דווקא עכשיו - בעיצומו של אחד המשברים הכלכליים הגדולים שידע המשק הישראלי בשנים האחרונות, ימים שבהם העתיד עדיין לא ברור, לפחות כל עוד צמד המילים "גל שני" מרחף באוויר - נדמה שאחריות תאגידית היא משהו שכל חברה מסחרית בישראל צריכה לאמץ. בכל הקשור לתחום, ביחס לעולם אנחנו תקועים אי שם מאחור, אם כי בשנים האחרונות עולה המודעות לאימוץ תפיסה של אחריות תאגידית, הן לצרכים פנים־ארגוניים של החברה מול עובדיה והן לחיצוניים - מול הלקוחות.

"בתקופת הקורונה הייתה הסתכלות מחודשת על ערכים", אומר עברי ורבין מנכ"ל ומייסד חברת good vision (מקבוצת פאהן קנה), המתמחה בתחום האחריות התאגידית, "כל משבר מציף ומבליט חברות שהאחריות אצלן בסיסית ואמיתית יותר וגם חברות שפחות. במשבר האחרון ראינו את הדילמות הרבות בין הרווחה לבין הרווחיות, אם לפטר כדי לחסוך בהוצאות או לשמור על חיבור לעבודה ועל רמת שירות".

היכן באה לידי ביטוי אחריות תאגידית דווקא בימי משבר?
"כשהגלים מתחזקים, החזקים מתגלים. יש חברות שניצלו את המצב, למשל יצרני המסיכות, והעלו מחירים, לעומתן יש חברות שבהן המנכ"לים הפחיתו את השכר. יש חברות שהשאירו לעובדים את התנאים הסוציאליים, ויש כאלו שבחרו לתת בונוס או לא לפטר עובדים לפני החג או להקדים תשלומים לספקים ועוד. חברות שנוקטות אחריות תאגידית מאזנות את הפקטור של הרווחיות באמצעות ערכים כלשהם, וזה נותן בסופו של דבר ערך מוסף לא רק לעובדים, אלא גם לקהילה, וכמובן גם ללקוח".

מדוע זה חשוב? למה ארגונים צריכים לשלם כסף על אמנת אחריות תאגידית?
"קודם כל משקיעים - בחברות פרטיות ועל אחת כמה וכמה בחברות ציבוריות, שהדוחות שלהן מפורסמים - מחפשים חברות שלא גורמות נזק. אם הן גורמות נזק, בין אם סביבתי ובין אם אחר, הן חשופות לתביעות. אם החברה שומרת על עצמה מראש, היא תעשה פחות טעויות ותגרום פחות נזק. תחשבי גם על עצמך, כשאת באה למקום עבודה ואת יודעת שזה מקום ערכי, יש לך יותר מוטיבציה ואת מחוברת יותר. זהו כלי ניהולי לכל דבר, והוא עושה טוב לעולם, לחברה וגם לחברה העסקית עצמה. אחריות תאגידית מעודדת חשיבה לטווח ארוך, מכיוון שאתה קוצר את הפירות בהמשך ולא מיד. זה משפר בצורה מהותית את סביבת העבודה, את איכות העבודה, את שביעות הרצון של העובדים".

איך נקבעים הקריטריונים שלכם?
"אנחנו עובדים על פי קריטריונים בינלאומיים של אחריות תאגידית. יש תקן בינלאומי שמעמיד סטנדרטים מקיפים - החל במחזור, בתוכניות קיימות, באיכות סביבה ובקודים אתיים וכלה בשוויון שכר לנשים ובהתעמרות בעבודה. אנחנו למעשה עוזרים לחברות להתכונן, לכתוב וליישם את הדברים הללו".

לא רק "חיבוק עצים"

ורבין, שהיה סגן אלוף בצבא וחבר במשלחת שיחות השלום עם ירדן, הקים את חברת good vision לאחר שעבד כמה שנים לצדו של שמעון פרס במרכז פרס לשלום והיה אחראי על הפרויקטים המיוחדים. "תוך כדי עבודה התוודעתי לנושא הזה ונסעתי ללמוד אותו באנגליה, מכיוון שבאותן שנים אחריות תאגידית הייתה בישראל 'סינית' מוחלטת. לאט־לאט התחלנו לשכנע ארגונים עסקיים שזה נכון להם וטוב להם, מתוך נקודת מבט עסקית ולא מנקודת מבט של 'חיבוק עצים'. הכוונה היא שזאת לא רק אג'נדה אקולוגית או חברתית, אלא גם משהו שיועיל לעסק שלך - וזה היה החידוש, שזה גם טוב לביזנס שלך. אם אתה מייצר, זה טוב למוניטין, לניהול סיכונים ולעובדים. זה ניהול ראוי יותר, נכון יותר".

