"בתקופת הקורונה הייתה הסתכלות מחודשת על ערכים", אומר עברי ורבין מנכ"ל ומייסד חברת good vision (מקבוצת פאהן קנה), המתמחה בתחום האחריות התאגידית, "כל משבר מציף ומבליט חברות שהאחריות אצלן בסיסית ואמיתית יותר וגם חברות שפחות. במשבר האחרון ראינו את הדילמות הרבות בין הרווחה לבין הרווחיות, אם לפטר כדי לחסוך בהוצאות או לשמור על חיבור לעבודה ועל רמת שירות".
ורבין, שהיה סגן אלוף בצבא וחבר במשלחת שיחות השלום עם ירדן, הקים את חברת good vision לאחר שעבד כמה שנים לצדו של שמעון פרס במרכז פרס לשלום והיה אחראי על הפרויקטים המיוחדים. "תוך כדי עבודה התוודעתי לנושא הזה ונסעתי ללמוד אותו באנגליה, מכיוון שבאותן שנים אחריות תאגידית הייתה בישראל 'סינית' מוחלטת. לאט־לאט התחלנו לשכנע ארגונים עסקיים שזה נכון להם וטוב להם, מתוך נקודת מבט עסקית ולא מנקודת מבט של 'חיבוק עצים'. הכוונה היא שזאת לא רק אג'נדה אקולוגית או חברתית, אלא גם משהו שיועיל לעסק שלך - וזה היה החידוש, שזה גם טוב לביזנס שלך. אם אתה מייצר, זה טוב למוניטין, לניהול סיכונים ולעובדים. זה ניהול ראוי יותר, נכון יותר".
לפני ארבע שנים התמזגה החברה עם קבוצת פאהן קנה, וכיום הם עובדים גם בשוודיה, ביוון ובאנגליה. ורבין כתב ספר בנושא האחריות התאגידית, ובקרוב הוא מתעתד להוציא ספר שני בנושא אחריות תאגידית וטכנולוגיה.
"לפעמים לפני שאתה בא להציל את העולם, תדאג קודם כל לעובדים שלך. אקוסיסטם הוגן, ראוי. לא שתרומות אינן חשובות, בפרט במצב שבו החברה האזרחית קורסת, אבל האפקט הגדול הוא דרך הביזנס, ההוגנות, השקיפות והאחריות לעובדים ולספקים - אלו שאתה מזין ואלו שקונים ממך את השירותים. היכולת שלך להשפיע עליהם תמיד תהיה גדולה יותר בלעשות טוב".
שלא נטעה: לא רק הקורונה גרמה לנו לעצור לרגע ולאמץ את הקפיטליזם הקשוב. זוהי מגמה שהחלה כבר לפני כמה שנים, הן בתחום האחריות התאגידית והן בתחום השקעות האימפקט, שהחל לצבור תאוצה גם בישראל. אפילו אנחנו, הלקוחות, מצפים כיום מחברות, ולצורך העניין גם מאלו שמשקיעות בקרנות הפנסיה שלנו, שבראש מעייניהן לא יהיה רק רווח לבעלי המניות, אלא גם ערך מוסף. או במילים אחרות: איך אנחנו משתלבים עם הקהילה שאנחנו חלק ממנה, מהבחינות של סביבה, קיימות, לקוחות, ספקים ועובדים.
בעיצומו של משבר הקורונה קמה יוזמה חדשה בישראל: ארגון NAB - הצוות הישראלי לקידום השקעות אימפקט. זהו גוף הפועל בהתנדבות ומונה שחקנים מרכזיים בסקטור השקעות האימפקט בישראל, המגיעים מתחומים שונים כגון שוק ההון, קרנות, פילנתרופיה, קרנות אימפקט, הייטק, אקס־רגולטורים וגופי אימפקט תשתיתיים.
"כיום, במסגרת מאמצי מדינת ישראל לסייע למשק הכלכלי, מוזרמים כ־100 מיליארד שקל למשק הישראלי", אומר ירון נוידרפר, מנכ"ל ומייסד Social Finance Israel ויו"ר NAB. "אנחנו רואים הזדמנות נדירה וחד־פעמית להפנות את כספי הסיוע הממשלתי להשקעות אימפקט ולא לבחון רק את שורת הרווח. זהו מודל שנוסה בהצלחה באיחוד האירופי. בצרפת, למשל, נתנו סיוע גדול לאייר פראנס, אבל גם הודיעו לחברה שיוותרו לה על חלק מהחזרי ההלוואה אם היא תוריד את רמת זיהום האוויר. זאת רק דוגמה קטנה לשימוש בכספי סיוע לאימפקט".
NAB מציע למדינה לפעול לטובת חברות וארגונים שיציגו השפעה חברתית חיובית מדידה וברורה, על פי יעדי פיתוח הקיימות של האו"ם (SDG), שישראל אימצה ב־2019, ולפיהם המדינה תתעדף ותעודד עסקים וארגונים חברתיים לייצר השפעה חברתית חיובית לצד רווח כלכלי. זהו כלי יעיל הן ברמת הנעת המשק והן ברמת נתינת מענה חלקי לצרכים חברתיים חיוניים עבור כלל התושבים במדינה.
התרעות פיקוד העורף