נתוני עומק השפל הכלכלי לא הפתיעו את העסקים הקטנים ואת מיליון השכירים חסרי התעסוקה, והמצב הקשה נכון שבעתיים לגבי המסעדות, בתי המלון וענף התיירות כולו, שנפגעו אנושות על ידי הווירוס. לחזרתם של ענפים אלה לפעילות מוצמדת כוכבית ענק, ומרביתם יישארו סגורים גם ביוני. חוסר הוודאות עצום, ותוכניות החילוץ הן בגדר שמועה מבחינתם.
פקידי האוצר נוהגים כאילו המשבר הכלכלי חלף יחד עם הנגיף. שעון הארנונה ממשיך לדפוק, וזו תתייקר ב־2021 ב־1.1%. אף מסעדה או בית קפה לא קיבלו אשראי מהבנקים על חשבון קרן הסיוע. הקרן לעסקים במצוקה בהיקף 4 מיליארד שקל נמצאת בעצמה במצוקה, ואם הכסף יגיע בסוף יוני, כבר לא יהיה מי שיקבל אותו. הבטיחו לעצמאים דמי אבטלה גם במאי, אבל טרם נקבע המועד שבו יועברו לידיהם. בתי המלון בדרך להפוך לבתי אבות. קרן הסיוע לעסקים גדולים ממשיכה לקרטע, ושום מלונאי לא יעז להחזיר עובדים מחל"ת ללא רשת ביטחון.
"אם צריך, אלך איתו עד לבית המשפט. הרי המדינה היא שהכריחה אותי לסגור", אמר לי והוסיף: "בעוד בעולם התחילו לשחרר כספים למסעדות, בישראל חוץ מהבטחות לא קיבלנו אגורה. הבטיחו פטור מארנונה שלא קיבלנו. הבטיחו החזרי מקדמות מס עבור ינואר־פברואר שיגיעו אולי בסוף יוני. הגשתי בקשה למענק פעימה שלישית כתוצאה מירידה במחזור, שכמובן עדיין לא טופלה. מדברים על היתר להצבת שולחנות מחוץ למסעדות, אבל בחום הקיץ בישראל - מי ירצה לשבת בחוץ? במסעדות שלי הועסקו 620 עובדים שכולם בחל"ת, שיסתיים בסוף החודש. אחזיר אולי 10% מהם, ואני בכלל שוקל לסגור את המסעדה ולהפוך אותה לאולם אירועים".
חלק מבתי המלון חוזרים היום לפעילות בזכות פעילותו הנמרצת של נשיא התאחדות המלונאים אמיר חייק. מדובר במלונות היוקרה והבוטיק האטרקטיביים, עם תעריפים גבוהים ושולי רווח סבירים - בסך הכל כ־30 בתי מלון מתוך 430 הפועלים בישראל. בענף מועסקים 41 אלף עובדים, מתוכם 38 אלף הוצאו לחל"ת. לצורך הפעלתם הנקודתית של בתי המלון יוחזרו כ־5,000 עובדים. כל האחרים תלויים באוויר, כי לא ברור מה יקרה ביוני, שנחשב לחודש מת בתיירות פנים. ברור שהמלונות לא יקלטו עובדים רק כדי לפטרם בעוד חודש.
חייק מנסה לקדם בשיתוף ההסתדרות מהלך חל"ת גמיש: העובדים יוחזרו לעבודה, עם אופציה להוצאתם לחל"ת נוסף במימון המדינה. מודל העסקה מורכב ומאתגר ואינו פשוט ליישום. בנוסף, מתנהלים מגעים מתקדמים עם ההסתדרות להסכם קיבוצי לענף, במודל "מותאם קורונה".
סימן שאלה ענק מרחף מעל עתיד הענף, מכיוון שמתיירות חוץ אפשר לשכוח עד סוף השנה, והשמיים ייפתחו לטיסות רק ביולי. לפי הערכות פנימיות, עד סוף 2021 כ־150 בתי מלון לא ייפתחו מחדש, ו־20 אלף מבין 41 אלף העובדים יפוטרו. מדובר בכוח עבודה מקצועי, שרכש מיומנות לאורך השנים. זה כואב במיוחד כי בחמש השנים האחרונות לא רק שהמילה פיטורים לא הופיעה בלקסיקון, אלא שבענף התלוננו על מחסור בידיים עובדות.
גם ההחלטה על סגירת שדה דב בקיץ הקודם התבררה כטעות פטאלית. אף על פי שהאזהרה מפני המהלך החפוז שוגרה בזמן אמת, לא נעשה הרבה לשנות את המצב.
