תפקיד חייו: ד"ר רון תומר עומד בחזית הכלכלית נגד הקורונה

תוכניות העבודה המקיפות שהוכנו עם כניסתו נזרקו לפח והוא פתח במערכה מקיפה לקידום האינטרסים של התעשיינים, בעקבות הנזקים העצומים שגרם הנגיף. בראיון מקיף לרגל יום העצמאות מודה תומר, שכמו כולם, הוא לא העלה כלל בדעתו שמשבר כזה יגיע.

"יום לאחר כניסתי לתפקיד, כשבסין כבר היה משבר, הקמנו חדר מצב, לסייע לתעשיינים בפתרון בעיות", הוא מספר. "פנו אלינו לא רק חברי ההתאחדות, אלא גם נציגי סקטורים אחרים. בשיא, קיבלנו אלף פניות ביום. במוקד הועסקו במתן פתרונות שמונה עובדים יום ולילה".

פדיון נמוך

לפני שבועיים הוא חגג בחיק משפחתו את יום הולדתו ה־54. גם את יום העצמאות יחגוג מחר במתכונת מצומצמת. "בגלל המצב נקנה בשר טוב ונעשה מנגל עם המשפחה הגרעינית - אני, אשתי ושתיים משלוש בנותיי", הוא אומר. תומר הוא בעל השליטה ביצרנית התרופות אוניפארם. המשבר דווקא עשה טוב לעסקים של החברה, שהגדילה את מכירותיה. אוניפארם עוסקת בין היתר גם בפיתוח התרופה זטו (ZETO), המהווה רכיב חשוב בפיתוח התרופה נגד נגיף הקורונה.

"לבקשת המדינה, שיניתי חלק מקווי הייצור, עסקנו בפיתוח התרופה הזאת ומילאנו את מחסני הרכש. אני מקווה שזה עזר במשהו", הוא אומר. קודם למינויו שימש שמונה שנים כיו"ר כחול־לבן (לא המפלגה) ועסק בקידום המודעות לרכש תוצרת מקומית. "אני יוזם בימים אלה מהלך לעדכון תקנות העדפת תוצרת הארץ, כך שתורחב הגדרת מוצר ישראלי למפעלים שלא נכללו עד היום בהגדרת החוק. זה יקדם מאוד את עצמאות התעשייה הישראלית", הוא מוסיף.

באופיו הוא שונה לחלוטין מקודמו שרגא ברוש, שלפי ההערכות נתמך על ידו בבחירות לנשיאות ההתאחדות. הוא איש של שיתופי פעולה ויצירת קשרים. בזמן הקצר מאז כניסתו לתפקיד עסק באיחוי הקרעים מול הפוליטיקאים ובראשם שר האוצר משה כחלון. למרות זאת, לפני חודש נוצר קרע בהנהגת הארגונים הכלכליים, שבגלל משבר הקורונה עבר מתחת לרדאר. תפקיד יו"ר ארגון הגג של המעסיקים (המאגד את 30 הארגונים המובילים במשק) היה בידי התעשיינים. לפני חודשיים נבחר כממלא מקום דובי אמיתי, יו"ר התאחדות האיכרים. אלא שאמיתי חמד את תפקיד הקבע ובבחירות שהתקיימו הוא נבחר. ד"ר תומר והתעשיינים הגיבו בכעס, פרשו מהארגון וחברו לשיתוף פעולה מפתיע עם איגוד לשכות המסחר שבראשות אוריאל לין והתאחדות החקלאים. עוד נחזור לעניין זה בהמשך.

התאחדות התעשיינים מאגדת 1,700 מפעלי תעשייה ובמהלך המשבר נוספו 100 חברות. 20% מעובדי הענף, שהם 80 אלף בני אדם, הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). מדובר במספר נמוך יחסית לעובדי הקמעונאות, שם הוצאו כ־95% מהעובדים לחל"ת.

תומר: "מתחילת מרץ עבדנו מאוד קשה לשכנע את מקבלי ההחלטות שהתעשייה צריכה לעבוד בצורה מלאה. אפילו באיטליה ובספרד מוכות הקורונה דאגו להשאיר את התעשייה עובדת. בהתחלה השאירו את מפעלי המזון, התרופות והטואלטיקה, ובהמשך גם את חברות היצוא, כדי להבטיח את שרשרת האספקה".

"ההסתכלות הראשונית של מקבלי ההחלטות הייתה מוטעית", הוא טוען. "משבר הקורונה הוא משבר שהמדינה לא נתקלה בו מעולם. בהתחלה דיברו איתנו במונחים של משק לשעת חירום, שזה מתאים למלחמות ולא לבריאות. היה צריך לחשוב מחוץ לקופסה".

"גיבשנו נהלים שהעברנו גם לחו"ל, שם רצו ללמוד מניסיוננו. עוד לפני התו הסגול, שאפשר חזרת חלק מהעסקים לפעילות, הצלחנו לשכנע שחייבים להמשיך את עבודתם של לפחות 80% מהמפעלים, גם בימי הסגר".

"בתחום היצוא של תעשיית הרכב והתעופה התקבלו הזמנות מספר חודשים קדימה, אבל החברות ייכנסו לרבעון השלישי עם אפס הזמנות. בשבוע שעבר קוקה קולה ואלביט הוציאו מאות עובדים לחל"ת ובקרוב יגיע גל שני.

