עמדת הנגיד נגזרת משתי סיבות עיקריות: ראשית, אם ייתכן ביטוח כזה ללקוחות הדיגיטלי, אזי מדובר באפליה לרעה של לקוחות הבנקים האחרים, העלולים למצוא עצמם חשופים לסיכון.
הסיבה השנייה נוגעת לעלות ללקוחות הכרוכה בהפעלת ביטוח כזה. מדובר בפרמיית ביטוח שנתית שתשולם על ידי הלקוחות עצמם לצורך הקמת הקרן, והנגיד אינו מעוניין בעיתוי הנוכחי להשית על לקוחות הבנקים עלויות נוספות. כמו כן, הקמת קרן ביטוח פיקדונות כרוכה בפרוצדורה משפטית מורכבת, ובכל מקרה מי שאמור לתת את ההסכמה הסופית הוא שר האוצר המיועד ישראל כ"ץ.
יזם הבנק מריוס נכט החליט לפרוש ולמכור את חלקו ליזם השני אמנון שעשוע (מבעלי חברת מובילאיי) תמורת 30 מיליון דולר. העסקה נעשתה על פי מנגנון BMBY - Buy Me Buy You, שאפשר לנכט לפרוש מהמיזם.
לא ברור עד כמה ההחלטה על אי מתן ביטוח הפיקדונות הייתה קשורה לפרישתו של נכט. שעשוע מנהל מגעים עם מספר משקיעים אחרים כדי להצטרף לבנק ואינו מעוניין לשמש כמשקיע יחיד. כעת, לנוכח משבר הקורונה וללא ביטוח פיקדונות, יהיה לו קשה הרבה יותר לגייס משקיעים.
מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בבנק ישראל מתקיים דיון מקצועי ומעמיק בנושא ביטוח פיקדונות בהובלת הנגיד, שלוקח בחשבון מכלול שיקולים והיבטים במהלך כזה.הדיון הוא במובן העקרוני והרחב לגבי החלת ביטוח פיקדונות, ובסיום תהליך החשיבה המסודר תתקבל החלטה ותפורסם. בנק ישראל מעניק לבנק הדיגיטלי את כל התמיכה הנדרשת בתהליך הקמתו, ומעמיד לרשותו את מלוא הנגישות לאמצעי הנזילות של בנק ישראל, ככל בנק אחר במערכת".
התרעות פיקוד העורף