעל אופי דומה היה בחברת טבע. ערב החג נחתם הסדר פשרה (באישור בית המשפט) שבמסגרתו בוטלה תביעה בהיקף 50 מיליון דולר נגד בעלי תפקיד בחברה בגין פרשת "שוחד התרופות". גם כאן חברות הביטוח ישלמו את המחיר.

השופטת בדימוס הילה גרסטל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)השופטת בדימוס הילה גרסטל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)


במגזר העסקי נרשמו דרמות של ממש. אל־על דיווחה שהיא על סף חדלות פירעון לאחר שהאוצר דחה את בקשתה להזרמת 250 מיליון דולר כאשראי לבנק דיסקונט ו־100 מיליון דולר נוספים לערבויות. הבקשה נדחתה בגין מחלוקת על היקף תוכנית התייעלות בחברה, ואל־על ערערה על ההחלטה לממשלה.

יצחק תשובה נמצא בעיצומו של הליך מכירת נכסים כדי להימנע מהסדר חובות. הנכסים כוללים את דלק ישראל, אלעד מגורים, קרקעות בשכונת בבלי, חלק מדלק קידוחים ותחנות כוח. שווי הנכסים שנמכרים נאמד במיליארד שקל. אדוארדו אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי, צועד לאט אבל בטוח לקראת הסדר חובות מול בעלי איגרות החוב. כדי להשיג נזילות הוא חידש את המאמצים למכירת חברת ישפרו, וגם מכירת יתרת אחזקותיו בשופרסל (26%) עומדת על הפרק.מה עוד היה לנו? הוט ביטלה את העסקה לרכישת השליטה בפרטנר לאחר שלא הצליחה להציג ביטחונות פיננסיים נאותים. חברות האופנה גולף ועדיקה דוחות את פרסום המאזנים ל־2019 בגלל סכסוך עסקי על תנאי ההתקשרות בחנויות.

ולמהלך יוצא דופן נוסף הקשור בעקיפין לשוק ההון: הממונה על שוק ההון פרסם לפני החג, מאחורי גבם של סוכני הביטוח, הוראת שעה יוצאת דופן: חוסכים באפיקי האשראי לטווח ארוך כמו פנסיה ופוליסות ביטוח יוכלו לפדות עד 30% מהחסכונות ללא "קנס שבירה" (כלומר תשלום מס).
עדיין לא ברור עוד כמה זמן יימשך משבר הקורונה. סביר שככל שתתארך התקופה עוד הודעות חריגות כאלה יפורסמו, בתקווה שהן יישארו זמן רב ככל האפשר מתחת לרדאר התקשורתי.

דוח על דוח
יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה פרסמה לפני כחודש הוראת שעה המאפשרת לחברות הבורסאיות לדחות את פרסום הדוחות השנתיים של 2019 לסוף אפריל. בדרך כלל הדוחות השנתיים מחויבים בפרסום עד 31 במרץ. הודעת הדחייה שוגרה לנוכח מגבלות הקורונה, שהקשו על מנהלי הכספים ורואי החשבון להשלים את עבודתם. לזכותן של החברות ייאמר כי 95% מבין 560 החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה עמדו בלוח הזמנים ופרסמו במועד. עשרות בודדות פרסמו באיחור של מספר ימים, ומעטות לא פרסמו עד היום, ולא מסיבות של היעדר כוח אדם.

נקדים ונאמר כי הדוחות לשנת 2019, שיפורסמו עד סוף אפריל, אינם רלוונטיים לחלוטין מבחינת המשקיעים. בסוף מרץ כבר נסגר הרבעון הראשון של 2020 המכיל את אירועי הקורונה, אז את מי באמת מעניין מה שקרה ב־2019? אבל בכל זאת יש נסיבות מקילות. חברות כמו כרמית או קבוצת הנדל"ן מור פרסמו באיחור של מספר ימים בגלל שינויים חשבונאיים של הרגע האחרון. בחברות כמו קבוצת דלק, אל־על או סטארווד ווסט, האיחור נעשה על רקע מצבן העסקי המאתגר בעקבות משבר הקורונה.

אל־על דחתה את הפרסום לסוף החודש, כי על פי הודעתה לבורסה היא הפסיקה לטוס. אם עד סוף החודש לא יימצא פתרון למצבה העסקי המאתגר באמצעות הזרמה מיידית של מאות מיליוני דולרים, רואי החשבון עלולים להצמיד לדוחותיה הערת "עסק חי". במקרה זה הדרך לשולחן כונס הנכסים עלולה להיות מהירה ביותר. מקבלי ההחלטות באוצר חייבים להתייחס למשבר בחברת התעופה הלאומית במהירות האפשרית, תוך התחשבות בכל המשתנים ובכלל זה שמדובר בעורק החיים התחבורתי של ישראל.
גם הנהלת אל־על, ועדי העובדים וההסתדרות חייבים להפנים שכללי המשחק השתנו. אל־על כבר לא תחזור למה שהייתה, לפחות בשנה הקרובה. החברה חייבת לעבור דיאטה רצינית, הכוללת שחרור של 1,500־2,000 עובדים.

