שירות התעסוקה פרסם היום (שלישי) את מדד חודש מאי בשוק העבודה, החודש השלישי למשבר הכלכלי-חברתי כתוצאה מהגבלות מגיפת הקורונה. בחודש שחלף בלבד, שהיה אמור להיות החודש הראשון של היציאה מהמשבר, נרשמו בשירות התעסוקה כ-35.4 אלף דורשי עבודה חדשים. מדובר אמנם בירידה של כ-80 אחוזים ביחס לחודש אפריל ומאז החלו ההקלות בסגר לשחרור המשק כ-18.3% מכלל הרשומים בשירות התעסוקה דיווחו על חזרה לעבודה, ועדיין בשירות התעסוקה מודאגים מאד מקצב החזרה לעבודה מאז פתיחת ההקלות בהגבלות על המשק.
שר הכלכלה והתעשייה, יו"ר העבודה עמיר פרץ (העבודה-כחול לבן), אומר כי "הנתונים מראים שקצב החוזרים למעגל העבודה עדיין אינו משביע רצון, ואני חושש שלקראת חודש ספטמבר אנו נישאר עם כ-400 אלף מובטלים. ההצלחה היא להפוך משבר להזדמנות, ואנו פועלים למתווה רחב, מקיף ומגוון להכשרת עובדים, שיקלטו במהרה במעגל העבודה".
השרה לשוויון חברתי וגמלאים, מירב כהן (כחול לבן), אמרה בעקבות פרסום הדו"ח: "בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו חייבים להשקיע ועכשיו בתמריצים שיעודדו מעסיקים לקלוט בחזרה מבוגרים לעבודה. אם לא נעשה את זה, זה יעלה לנו בריבית דה ריבית כי נקבל את האוכלוסייה החשובה הזו כנתמכים במערכת הרווחה והבריאות. במקום שאותם אנשים ימשיכו לתרום לכלכלת ישראל ולשמור על החיוניות שלהם, הם עלולים להדרדר כלכלית, בריאותית ונפשית. אציף את הנושא מחר בקבינט הקורונה".
המספר הכולל של דורשי העבודה השכירים במשק עמד בסוף מאי על כ-960 אלף ישראלים, עדיין כמעט מיליון בני אדם. שיעור דורשי העבודה הצטמצם אמנם ל-23.5% מכוח העבודה בסוף מאי, לאחר שיא של 27.5% בסוף אפריל עם 1.16 מיליון מובטלים, וגם מספר המפוטרים מביניהם ירד מ-16 אלף איש באפריל ל-7.8 אלף.
ובכל זאת שירות התעסוקה מתריע על כך שהשינוי החד במשק ממצב של כמעט תעסוקה מלאה לשיעורי שיא של מובטלים, במקביל לצמצום הדרמטי במספר המשרות הפנויות, מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, לירידה צפויה בשכר (בטווח בינוני וארוך), ולהגדלת תת-התעסוקה עבור מספר קבוצות, ובראשן מרוויחי שכר נמוך. שירות התעסוקה מעריך עוד כי מספר תובעי הבטחת ההכנסה עתיד לגדול ככל שיעבור זמן, וכן שיעורם מכלל דורשי העבודה.
שיעור גבוה של חזרה לעבודה נרשם במקצועות רפואה ובריאות (27.7%), חשבונאות וכספים (26.7%), והוראה וחינוך (25.2%), יותר מרבע מהעובדים בכל אחד מהם שבו למעגל העבודה. לעומת זאת, המקצועות עם השיעורים הנמוכים ביותר של חזרה לעבודה היו תיירות ומלונאות, תוכן, מדיה ובידור, ותעופה. מצב זה נובע מאסטרטגיית היציאה מהמשבר, והמגבלות שמשפיעות באופן קשה ומתמשך יותר על חלק מהמקצועות והתעשיות. היישובים עם שיעור דורשי עבודה הגבוהים ביותר בישראל הם ביתר עילית, אילת ומודיעין עילית, כאשר באילת, שכלכלתה מבוססת על ענף התיירות, ירד מעט שיעור דורשי העבודה מ-45.9% ל-36.5% בסוף מאי.
מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מעריך שקצב הדיווחים על חזרה לעבודה יתגבר עם הכניסה לפועל של תוכנית העידוד להחזרת העובדים למקומות העבודה. עם זאת, הוא מתריע ש"אנו מודאגים מהקצב האיטי של חזרה למעגל העבודה, וכן מהממצאים שעולים מדו"ח זה ולפיהם דווקא הקבוצות החלשות יותר באוכלוסייה סופגות את הפגיעה הקשה ביותר במשבר, ועלולות להיקלע למצב של תת-תעסוקה לאורך זמן".
לדבריו, "אסור להשלים עם אפקט-קורונה כזה. כדי שנוכל לתת מענה ראוי ומלא ככל הניתן להיקף הדרמטי של דורשי העבודה, ובמיוחד לקדם תוכניות ייחודיות עבור קבוצות ואזורים הזקוקים לסיוע מעמיק, עלינו לצאת לדרך עם יישום תוכנית החירום הלאומית שגיבשנו לצמצום ממדי האבטלה בישראל הכוללת מערך רחב של הכשרות מקצועיות ובאמצעות תקציב ההולם את צורך השעה".