לפני ארבע שנים התמזגה החברה עם קבוצת פאהן קנה, וכיום הם עובדים גם בשוודיה, ביוון ובאנגליה. ורבין כתב ספר בנושא האחריות התאגידית, ובקרוב הוא מתעתד להוציא ספר שני בנושא אחריות תאגידית וטכנולוגיה.

היכן ישראל ממוקמת בתחום, ביחס לעולם?
"המדינות הסקנדינביות מעלינו, הן ללא ספק מקדימות אותנו בקטע הירוק בפער של שנים. אחר כך אירופה, ובה אנגליה וגרמניה בפרט. אנחנו כמובן ממוקמים לפני השכנים שלנו ולפני אפריקה בדברים רבים, אם כי בדרום־אפריקה אפשר לראות ניצוצות יפים בשנים האחרונות. ברמת דוחות אנחנו ממוקמים כמו קזחסטן וכוויית. חברות לא מדווחות אם הן לא חייבות".

אין רגולציה?
"בישראל רק הבנקים חייבים לדווח לפי רגולציה. רשות החברות הממשלתיות אכן מקדמת את הנושאים הללו בחברות ממשלתיות, אבל יש עוד לאן לשאוף. כך או כך, המטרה באחריות התאגידית היא להיות מעל הרגולציה, להיות טובים יותר. רגולציה היא הבסיס, אחריות תאגידית היא מעל. התפיסה שלי היא להוציא מכל אחת מהחברות כמה שיותר טוב, וגם אם השיפור הוא קטן, המודעות עלתה והמעורבות החברתית עלתה".

לפני הקורונה ראינו שחברות בעולם, וגם בארץ, מצטרפות למגמה הסביבתית - מודעות להפחתת השימוש בפלסטיק, עידוד נסיעות שיתופיות, מעבר לאנרגיה ירוקה ועוד - ואז הגיעה המגיפה, ובעקבותיה המוטו של טראמפ: "human first". איך נראה עולם האחריות התאגידית עכשיו? האם מישהו עוד מוצא את הכוחות להתעסק במחזור?
"לפני הקורונה היה עניין די גדול בנושא הפלסטיק, ולצערי, זה נמחק. גם בארץ התחילו להקל מעט ברגולציה, כך שאפשר לזהם קצת ויעלימו מזה עין, וחבל, מכיוון שאלו בכל זאת תקנים בינלאומיים. מובן שיש ניואנסים שהם רלוונטיים לכל מדינה, סביבת עבודה, למשל, או בארץ נושא שירות המילואים, שאין בחו"ל. באירופה ידברו יותר על קיימות, ירוק ומחזור גם בימי קורונה".

מהם הטרנדים הבאים?
"עולם המשקיעים הפרטיים, ובוודאי המוסדיים, קרנות פנסיה שלא רוצות להשקיע יותר בדברים כמו הימורים, נשק ופורנוגרפיה. התפיסה שרווח הוא לא חזות הכל ושזה כבר לא רק no harm, אלא גם doing good. מתחילה להתחזק פה ההבנה שלחברות יש פעמים רבות הרבה יותר אימפקט מלממשלה, והן אלו שמקדמות את הדברים. יש יופי בהתגייסות של חברה. חברה היא יותר מרק לרשום שיק. יש לה עובדים, לוגיסטיקה וחזון. אגב, האימפקט של החברות תמיד הרבה יותר גדול בליבה העסקית ולא בתרומה החוצה.

"לפעמים לפני שאתה בא להציל את העולם, תדאג קודם כל לעובדים שלך. אקוסיסטם הוגן, ראוי. לא שתרומות אינן חשובות, בפרט במצב שבו החברה האזרחית קורסת, אבל האפקט הגדול הוא דרך הביזנס, ההוגנות, השקיפות והאחריות לעובדים ולספקים - אלו שאתה מזין ואלו שקונים ממך את השירותים. היכולת שלך להשפיע עליהם תמיד תהיה גדולה יותר בלעשות טוב".

