עד שהחלה הקורונה עבד היהלומן עצמון בריטברט במפעל שלו ברמתן גן. שם, עם בנו גילי, הם היו מקבלים אבני גלם לליטוש או מקבלים אבנים מלוטשות לתיקונים. במקום עבדו כ־10־15 עובדים, בהתאם לצורך. עם פרוץ המגיפה נאלץ בריטברט, שנמצא בענף היהלומים עשרות שנים, להוציא את העובדים לחל"ת ולעבור לעבוד כנהג משאית לפינוי אשפה. "ברגע שנפסקו הטיסות, אנשים לא יכלו לטוס לחו"ל ולקנות את הסחורה, ולנו נפסקה העבודה", הוא מספר.

לדבריו, "חיפשתי אלטרנטיבה כדי להתפרנס. בגילי המופלג, 66, לא היו לי הרבה אופציות או קופצים ומצאתי עבודה בתור נהג משאית בחברת מפעת. אני עובד שם כבר כשלושה חודשים, מאז שסגרתי את המלטשה. גם לפני הקורונה היה ענף היהלומים בארץ במשבר גדול כי התחרות קשה מאוד. הייצור בארץ הרבה יותר יקר מאשר בחו"ל, והממשלה ממש הזניחה את היהלומנים ולא עזרה להם. יהלומנים רבים מעדיפים היום לייצר בהודו, וזה גורם לכך שאין יותר צעירים העוסקים בליטוש יהלומים. נשארו אולי 300 בעלי מקצוע טובים, לעומת אלפים שהיו בעבר. כמו כן, ענף היהלומים תמיד נפגע ראשון וחוזר לשגרה אחרון כי זה מותרות. ייקח זמן עד שאנשים יתחילו לקנות שוב יהלומים. אנחנו גם לא תלויים בכלל בשוק הישראלי, אלא בשוק העולמי, ובעיקר באמריקאי. מעט מאוד אנשים בארץ קונים יהלומים. רוב הסחורה הולכת לחו"ל".

הפסדים של מיליארדים

בריטברט מספר על התחושות המורכבות שעולות בו בימים אלה: "אני מחכה לנסים. כל זמן שלא יחזרו הטיסות לחו"ל, בעיקר לארה"ב, כל עוד היהלומנים לא יחזרו לטוס כמו שטסו בעבר, אנחנו לא נעבוד. גם אף אחד לא מבטיח לי שאחרי שיהיו טיסות הייצור יחזור לארץ, כי המשבר כאמור היה כבר עוד לפני הקורונה. אבל אני מאמין שעדיין לבעלי המקצוע הטובים, ללוטשים המקצועיים, תהיה עוד קצת עבודה".

עצמון בריטברט (צילום פרטי)עצמון בריטברט (צילום פרטי)

למרות הטלטלה של החודשים האחרונים, בריטברט דווקא לא מתלונן. "בחיים לא הייתי שכיר, תמיד הייתי עצמאי, תמיד היו לי עובדים", הוא אומר. "זאת הפעם הראשונה שאני שכיר. כל החיים השתנו, אבל זה שינוי מעניין. זה לא פשוט, זה לא קל להסתובב על משאית גדולה ולפנות עם מנוף גזם או פסולת אחרת. אבל עד שנחזור ליהלומים צריך להתפרנס".

"אנשים קושרים יהלומים למותרות, ובצדק, אבל הם קושרים גם יהלומנים למותרות, וזה כבר ממש לא נכון", אומר יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים הישראלית, שנבחר לפני כחודשיים גם לנשיא הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים. "בענף היהלומים יש 10%־15% שהצליחו מאוד ברמה העולמית, 30%־40% שהם בעלי עסקים בינוניים, ו־30%־40% שהם עוסקים זעירים שמגיעים למקום עבודתם ברכבת או באוטובוס, אבל הטייטל עושה איתם עוול. למשל, בערב פסח שמעתי שמצבם של חלק מחברי הבורסה לא טוב. כתבתי שמי שצריך 1,250 שקלים למצרכים לחג, שיירשם. נרשמו 425 חברי בורסה, ואני מכיר גם כאלה שרצו להירשם והתביישו. כשאני מספר זאת למשרדי הממשלה, הם מרימים גבה. היהלום זה משהו יוקרתי אבל היום להיות יהלומן זה לא באמת יוקרתי. אנחנו מצפים מהממשלה להקלות בביורוקרטיה, מצפים לפתוח חסמים ולאפשר ליהלומן הישראלי להוביל. בסופו של דבר, גם המדינה תצא נשכרת מכך".