מה ניתן עדיין לעשות כדי למנוע את שירי ההספד לענף? ניתן לעודד נופשים ממקומות עבודה מאורגנים לנפוש במלונות במחירים שווים לכל נפש. זאת אחריות ההסתדרות וועדי העובדים. במקביל צריך להחיות את תעשיית הכנסים, שנפחה את נשמתה לאחר שהייתה מקור פרנסה חשוב באילת.
ועדיין, הענף חייב לקבל את התמיכה הממשלתית. כרגע, הממשלה מתייחסת אליו כאל דבר מובן מאליו. שר התיירות החדש אסף זמיר כבר שחה במסדרונות הפוליטיקה העירונית, אבל במישור הממשלתי הוא טירון. בכוונתו להחליף את המנכ"ל אמיר הלוי בכוכב חדש. זה לא מספיק. זמיר חייב להתייצב במשרדי האוצר ולדרוש כספים שלא נוצלו בשל המשבר, כמו מענקים לעידוד הטיסות הזרות לאילת ותקציבי שיווק, הנאמדים ב־450 מיליון שקל. המלונאים וענף התיירות כולו הם הכתובת הטבעית, אך באגף התקציבים יקשו על המהלך.
ביום המסחר האחרון בבורסה לחודש מאי, שחל אתמול, פרסמו בנק לאומי ודיסקונט את דוחותיהם לרבעון הראשון של 2020, שעמדו בצל הקורונה.
בנק לאומי שבניהול חנן פרידמן הפסיד 232 מיליון שקל לעומת רווח של כמיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. החובות הבעייתיים שהצמיח משבר הקורונה וההשקעות הכושלות בבורסה גררו את הבנק להפסד חריג עם כוכבית לצדו. שינוי אקטוארי שצמצם את ההתחייבויות הפנסיוניות עקב עליית הריבית אמור היה להעביר את הבנק לרווח שייפרס לאורך הרבעונים הבאים.
לאופטימיות הזהירה לגבי המצב בעתיד יש להוסיף את העובדה שמאז סגירת הרבעון (ב־31 במרץ) התהפכה המגמה בבורסה, והבנק מחק את מרבית ההפסד. לא צריך להיות אנליסט דגול כדי להעריך שהרבעון השני בלאומי ייראה הרבה יותר טוב.
דיסקונט שבניהול אורי לוין צלח את הרבעון ברווח נקי של 279 מיליון שקל. אומנם הייתה ירידה של 31.1% בשל העובדה שמשבר הקורונה הזניק את הפסדי האשראי ל־656 מיליון שקל. בשורה התחתונה מדובר בהישג לא רע למנכ"ל לוין, המפרסם את הדוח הראשון שלו בתפקיד. הבנק הגדיל את פעילותו בכל התחומים ובכלל זה תיק האשראי העסקי והפרטי, המשכנתאות, הפיקדונות וההכנסות האחרות שאינן מריבית (בעיקר רווחים חד־פעמיים ממכירת איגרות).
עם זאת, התעלומה עדיין בעיצומה: איך למרות עומק המיתון והאבטלה ממשיכה הבורסה לשגשג כאילו סוחריה חיים בעולם מקביל? האם הפרסומים על מצב העסקים הקטנים והשכירים לא הגיעו לאוזני הברוקרים? לפער הבלתי נתפס בין מספרי המקרו־כלכלה לגיליון השערים בבורסה יש כמה הסברים, שהעיקרי שבהם נוגע בהצפת טריליוני דולרים בשווקים הפיננסיים בחסות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - שפועל במרץ על מנת שהברוקרים יסייעו לו בבחירה לכהונה נוספת.
בנוסף, עליות השערים מתמקדות בסקטורים שהפכו את משבר הקורונה מלימון ללימונדה. כך למשל, שופרסל הכפילה ברבעון זה את רווחיה ל־90 מיליון שקל. סך המכירות זינק ל־3.7 מיליארד שקל בזכות הפעילות באונליין, והפסדי רשת הפארם BE נחתכו בכ־50%. גם רווחי פרטנר, שבניהול איציק בנבנישתי, זינקו - מ־2 מיליון ל־10 מיליון שקל ברבעון הראשון. למרות הפגיעה בהכנסות מפעילות חו"ל (המכונות "רומינג") הגדילה פרטנר TV את מספר לקוחותיה ל־210 אלף ואת פריסת הסיבים האופטיים.
