מחלקת המחקר בבנק ישראל מתכוונת לפרסם בימים הקרובים עדכון של תחזיות הצמיחה לשנים 2020־2021. ל"מעריב" נודע כי תחזית הצמיחה ל־2020, שעמדה במקור על מינוס 5.3% (פורסמה בתחילת אפריל בעת הודעת הריבית) תשופר למינוס 4.5%, ואילו תחזית הצמיחה ל־2021, שעמדה במקור על 8.5%, תופחת ל־7%־7.5%. העדכון נעשה לנוכח אי־הוודאות הרבה בנוגע להשפעות הכלכליות של נגיף הקורונה.

לפי ניירות העמדה העדכניים, אף שהיציאה מהסגר וחזרת המשק לפעילות נעשו מוקדם מהצפוי, בעיות הכלכלה יישארו עוד תקופה ארוכה. הכלכלנים עוסקים בשני מוקדים בעייתיים עיקריים, שעלולים להשפיע לרעה על הצמיחה עוד לפני שעוסקים באפשרות לגל שני של הקורונה: יותר ממיליון עובדים פוטרו או הוצאו לחל"ת וקיימת חשיבות עליונה להחזירם למעגל העבודה בהקדם האפשרי. יש אי־ודאות כלכלית גדולה ביחס למה שמכונה בבנק ישראל "תקרת הזכוכית של הפעילות": אומנם המשק חוזר לפעילות, אבל בעצימות חלקית.

עיקר ההשפעה על פעילות המשק הישראלי הן הכלכלות העולמיות, ובראשן ארה"ב. קצב חזרתן לשגרה ישפיע על סחר החוץ, היבוא והיצוא. לפיכך, לצורך עדכון התחזיות, הנגיד פרופ' אמיר ירון אינו מסתפק בשיחות עם גורמי משק מקומיים ודן בנושא גם עם גורמים בינלאומיים. השבוע הוא שוחח עם בעל התפקיד השני בחשיבותו בקרן המטבע הבינלאומית ועם בכירים בארגון ה־OECD כדי לתאם עמדות וציפיות.

אם לא יהיה גל שני של קורונה בדצמבר או בינואר, ואם בתחילת 2021 יימצאו תרופות או חיסון לנגיף, התחזיות יהיו אופטימיות יותר. אולם על רקע אי־הוודאות, בבנק ישראל ממליצים להתייחס ל־2020 כאל שנה אבודה ולהקדיש את מרב המאמצים ל־2021. בשבועות הקרובים יאושר ככל הנראה תקציב דו־שנתי ל־2020־2021, עם כוכבית ענק לצדו.

אמיר ירון - נגיד בנק ישראל (צילום: הדס פרוש)אמיר ירון - נגיד בנק ישראל (צילום: הדס פרוש)

בסעיף 30 של ההסכמים הקואליציוניים נכתב כי אפשר לערוך בינואר 2021 התאמה רחבת היקף עם כמה דרגות חופש ולהתחיל בהכנה של תקציב 2022. התקציב יכלול כמה כריות ביטחון: לפי המלצות הנגיד, תקציב 2020 לא יכלול גזירות כמו העלאות מסים, קיצוץ בתקציבי משרדי הממשלה ולחצים לצמצום תוואי הגירעון.

בבנק ישראל מעוניינים לתת למשק את המרחב החיוני לצמיחה חוזרת בלי להשית על משקי הבית והעסקים מוקדם מהצפוי גזירות והידוק חגורה, שיקטינו צריכה ויקשו על המשק לחזור לצמיחה. את תוואי הירידה בגירעון והירידה בחובות מומלץ לבצע בהדרגה, בפריסה רב־שנתית, ולא באופן מיידי.

הנגיד פרופ' ירון כבר קיים כמה שיחות עם שר האוצר החדש ישראל כ"ץ, והשניים אמורים להיפגש במהלך השבוע הבא. ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר כ"ץ מעריכים מאוד את הנגיד. לכן יש להניח בדרגת ודאות גבוהה כי יקשיבו לדעתו.

הכתבה המלאה תפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"