מאז תחילתה של שנת 2019 נרשמה ירידה של 22% ביצוא יהלומים מלוטשים מישראל. הסיבות העיקריות לכך היו המתיחות הפוליטית בהונג קונג, מלחמת הסחר של ארה"ב וסין ומשבר האשראי בהודו, שהביאו לקיפאון של שוק היהלומים העולמי.

סך יצוא היהלומים המלוטשים מישראל בשנת 2019 עמד על כ־4.5 מיליארד דולר, אף ששנת 2019 נראתה כשנה קשה במיוחד לענף היהלומים הבינלאומי משבר הקורונה וההשפעות הנלוות לו הביאו את הענף למצב שלא חווה מעולם. כך למשל יבוא הגלם לישראל עמד באפריל 2020 על כמעט 9 מיליון דולר, ירידה של 96% ביבוא הגלם בהשוואה לאפריל אשתקד. ואילו יבוא היהלומים המלוטשים באפריל 2020 עמד על 34 מילון דולר, ירידה של יותר מ־85% לעומת אפריל אשתקד. גם ביצוא היהלומים מישראל אפשר לראות ירידה חדה מאוד לעומת חודש אפריל 2019. יצוא היהלומים המלוטשים צנח ב־82%, ואילו יצוא יהלומי הגלם רשם ירידה של 95% לעומת אשתקד.

"הפגיעה במחזורים בענף היהלומים בישראל (יצוא וסחר מקומי) נאמדת עד סוף אפריל בכמיליארד וחצי דולר", אומר דבש, "חשוב לזכור, כי ענף היהלומים נכנס ראשון למשבר, כבר באמצע ינואר, בעקבות תחילת התפרצות הקורונה במזרח, והוא ייצא אחרון מהמשבר, לאחר פתיחת השווקים בארה"ב, שהיא היעד המרכזי ליצוא. משבר הקורונה פגע קשות בתעשיית היהלומים הישראלית המתבססת על יצוא. המשבר מנע את האפשרות לטוס לפגישות, לקיים תערוכות ולבקר בחנויות ברחבי העולם. זה למעשה שינה כליל את פני התעשייה ושיטת המסחר המסורתית שבה היה נהוג לעשות עסקים".

יורם דבש (צילום: אסף לוי)יורם דבש (צילום: אסף לוי)

מה עשיתם כשהבנתם את עוצמת הפגיעה?
"משבר הקורונה, שעצר את הסחר והטיסות הבינלאומיות כמעט לחלוטין, האיץ את נושא הרכישות אונליין בענף שהתנהל במשך עשרות שנים באופן מסורתי".

רשת דיגיטלית מנצחת

"החלטנו לפתח פלטפורמה דיגיטלית חדשנית, במטרה לאפשר ליהלומנים ברחבי העולם פלטפורמה נוחה, נגישה, שעומדת בדיני ההגבלים העסקיים", מספר דבש, "החלטנו בעצם להפוך את המשבר להזדמנות. פדרציית היהלומים העולמית, המייצגת כ־29 בורסות יהלומים בעולם, רכשה את האתר get-diamonds.comשל מכון היהלומים הישראלי והפכה אותו בתקופת הקורונה לפלטפורמה הגדולה בעולם למסחר ביהלומים. אנחנו גם משיקים קמפיין שיווקי דיגיטלי, שצפוי להגיע למאות אלפי קמעונאים, סוחרים ויצרנים בבורסות העולם, בהן בארצות הברית, בדובאי, בהודו ובסין".

אילו תגובות היו לפלטפורמה המקוונת?
"בזמן קצר מאוד, בתוך חמישה שבועות, 'גט דיימונדס' כבשה את השוק וביססה את עצמה כפלטפורמת הסחר הגדולה ביותר ליהלומים בעולם, עם יותר מ־1.2 מיליון יהלומים, בשווי כולל של קרוב ל־ 6 מיליארד דולר. באתר רשומים כבר יותר מ־3,500 סוחרים ויותר מ־26,000 קניינים מכל העולם. המהלך הזה צפוי לשנות את הדרך שבה עושים עסקים בתעשיית היהלומים. אנו משתמשים בטכנולוגיה המתקדמת ביותר לשיווק ומסחר. מטרתה של הפלטפורמה היא לאפשר במה אידיאלית ליצירת קשר ישיר בין סוחרים ולקוחות מכל העולם בצורה שקופה, אובייקטיבית ובמגוון שפות - אנגלית, עברית, סינית, רוסית, הינדית - ובקרוב צפויה לעלות גם גרסה בשפה הערבית".