"בסקר חברות שעשינו, 70% מחברי ההתאחדות דיווחו על ירידה של 30%־80% במכירות. היצוא ירד ברבעון הראשון ב־9% ל־11.3 מיליארד דולר. במרץ הוא ירד ל־3.4 מיליארד דולר, לעומת 5.2 מיליארד במרץ 2019. יצואן שסיים את כל ההזמנות ולא רואה אופק קדימה, אינו זקוק לכל העובדים וייאלץ להוציא את חלקם לחל"ת - ולצערי זה ילך ויגבר. המפעלים במצב קשה משתי סיבות: הפדיון הנמוך יותר בגלל הקורונה והירידה בביקוש.

"התוצאה תהיה שמיד אחרי החג יהיו גל פיטורים של עשרות אלפי עובדים, צמצומים בכוח האדם והוצאה לחל"ת של עשרות אלפי עובדים נוספים. זה כבר התבצע כאמור באלביט ובקוקה קולה, וגם בחברת וריאנט ובחברות הייטק נוספות. אנחנו קוראים את ההודעות של החברות הבורסאיות, אבל זה קורה גם במפעלים פרטיים. מגיפת הקורונה היא משבר מתמשך וייתכן שאנחנו לפני שיא שני. הקורונה היא מלחמה שנמשכת, בלי הפסקת אש".

"לנו זה יהיה כדאי, אבל גם למדינה, המשלמת ממילא דמי אבטלה וגובה מסים. המעסיקים ירצו לאמץ את המודל הזה, שיאפשר לעובדים להישאר במעגל העבודה גם בחצי משרה. אני מאמין ומקווה שהמדינה תדע לתמוך באזרחים, גם אם מדובר בצעירים עד גיל 28. אם הם סיימו חודשיים חל"ת, צריך להאריך את משך החל"ת. אני לא מאמין שהמדינה תזרוק מאות אלפי אזרחים לרחוב. אטיל את מלוא כובד משקלי בנושא".

"זורקים עצם"

האסימון מתחיל ליפול אצל מקבלי ההחלטות. הלחצים וההפגנות עשו את שלהם, ובתחילת השבוע היו הקלות לענפי הקמעונאות והותר להפעיל חנויות רחוב. יותר עובדים חזרו לעבודה, אבל תומר אינו מרוצה.

"הייתי מהבודדים שלא התנפלו על משרד הבריאות בתחילת המשבר, כי הבנתי את חומרתו", הוא אומר. "צעדים כמו סגירת השמיים היו נכונים. ואולם, באסטרטגיית היציאה מהמשבר איבדתי את ממשלת ישראל. לו עסק היה מתנהל בדרך זו, הוא לא היה מצליח לשרוד.

"מנהיגות אמיתית חייבת הייתה להכין תוכנית עסקית סדורה ולא לכנס כל יום ישיבה ולקבל החלטות. ציפיתי שכבר ב־19 באפריל, אחרי הפסח, יפתחו את כל ענפי המסחר, ב־1 במאי יחזירו את מערכת החינוך ולאחר מכן ינקטו צעדים נוספים. ללא החזרת מערכת החינוך, לפתיחת המשק תהיה משמעות נמוכה. כיוון שהילדים עדיין בבית, רק רבע מעובדים בתעשייה חזרו לעבודה. מה שאושר היה מעט מדי ומאוחר מדי. המדיניות של לזרוק עצם פעם בשבוע מביאה לאובדן שליטה. מיד אחרי יום העצמאות חייבים לפרסם מנגנון פיצויים מרכזי, אחיד ושקוף לכל המגזר הפרטי, כולל עסקים גדולים".

"אנחנו מדברים כל הזמן עם נציגי הממשלה. פגשתי בשבוע שעבר את עמיר פרץ, המיועד לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה, ותואמה פגישה עם שר האוצר המיועד ישראל כ"ץ. צריך גם לראות אם באמת תקום ממשלה. זה תלוי בבג"ץ. למרות שהשרים הנוכחיים מבינים שמגיפת הקורונה היא אירוע מסוג אחר הם לא מספקים את כל הפתרונות".

"זו טרפת"

"המחלוקת על יבוא האוטובוסים נגמרה מבחינתנו רע מאוד. המדינה מפקירה יותר מאלף עובדים במפעלי ייצור האוטובוסים. ברגע שהיא מסבסדת את התחבורה היא חייבת גם לקחת אחריות על קניית תוצרת כחול־לבן. תנסה למכור אוטובוסים ישראליים באירופה ותגלה שאפילו לא יסתכלו עליך. הפגיעה בייצור המקומי היא מכה קשה. עם כל הכבוד למחיר, אורך חיי המדף של אוטובוסים מסין הוא קצר יותר וחייבים להביא את זה בחשבון.

"חוק העדפת תוצרת הארץ (חוק כחול־לבן) במתכונתו הנוכחית פגום מהשורש. הוא נחתם על ידי ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, אלא שמאז עולם המסחר השתנה דרמטית והוא לא מכסה היום הרבה תחומים. אעשה עבודה קשה כדי לתקן את החוק, כך שיגן על התעשייה המקומית ועל החקלאות מפני יבוא עגבניות מטורקיה".

"העולם סגר את שעריו וכל מדינה דאגה לעצמה. מאחת המדינות באגן ים התיכון אמורה הייתה להגיע מכלית עם אלכוהול המשמש בסיס לייצור אלכוג'ל. הכסף עבור המטען כבר שולם. שעתיים לפני ההפלגה התקבלה הוראה מאותה ממשלה לבטל את המשלוח. חשבנו על פתרונות חלופיים. יש מזקקות שעצרו את ייצור הוויסקי ועברו לייצור אלכוהול. אסור שאחרי המשבר נשכח את זה ונתמכר מחדש ליבוא הזול ובמשבר הבא לא נבין מאיפה זה בא לנו".