אימפקט ניישן

ירון נוידרפר (צילום: דרור סיתהכל)ירון נוידרפר (צילום: דרור סיתהכל)

שלא נטעה: לא רק הקורונה גרמה לנו לעצור לרגע ולאמץ את הקפיטליזם הקשוב. זוהי מגמה שהחלה כבר לפני כמה שנים, הן בתחום האחריות התאגידית והן בתחום השקעות האימפקט, שהחל לצבור תאוצה גם בישראל. אפילו אנחנו, הלקוחות, מצפים כיום מחברות, ולצורך העניין גם מאלו שמשקיעות בקרנות הפנסיה שלנו, שבראש מעייניהן לא יהיה רק רווח לבעלי המניות, אלא גם ערך מוסף. או במילים אחרות: איך אנחנו משתלבים עם הקהילה שאנחנו חלק ממנה, מהבחינות של סביבה, קיימות, לקוחות, ספקים ועובדים.

בעיצומו של משבר הקורונה קמה יוזמה חדשה בישראל: ארגון NAB - הצוות הישראלי לקידום השקעות אימפקט. זהו גוף הפועל בהתנדבות ומונה שחקנים מרכזיים בסקטור השקעות האימפקט בישראל, המגיעים מתחומים שונים כגון שוק ההון, קרנות, פילנתרופיה, קרנות אימפקט, הייטק, אקס־רגולטורים וגופי אימפקט תשתיתיים.

"כיום, במסגרת מאמצי מדינת ישראל לסייע למשק הכלכלי, מוזרמים כ־100 מיליארד שקל למשק הישראלי", אומר ירון נוידרפר, מנכ"ל ומייסד Social Finance Israel ויו"ר NAB. "אנחנו רואים הזדמנות נדירה וחד־פעמית להפנות את כספי הסיוע הממשלתי להשקעות אימפקט ולא לבחון רק את שורת הרווח. זהו מודל שנוסה בהצלחה באיחוד האירופי. בצרפת, למשל, נתנו סיוע גדול לאייר פראנס, אבל גם הודיעו לחברה שיוותרו לה על חלק מהחזרי ההלוואה אם היא תוריד את רמת זיהום האוויר. זאת רק דוגמה קטנה לשימוש בכספי סיוע לאימפקט".

NAB מציע למדינה לפעול לטובת חברות וארגונים שיציגו השפעה חברתית חיובית מדידה וברורה, על פי יעדי פיתוח הקיימות של האו"ם (SDG), שישראל אימצה ב־2019, ולפיהם המדינה תתעדף ותעודד עסקים וארגונים חברתיים לייצר השפעה חברתית חיובית לצד רווח כלכלי. זהו כלי יעיל הן ברמת הנעת המשק והן ברמת נתינת מענה חלקי לצרכים חברתיים חיוניים עבור כלל התושבים במדינה.

זה מה שעשוי לדעתך לאושש את הכלכלה?
"אם הממשלה לא עושה זאת, היא מחמיצה הזדמנות חשובה שהכסף יעבוד עבורה פעמיים. אנחנו גם רוצים להקים בארץ קרן שתשקיע באימפקט - מודל שנוסה גם הוא בהצלחה באיחוד האירופי - וכך כספים של חשבונות בנק רדומים, המנותקים מבעליהם, יועברו לקרן שתוכל להשקיע רק במודלים חברתיים וסביבתיים. בבריטניה הקימו קרן כזאת שדחפה את השוק קדימה. אני מאמין שכמו שהפכנו לסטארט־אפ ניישן אנחנו יכולים להפוך לאימפקט ניישן. יש לנו את החזון והשכל וכעת אנחנו זקוקים רק לכלים. המשימה הנוספת שנידרש אליה היא הנושא של הטבות מס למשקיעי אימפקט. מדינת ישראל יודעת לדחוף סקטורים מסוימים בהקלות מסים. בעתיד נרצה לייצר הטבות במס שימשכו משקיעי אימפקט להשקיע בנושאים חברתיים וסביבתיים".