דבש טוען כי המהלך צפוי כאמור לשנות את התעשייה ואת שיטת המסחר לטווח הארוך "ולהעביר חלק משמעותי מפעילויות יקרות ואטיות כמו טיסות ותערוכות למסחר אינטרנטי זול ומהיר. הפלטפורמה גם מאפשרת לסוחרים לפעול בשעות שהמשק הישראלי סיים לעבוד, אך במדינות אחרות הוא רק מתחיל. במסגרת השימוש בפלטפורמה חברות בישראל ובעולם יכולות להעלות ולפרסם את מלאי היהלומים שהן מציעות למכירה. לכל חברה דף משלה, והיא יכולה לנהל אותו באופן עצמאי מכל מקום וללא כל עלות".

בורסת היהלומים ברמת גן (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)בורסת היהלומים ברמת גן (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

לדברי דבש, 15,000־16,000 איש בישראל עוסקים בענף היהלומים, בהם לוטשים, אנשי מכירות שטסים בעולם, חברי בורסה, קניינים. "הבורסה הישראלית היא מובילה עולמית, והשווקים בעולם עצומים", הוא מתאר, "השוק המקומי מהווה כ־2% והשאר הולך ליצוא. 98% מהתוצרת שלנו הולכת ליצוא. זה קורה כי בתרבות הישראלית רכישת יהלומים פחות קיימת. לעומת זאת, צריכת יהלומים בתרבות האמריקאית היא גם בנישואים, גם בלידת הילד הראשון וכדומה. בעולם, מבחינה תרבותית, צורכים הרבה יותר יהלומים מאשר בארץ, וללא ספק האמריקאים כבשו את העולם. גם במזרח צריכת היהלומים עולה באופן משמעותי. השוק השני בגודלו בעולם הוא הונג קונג וסין, וסין נמצאת בעלייה משמעותית מאוד בשנים האחרונות".

בין סין למנהטן

דבש בהחלט מודע לכך שכמעט שלא מזכירים את הפגיעה שספג ענף היהלומים בתקופת הקורונה לעומת הדיבור על ענפים אחרים במשק. "כל אחד אומר 'הענף שלי נפגע הכי הרבה', אבל ענף היהלומים, שהוא ענף עולמי, נכנס כאמור למשבר כבר בתחילת ינואר, כשבסין התחילו לזהות את המגיפה", הוא אומר, "כבר אז למעשה היה 'שאט דאון' בסין, לא היו משלוחים, אנשי מכירות לא יכלו לטוס. כל מי שיש לו משרד בהונג קונג, החזיר אנשים הביתה. לצערי, השוק הגדול שלנו, ניו יורק, עדיין קפוא. אנשים עדיין בבתים. כלומר ענף היהלומים אצלנו ספג חמישה חודשי פגיעה ישירה. אפשר לומר ש־2020 נגמרה אצלנו. כמו כן, יהלומים זה לא נייר טואלט. יהלומים זה מוצר מותרות, משהו שאפשר לחכות איתו. אנשים לא קנו יהלומים בחודשים האחרונים. אנחנו מאוד מקווים שכשזה יחזור בארה"ב, אז נקבל בבת אחת את כל מה שפספסנו. מקווה שיהיו הרבה מאוד חתונות, אנשים יבזבזו, וזה יניע את הענף מחדש".

כשהממשלה לא עוזרת

"שיתוק מוחלט", כך מסכם דבש, את מה שעבר על הענף בתקופה האחרונה, "אנשים ברחבי העולם היו בבית מבוהלים. הם גם לא היו במצב לשלוח כסף שהיו חייבים, היה פחד נוראי והיסטרי", הוא מתאר, "בניו יורק כל לילה מתו מעל 1,000 איש, כך שגם לא היה בסיס לבקש כסף. גם במזרח היה קשה מאוד. הודו למשל סגרה את העברות הכספים לחו"ל. הכספים שהיו חייבים לנו נעצרו ב־95%. גם חברות מאוד גדולות בשווייץ פשוט לא שלחו כסף, וגם אין לנו טענות כלפיהן".

איך מתנהלים בסיטואציה כזאת?
"הייתה פה המון עזרה הדדית. הרבה אנשים פנו לקולגות, ביקשו למשוך צ'קים, להמתין עם תשלומים, לעשות פריסת תשלומים. אנשים עזרו אחד לשני מתוך הבנה שזה כורח המציאות. גם נפגשנו בתחילת מרץ עם המנכ"לים של הבנקים, שמבינים שזה ענף רצוף משברים. חלק מהבנקים באו לקראת היהלומנים והקלו קצת. חלק מהאנשים גם לקחו הלוואות שניתנו בערבות המדינה. זה גם אחד הדברים שעזרו לענף. לפני חודש וחצי כאמור גם יזמנו את הקמת האתר המקוון, מהלך דרמטי ברמה העולמית. זה לא שהעסק חזר להיות מה שהיה, אבל כן יש עסקאות ברמה הבינלאומית. רציתי לתת אופק ואפשרות לחברי הבורסה הישראלית לעשות עסקים גם מהבית. אני ממש מאושר מהפרויקט הזה. גם כשהמצב יחזור לשגרה, נמשיך להפעיל את האתר, נחזק ונגדיל אותו".