בקבוצת דלק המצב שונה לחלוטין. יצחק תשובה נקלע למצב עסקי מאתגר, והוא עלול לאבד את החברה, אם לא ינקוט צעדי חירום מיידיים שישפרו את הנזילות וירגיעו את בעלי איגרות החוב והבנקים. הקבוצה בקשיים לא רק בגלל בעיות בתזרים המזומנים. ענף האנרגיה בקשיים שמתבטאים בצניחת מחירי האנרגיה וירידה של כ־70% בצריכת הבנזין בתחנות ושל הדלק הסילוני. תשובה כבר השליך לים מספר מטענים כבדי משקל למניעת טביעת הספינה: מדובר בניסיון למכור את תחנות הכוח, מכירת אלעד מגורים ומכירת שטחי נדל"ן בשכונת בבלי. זה לא מספיק. אם ירצה להימנע מהסדר חובות, שבניגוד לחבריו הצליח להימלט ממנו במשבר 2018, הוא יהיה חייב להביא כסף מהבית. זאת הוכחת רצינות הכוונות הטובה ביותר.

בחסות היתר רשות ני"ע, הדוחות אינם מתפרסמים משיקולים לא ענייניים. אבל אם נסתכל על מחצית הכוס המלאה, נגלה כאמור ש־95% מהחברות, ובהן הבנקים הגדולים, חברות הביטוח וענקיות התעשייה, פרסמו במועד. זה מוכיח שרואי החשבון המציאו מחדש את סביבת העבודה והצליחו לעמוד באתגר הלא פשוט על אף ההסגר ואיסור התנועה.

מלון או מלונה
ליל הסדר ופסח מאחורינו. הניצנים נראו בארץ, אבל בתוכם אין שום ניצן תיירותי. הנתונים מדברים בעד עצמם. 37 אלף מעובדי ענף המלונות מחוסרי עבודה: 7,000 מפוטרים ו־30 אלף בחופשה ללא תשלום. בשיא תפארתו העסיק הענף 41 אלף עובדים. 381 בתי מלון נסגרו, ו־15 בלבד נותרו פתוחים, זכר למה שהיה כאן פעם. מחזור העסקים בענף, שהסתכם בשיאו בכמיליארד שקלים לחודש, צנח ב־90%. שירת האגדו־דו־דו בבריכות נדמה. ברחובות אילת מסתובבים צבאים שמרגישים שהם בספארי.  

ועל אף כל אלה, נשיא התאחדות המלונות אמיר חייק עדיין לא מאבד תקווה, ומקווה שהקיץ הנוכחי בכל זאת אינו אבוד. "אחד הנכסים העיקריים שלנו הוא העובדים, ומדובר בקשר שנבנה במשך שנים. אני רוצה לראות אותם חוזרים במהרה מהחופשה ללא תשלום. נכון להתניע את התהליך, וכל עובד יוכל להיקלט בתוך דקות", אומר לי חייק.

מניין האופטימיות? הרי הממשלה עדיין לא הכניסה את היד לכיס.

"בוא אעשה לך קצת סדר. כמחצית מהכסף הגיע למלונות מתיירים מחו"ל וכמחצית מישראלים. המלונות נסגרו בהדרגה בגלל החלטות הממשלה ואנחנו לא מערערים על כך. לענף יש הוצאות של כ־150 מיליון שקל בחודש להמשך התחזוקה מעל המים. גם במלונות הסגורים יש מאבטחי ומפעילי מערכות שלא נסגרו, כדי שניתן יהיה להתניע את המערכת באופן מיידי. זאת נקודת המוצא שלנו. אני מאמין כי הממשלה בסופו של דבר תתעשת ותזרים את הסיוע. המלונאות היא אחד הענפים החשובים במשק".

מה היית רוצה לקבל באופן מיידי?

"אני שומע על בעלי החנויות בקניונים שלא משלמים שכר דירה. לבי איתם, אבל הייתי מצפה שבמצב הנוכחי, שבו בעלי בתי מלון שכרו את המבנים, תהיה הקפאה זמנית בשכר הדירה. הממשלה מתחילה להפנים את המצב, ושר התיירות יריב לוין מסייע לנו בנושא. הדבר היחיד שיכול לחלץ אותנו מהקשיים הוא מודל הפיצוי שהופעל בצוק איתן, שבו הממשלה עשתה מהלך פשוט: הייתה השוואה של מחזורי הפעילות, והפיצוי שולם למי שמחזור הפעילות שלו ירד בין תקופות ההשוואה ב־25% בניכוי החיסכון בהוצאות. אצלנו אין מה להשוות. מחזורי הפעילות נמחקו לחלוטין".