זאת ועוד: האופטימיות ביחס לאפשרות למציאת תרופה לנגיף הקורונה בשלב הראשון ולחיסון בשלב השני מעודדת את הסוחרים. כל ידיעה חיובית המתפרסמת בנושאים אלה מקפיצה את מדדי המניות באחוזים נוספים. המרוץ המעניין ביותר נוגע לחברה הראשונה שתפתח את החיסון המיוחל ותזכה לתהילת עולם. חברת קמהדע מפתחת תרופה המבוססת על נוגדנים של מחלימים מהנגיף. חברת סורטנו, שמניותיה נסחרות בוול־סטריט מקווה להצליח להקדים אותה, ואולי תהיה זו חברת הביוטק האמריקאית מודרנה, שעלתה השבוע לכותרות, חברת גלקסו סמית' הבריטית ואולי הישועה תגיע בכלל מחברה בסין.
בן סוכמן, מנכ"ל דפוס בארי שנכנס לתפקידו לפני כשנה, לא תיאר לעצמו שהאתגר העסקי הרציני שלו יהיה הקורונה. כמי שבילה את חייו הבוגרים על רצפת הייצור של בית הדפוס הוא ראה לאורך השנים כיצד הפרינט מפנה את הבמה לעולם הדיגיטל והאונליין.
בניסיון להימלט מגורלן העסקי של חברות ענק כמו קודאק ונוקיה, שנחו על זרי הדפנה, בדפוס בארי הדפיסו את המתכון להישרדות והמציאו את עצמם מחדש. בימים אלה השיקו חנות מקוונת למוצרי דפוס, מיתוג ופרסום, תחת המותג PIX. השירות החדשני מספק שירותים שונים, החל מעיצוב כרטיסי ביקור ועד מיתוג לעסקים קטנים ולצרכנים פרטיים.
"התרחבנו לעולם הדאטה והבנקאות: התחלנו בהדפסת צ'קים, פיתחנו פטנט המכונה 'מעטפית' והפכנו לגורם המקשר בין גופים כמו עיריות ומס הכנסה. זכינו במכרז להנפקת רישיונות נהיגה, וברשותנו קובץ התמונות של נהגי ישראל", אומר המנכ"ל.
ענק הדפוס, שנתונים עסקיים על פעילותו נחשפים כאן לראשונה, מעסיק 300 עובדים, מחציתם בני קיבוץ בארי והיתר מיישובי עוטף עזה. במסגרת ההתרחבות הקימו בחברה, בשיתוף בר הפצה של עידו ברגמן, את חברת מסר, המעסיקה 800 דוורים המתחרים בדואר ישראל בחלוקת מכתבים. בזכות התחרות, מחירי משלוח המכתבים ירדו בעשרות אחוזים. לאחרונה נרכשו שתי חברות לייצור אריזות קרטון: גרפיקה בצלאל וחברת חרט, המעסיקות 130 עובדים. המכירות מסתכמות ב־300 מיליון שקל לשנה, והרווח, לדברי גורמים בענף, נאמד ב־23־24 מיליון שקל לשנה.
בהתחשב בירידה הדרמטית בפעילות הדפוס, בארי נחשבת לחברה מצליחה. "משבר הקורונה העצים את מגמת המעבר לדיגיטל, אבל עדיין קיימות אוכלוסיות מבוגרות המעוניינות בדפוס אישי ואסור להדיר אותן", אומר סוכמן. "בשיא המשבר חברות האשראי הפסיקו להנפיק כרטיסים, כמות הנסיעות בכביש 6 צנחה, שליחת החשבוניות נעצרה, והפסיקו לחדש רישיונות נהיגה. אלה צרות של הטווח הקצר, אבל האיום האמיתי הוא הטווח הארוך, שבו אנשים עוברים יותר ויותר לדיגיטל".
"דפוס בארי מעניקה כיום פתרונות עיצוב. לדוגמה, אנחנו עוזרים לישראכרט, סלקום, בנק הפועלים, כביש 6, שופרסל ואחרים לתקשר עם הלקוחות באמצעים חלופיים כמו משלוחים".
סוכמן מסכם את דבריו בנימה אופטימית: "אנחנו לא נחים על זרי הדפנה. אני מסתובב בכל העולם בחיפוש מנועי צמיחה נוספים על חשבון הפרינט. המפעל מאכיל בקיבוץ בארי אלף פיות, ויש לנו אחריות עצומה. ההנהלה מורכבת מבני קיבוץ ומצעירים שגדלו בבית הדפוס וחוזרים אליו".
"נתוני המיתון מדאיגים, ולכן העניין המיידי המעסיק אותי הוא החזרה מיידית של מרבית העובדים הנמצאים בחל"ת לעבודה והפיצוי לעסקים הקטנים. יש לתת להם תחושה של ודאות וביטחון תעסוקתי כדי שעם פתיחתם יהיה להם אורך נשימה", אומר פרץ.
התרעות פיקוד העורף