הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית (ICAO) פרסם היום (שלישי) רשימה של 72 המדינות שפרסמו את מועדי פתיחת נמלי התעופה הבינלאומיים שלהן. למרות שישראל היא אחת ממדינות הארגון, הממשלה טרם פרסמה את מועד חידוש הטיסות לנתב"ג.
מועדי פתיחת שדות התעופה במדינות השונות שמופיעות ברשימה, נע לאורך שלושה חודשים, בין ה-1 ביוני ל-1 בספטמבר. מדינות המפרץ הפרסי קטאר ובחריין, והמדינות הבלקניות יוון ובולגריה יהיו הראשונות לפתוח את שדות התעופה שלהן, כאשר ארה"ב מופיעה אחרונה ברשימה, כשמועד פתיחת שדות התעופה שלה צפוי להיות ב-1 בספטמבר.
כאמור, נמל התעופה בן גוריון בולט במיוחד בהיעדרו ברשימה, במיוחד כשמדינות נוספות במזרח התיכון, כמו לבנון, איראן, עיראק, לבנון ומדינות צפון אפריקה, מוזכרות שם וייפתחו את שדות התעופה שלהן במהלך יולי.
בתוך כך, ועד עובדי רשות שדות התעופה הזהיר כי במידה ולא יגובש מתווה להשבת פעילות הטיסות הסדירה לנמל התעופה בן גוריון, כלל עובדי הרשות ייצאו לחל"ת החל מיום ראשון הקרוב. המשמעות של צעד זה היא שחברות התעופה שעדיין מפעילות את קווי הטיסות שלהן לארץ, הן בטיסות נוסעים והן בטיסות מטען, לא יוכלו לקבל שירותים מהרשות מה שיוביל להשבתת כלל הפעולות בשדה.
בוועד ציינו כי כ-2,500 עובדי הרשות כבר הוצאו לחל"ת וכי החל מה-1 ביולי, הם יפסיקו לקבל תשלום עבור התקופה. לאור עובדה זאת, ציינו, יש צורך בהחלטה מיידית בנוגע למתווה החזרת הטיסות החל מתאריך זה.
עיכוב נוסף בהחייאת התחבורה הציבורית?
חידוש תנועת הרכבות ביום שני הקרוב עשויה להידחות פעם נוספת, כך התברר היום (שלישי) במהלך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת. ראש תחום חטיבת הבריאות משרד הבריאות, פרופ' רותי גרוס, הבהירה במהלך הדיון כי הפעלת הרכבת תיבחן ביום חמישי בדיון מיוחד בשיתוף עם גורמים מהמל"ל זאת נוכח מגמת העלייה הנוכחית בהידבקות בקורונה בימים האחרונים. "אם התחלואה תמשיך לעלות – יצא שכרנו בהפסדנו", ציינה גרוס.
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, הביע את חששו מכך שהרכבת לא תשוב לפעילות גם בשבוע הבא אם משרד התחבורה לא יכין מבעוד מועד מתווה לשמירה על בריאות הציבור במהלך הנסיעה. על פי התכנית, חידוש תנועת הרכבות, שכבר נדחה מהתאריך ה-17 במאי, אמורה להיות במתכונת מלאה. מרבית הקווים ישובו לפעילות ולא צפויה להיות הגבלה על מספר הנוסעים בקרונות. חה"כ הדגיש כי התחבורה הציבורית מהווה את אחד מהעורקים החשובים שיכולים להזרים חמצן למשק בעת המשבר. במהלך הדיון אף שאל מדוע לא נעשה שימוש באוטובוסים ובנהגי החברות הפרטיות לתגבור התחבורה הציבורית.
מנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, אמיר אסרף ציין כי בישראל קיימים כ-11 אלף אוטובוסים וכ-16 אלף נהגים שמאיישים אותם. עוד ציין כי נכון לעכשיו, כאשר ההגבלות הן על 20 נוסעים במקום 60, המשמעות היא שצריך לתגבר את האוטובוסים פי שלוש. עוד הבהיר כי הרכבת היא מערכת פתוחה וכי אין אפשרות לשלוט על מספר הנוסעים בקרונות.
בינתיים, בכנס חירום שהופק על ידי ארגון חברות ההסעה בישראל, הזהירו ראשי הארגון שמשבר הקורונה הוביל לשיתוק הענף. "תלמידים, חיילים ועובדי תעשייה יישארו בבתים בשל התעלמות הממשלה אנחנו על סף קריסה, וכשנקרוס - כולם יקרסו ביחד איתנו", נטען בכנס.
יו"ר הארגון ניסים סרוסי, יצא בקריאה לממשלה להזרים תקציבים לענף, לפני שלדבריו, יהיה מאוחר מידי. רעות גולרוך, בעלת חברת ההסעות "דרייב גאי" אמרה במהלך כנס כי "במקום שהממשלה תכלול את חברות ההסעה הפרטיות כחלק מענף התיירות שזוכה לפיצויים נרחבים, לא מתייחסים אלינו והמצוקה גדולה".
חברות ההיסעים מסיעות מדי יום כ-1.2 מיליון אזרחים בישראל, בתוכם תלמידים, גורמים בכוחות הביטחון, אנשים עם מוגבלויות וכן תלמידים בחינוך המיוחד. ברשות החברות הללו ישנם כ-22 אלף כלי רכב והן מעסיקות כ-30 אלף עובדים.