נשיא התאחדות המלונות אמיר חייק (צילום: סמדר כפרי)נשיא התאחדות המלונות אמיר חייק (צילום: סמדר כפרי)


היכן עומד השימוש בקרן ההלוואות בהיקף 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים?
"עד לרגע זה אנחנו לא רואים תזוזה. עדיין אין מצב שבו המלונאים מקבלים כסף, כי בלי ערבויות הבנקים לא יכולים לקחת סיכון. הממשלה חייבת להתייחס לתיירות כאל ענף נפרד ולתת רשת ביטחון גדולה יותר מול הבנקים. הענף חטף את המכה החזקה ביותר, וההתאוששות לא תהיה פשוטה. בחו"ל הממשלות העניקו חיבוק אמיץ לענף. הם השתתפו באחוזים גבוהים בשכר העובדים וביטלו לחלוטין את המיסוי ברמת המדינה והערים. זה קרה במדינות כמו הולנד, גרמניה ואנגליה, כדי שהענף לא יקרוס. המדינה היחידה שגוררת רגליים היא ישראל".

אבל כולם באותה סירה. בשבוע שעבר שוחחתי עם נשיא בורסת היהלומים וגם שם חטפו מכה קשה. מה מייחד את בתי המלון?
"אנחנו בכל זאת ענף שונה. חלק מהמסעדות יחזרו אם כי בהדרגה. החנויות הקמעונאיות יתחילו למכור, אבל אצלנו המלונאים זמן ההתנעה יימשך לפחות חודשיים. מבחינה עסקית 2020 היא מבחינתנו שנה אבודה, למרות שיש סיכוי קטן לחזור לפעילות בעונת הקיץ. המלונאים תמיד היו הכי אופטימיים, ואנחנו מאמינים שעונת הקיץ לא אבודה ושהישראלים ינהרו למלונות. הלוואי והם צודקים אבל זה לא תלוי רק בנו. כדי להציל את הענף לטווח הבינוני והארוך כל הציבור צריך להיות ערב זה לזה. היינו רוצים לראות שכל הגופים הנשענים על ענף המלונאות, כולל אלפי הספקים מכל הסוגים, יבלו אצלנו את החופשות. נקווה שההסתדרות תסכים למהלך שבו ימי ההבראה של העובדים ינוצלו לפחות בחלקם לחופשות במלונות ישראל, כאקט של ערבות הדדית. הרי לחו"ל הם כמעט ולא יטוסו".

מה תענה להם אם יגידו לך מה פתאום עכשיו נזכרת? איפה היית כשגביתם מאיתנו מחירים מופרזים?
"אומר להם בכנות גמורה: אם יהיה שינוי בעלויות שלנו, יהיה גם שינוי במחירים. תאמין לי שאף מלונאי לא רוצה לראות חדר ריק. אתה יודע שלמרות שמלונות סגורים אנחנו משלמים עד היום היטל שמירה ודמי אבטחה? נעשה הכל כדי להחזיר את תיירות הפנים, כולל מבצעים במחירים. המלונאים יודעים לעשות את העבודה בהתאם לעלויות".

מה צפוי לדעתך מבחינת הסגנון הניהולי בבתי המלון עם החזרה מהמשבר?
"לפחות בטווח הקצר אופן תפעול המלונות ישתנה. חדרי האוכל הגדולים עם הכל כלול יצטמצמו בהדרגה. יהיו יותר משלוחי מזון לחדרים ופחות אירועים המוניים. המלונאים מאוד ממושמעים, ואף אחד לא רוצה לראות מצב שבו הפעלת מלון גורמת לבעיית בריאות. הסגנון של אכול כפי יכולתך יצטמצם. אם תהיה בעיית בריאות, גם מתחמי הספא יפעלו אחרת. אנחנו נערכים לשינוי במתכונת ההפעלה ומוכנים לכל תרחיש".

מתי צפויה לדעתך חזרת התיירים?
"העולם הוא גלובלי. לא ייתכן שישראל תחזור למצב רגיל לפני העולם. החזרת התיירים תיקח זמן ארוך יותר, כי יהיה חשש לנוע בעולם, וכדי שזה יקרה צריך לראות עצירה מוחלטת של הנגיף ברוב מדינות העולם. זה יקרה אולי ברבעון הרביעי. אנחנו שמים את הדגש על תיירות הפנים. צריך להעביר את הפטור ממע"מ מתיירות נכנסת לתיירות פנים לפחות לשנה, עד שהמלונות יעמדו על הרגליים".

במבט לאחור, האם הריצה המטורפת של השקעה בענף המלונות מכל הסוגים, כולל מלונות בוטיק, לא הייתה מוגזמת?
"אני אומר לך גם היום שזה היה הכי חכם. מי צפה מצב שבו נגיף ירסק חלקים גדולים מהכלכלה העולמית? למרות זאת אני אופטימי ומעריך שהדברים יחזרו בסופו של דבר להיות כפי שהיו, אבל אל תשאל אותי מתי. ענף המלונאות הוא נפלא, וההשקעה בו נכונה ורצויה. למי שהשקיע רק לפני כמה חודשים קשה מאוד היום, אבל אני מאמין שבסוף הדרך הוא לא יצטער על כך".

[email protected]