כרגע, אומר דבש, "אנחנו בהחלט עדיין נמצאים בתוך המשבר, רק יצרנו לנו כלים שיוכלו להקל את היציאה ממנו. אני מקווה שאנחנו לקראת סוף המשבר כי המזרח מתחיל לחזור לעצמו. אם ארה"ב תחזור לעצמה בעוד חודש, אולי נוכל איכשהו להציל את השנה. אני אופטימי".
לדברי דבש, הבורסה הישראלית נחשבת לאחת מארבע הבורסות הגדולות בעולם, "אבל המציאות שלנו היא שהיום זה מאבק בין מדינות ולא מאבק בין היהלומנים. היהלומן הישראלי הוא הכי טוב בעולם, הוא חרוץ, הוא יוזם, אבל כאשר הממשלות בדובאי, בהודו ובבלגיה מפרגנות לענף, ואילו אנחנו נאלצים להתמודד עם רגולציות, אז לא רק שזה לא עוזר, אלא  זה חוסם. אמרתי זאת לראש הממשלה, ואנחנו מצפים שיקלו עלינו ברגולציה".

עד שהעניינים יסתדרו, דבש (55), שנמצא בענף היהלומים 21 שנים, מודה שהוא נהנה מכל רגע למרות הקשיים. "זה ענף של יצירה", הוא מתאר, "את לוקחת אבן, שאם תראי אותה על הרצפה אפילו לא תרימי אותה. אבן באיזושהי צורה מוזרה, שנוצרה במשך מיליארד שנה בעומק של 20 ק"מ במעבה האדמה, ואת מתכננת אותה ומוציאה ממנה את הדבר הכי יפה ומושלם בעולם. זאת פשוט יצירה, ואנחנו אוהבים את היצירה הזאת".

חוכמת הבדיעבד/משה כהן

בתוך ימי הקורונה, נדמה שבאה לסיומה פרשה מעניינת שהגיעה מהמוסד לבוררות של הבורסה ליהלומים לפתחו של בית המשפט: "נחה דעתי, כי לא נגרם למבקשות כל עיוות דין וכל שיש בנמצא הוא חוסר שביעות רצון מתוצאות ההתדיינות", כך קבע שופט בית משפט השלום בתל אביב רז נבון, שדחה בקשה לביטול פסק בוררות שניתן על ידי הערכאה השנייה של המוסד לבוררות בבורסת היהלומים.

המבקשות (אורן יהלומים בע"מ ו"בראשית יהלומים בע"מ) ביקשו מבית המשפט להורות על ביטול פסק הבוררות שבו נקבע כי המשיבים (יהלומי אל.די.זי בע"מ, זלמן זיאמה יליזרוב) ישלמו 41 אלף דולר. בכך אמורה הייתה להגיע לסיומה המחלוקת שפרצה בעקבות עסקה משנת 2017, שבמסגרתה רכשו המבקשות מהמשיבים אבן חן בסכום של 1,010,000 דולר.

על פי הנטען, אבן החן נמכרה על ידי המבקשות לצד שלישי בארה"ב, שמכר אותה לצד רביעי, אבל בדיעבד ביטל הצד הרביעי את העסקה ואז הצד השלישי דרש מהמבקשות פיצוי בסך של חצי מיליון דולר. לאחר ההכרעה בערכאה הראשונה של המוסד לבוררות בבורסת היהלומים, התקיים הדיון בעררים שהוגשו לערכאה השנייה והם נדחו. עו"ד מיכל סער, אשר ייצגה את המשיבות, ביקשה לדחות את הערר. היא ציינה כי השמיעה המחודשת בערכאה השנייה כבר עסקה בכל הנושאים ובכל הטענות.

בית המשפט קיבל את טענותיה של עו"ד סער ודחה את הטענות של המבקשות על ניגוד עניינים ומשוא פנים לכאורה בערכאת הבוררות.
"לא מצאתי ממש בטענות בדבר ניגוד עניינים ומשוא פנים, אשר נטענו כלפי מי מהבוררים", צויין בהחלטה. "הבוררות התקיימה, היא הסתיימה, ניתן פסק בורר והטענות שמועלות כיום הן טענות שמועלות בדיעבד", קבע עוד בית המשפט וגם דחה את הטענה שלא ניתנה למבקשות הזדמנות נאותה לטעון טענות. "בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על הרכבה בוררים וגם אינו יושב כערכאת שמיעה שלישית במחלוקת". נוסף לדחיית הבקשה לביטול פסק הבוררות, פסק בית המשפט על המבקשות תשלום שכר טרחת עורך דין בסך 11,700 שקל.