לרגל חג השבועות: על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו היום (שלישי), תנובת הפרה הישראלית ממשיכה להיות מן הגבוהות ביותר בעולם. בשנה שעברה, התפוקה הממוצעת לפרה עמדה על 11,852 ק"ג לשנה. עם זאת, צוין בנתונים כי חרף המספרים המרשימים, בה בעת נרשמה ירידה של של 1.3% בתפוקת החלב הממוצעת. גם נתונים אלו לא מערערים על מעמדה של הפרה הישראלית, שעדיין מכבבת במקום הראשון  מבחינת היקף התפוקה מבחינה עולמית.

תעשיית החלב
מפילוח נתוני משקי החלב והדבש בישראל עולה כי סך התפוקה הכוללת של חלב המגיע מבקר, כבשים ועזים, נאמדה כ-1.567 מיליון ליטרים, ירידה של 4.1% לעומת שנת 2018. כמות חלב הבקר, המהווה 97% מכמות החלב, ירדה ב-4.2% וכמות חלב הצאן, שהיא כ-3% מכמות החלב, ירדה ב-1.7%. בלמ"ס הבהירו שהכמות כוללת גם את אומדן כמות החלב שנצרכה באופן עצמי, בעיקר במגזר הערבי בו צריכת חלב העיזים גבוהה.

ערך החלב עבור היצרן ירד ב-7% ונאמד אשתקד בכ-3.1 מיליארד ש"ח, סכום המהווה כ-10.3% מכלל התפוקה החקלאית. בתוך כך, מחיר החלב ליצרן ירד ב-3.4% בעקבות ירידת מחיר המטה לחלב. לעומת זאת, מחיר חלב העזים עלה ב-4.8% ומחיר חלב הכבשים עלה ב-2.2%. 

מחלבה (צילום: קרן פרימן, פלאש 90)
מחלבה (צילום: קרן פרימן, פלאש 90)

צריכת חלב ומוצריו
בתוך כך, גם משרד החקלאות ומועצת החלב פרסמו נתונים על משק החלב, לצד נתוני הלמ"ס. מהנתונים עולה, כי הצריכה הישראלית התאפיינה אשתקד בעלייה של 1.8% בביקוש לחלב ומוצריו לעומת 2018, והיקף הצריכה עמד על 170 ליטר חלב לנפש בשנה.

כמו כן, היקף הצריכה לנפש של מוצרי חלב ונחלקת בישראל למספר קטגוריות. שתייה ומשקאות, נתון העומד על כ-51 ליטר בממוצע לאדם והיתר משקאות יוגורט, מעדנים וגבינות. בשנה שעברה עלתה הצריכה השבועית מוצרי החלב ומוצריו לקראת חג השבועות, וזינקה מ-153 ל-כ-222 מיליון ש"ח, זינוק של 53%. בקטגוריית המעדנייה החלבית נרשמה עלייה של 84% בהיק הרוכשים לקראת שבועות.

נתוני הרפתות והפרות החולבות
מהנתונים עולה כי בשנה שעברה פעלו בישראל 723 רפתות, נתון המהווה ירידה של 36% לעומת שנת 2018, וירידה מהותית אף יותר לעומת 1,250 הרפתות הפעילות בשנת2001. מספר הרפתות שפעלו במגזר המשפחתי הסתכם ב-547, ירידה של 4.4% לעומת שנת 2018. מספר הרפתות שפעלו אשתקד במגזר הקיבוצי עמד על 163, ירידה מזערית לעומת 2018. בנוסף, פעלו 12 רפתות בבתי ספר חקלאיים ורפת מחקרית אחת.

משנת 2001 ועד שנת 2019, עלה מספר החולבות מ-116 אלף ל-135 אלף. הגידול במספר החולבות, למרות הירידה במספר הרפתות נובע מעלייה בתפוקות יחידת הייצור, מהתייעלות מבנית ומהרפורמה שחלה בענף החלב.

מוצרי חלב (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
מוצרי חלב (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

תנודות במשק הדבש 
על פי נתוני הלמ"ס, במהלך שנת 2019, עמדה תפוקת הדבש על כ-4,000 טון, עלייה של 11% לעומת השנה הקודמת. התנודות בתפוקת הדבש בין השנים 2019-2014 נבעו בעיקר משינויים בכמות המשקעים באזורים שונים בארץ. עוד עולה מהנתונים כי בשנה שעברה, עלה מחיר הדבש במתינות, ב-1.6%.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס, כי בשנת 2019 היו בישראל כ-120 אלף כוורות, והתפוקה הממוצעת לכוורת עמדה על כ-30 ק"ג. כמו כן, התפוקה הזו לא סיפקה את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל ואשתקד יובא לארץ כ-1,125 טון דבש, לעומת 1,699 טונות בשנת 2018.