חרף עמדת המחוקקים: הממשלה מתעלמת מהכנסת ומחוקיה לא רק סביב "חוק הקורונה", המאפשר הפעלת מצב חירום ופעולות משטרתיות בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. מתברר שגם בעניין תקציב המדינה הממשלה חורגת מהחלטותיה.
שר האוצר ישראל כ"ץ החליט לדחות את אישור תקציב 2020 ואת חוק ההסדרים לתקופת חגי תשרי, סמוך לחודש אוקטובר, בניגוד להחלטה הקודמת, שלפיה התקציב יובא לאישור עד אמצע אוגוסט. החלטת הדחייה התקבלה על רקע חוסר הוודאות הכלכלית והאפשרות לשקיעת המשק למיתון.
כזכור, עקב הקמת "ממשלת החירום" הוסבר המהלך בצורך לאשר באופן מיידי את תקציב המדינה כדי לפזר את עננת אי הוודאות במשק. כעת מתברר שלאנשי האוצר, בגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, יש ככל הנראה את כל הזמן שבעולם. לא ברור אם ההחלטה על דחיית הגשת התקציב נעשתה בידיעת נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. הנגיד ייפגש מחר לראשונה עם כ"ץ וידון עמו בהשלכות המשבר על תקציב המדינה.
נראה שבפגישה יחזור ירון וידגיש את הצורך להימנע מהטלת גזירות ורפורמות ולדחות את קבלת ההחלטות, כולל המהלכים לצמצום הגירעון, לתחילת 2021 (כפי שמאפשרים ההסכמים הקואליציוניים). הנגיד סבור שיש לתת למשק להתאושש, ורק לאחר מכן להוציא אל הפועל את המהלכים התקציביים החיוניים, כולל הרפורמות.
ההחלטה על דחיית אישור התקציב דווחה בהערת אגב של סגן הממונה על התקציבים יוגב גרדוס בישיבת ועדת הכספים. גרדוס ביקש מהוועדה לאשר תקציב נוסף בהיקף של 14 מיליארד שקל, מה שהביא להרמת גבה מצד היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד שגית אפיק, שהזהירה: "אתם מביאים פה סוג של תקציב קטן בהוראת שעה, וזה לא אידיאלי. אנחנו קרובים לחוק תקציב שנתי, למה לא להביא את זה במסגרת הזו?".
סגן היועץ המשפטי באוצר עו"ד דודי קופל השיב: "זה נכון, אבל מדובר במצב חירום והדבר הולם הוראת שעה".
כך יוצא שלמרות התחזית להוצאה חודשית בתקציב 2020 של 1:12 מתקציב 2019, בפועל נוצר מצב של תקציב בתוך תקציב. תוכנית החירום של האוצר, שאמורה להסתכם ב־100 מיליארד שקל, מהווה כרבע מתקציב 2019 כולו. בעקבות כך יהיה צורך בתיקון חוק יסודות התקציב. אגב, אלמלא ערנותו של יו"ר ועדת הכספים משה גפני, פקידי האוצר היו עלולים לנצל את סעיפי התקציב כראות עיניהם.
"אנחנו רואים התאוששות טובה ממה שציפינו", דיווחו באוצר במהלך ישיבת ועדת הכספים. "אנחנו מעריכים אובדן של 60 מיליארד שקל לקופת המדינה עד סוף השנה, אך ייתכנו שינויים. המשמעות דרמטית לתקציב המדינה ולגירעון, והחזרה לתעסוקה צפויה להיות ממושכת". נציג האוצר הסביר בוועדה שבעקבות תוכנית הסיוע בהיקף של 80 מיליארד שקל, הועברו עד כה 35.5 מיליארד. במסגרת המענקים לעצמאים אושרו 2.8 מיליארד שקל, שהם 75% מהיקף הקרן.
הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג פרסמה אתמול ניתוח מעניין הנוגע למצבם הכלכלי של 877 אלף דורשי עבודה שנרשמו בשירות התעסוקה מתחילת מרץ ועד 5 באפריל. על פי הנתונים, השכר החודשי הממוצע של העובדים שיצאו לחל"ת או פוטרו עמד בשנת 2017 על 7,577 שקל. זאת בהשוואה לשכר חודשי ממוצע בגובה 12,136 שקל בקרב העובדים ששמרו על משרתם.