עוד הוסיף הנשיא ריבלין, כי "בחודשים האחרונים נפל דבר בעולם. משבר הקורונה הינה ברבור שחור שיישאר איתנו בתקופה בלתי ידועה. על העולם ללמוד לחיות איתו, לשנות הרגלים להבין שהמציאות מחייבת את כולנו הסתכלות אחרת. אנחנו חייבים ללמוד וללמד שיתוף פעולה".
"מתחילת המשבר שמענו את זעקת בעלי העסקים הקטנים. אני יודע שמאחורי כל עסק קטן עומד חלום גדול. אסור לנו לתת לחולמים הללו לקרוס, הן המסד הן הטפחות של הכלכלה ועלינו לעזור להם לשרוד. על הממשלה לבנות תכנית חירום להצלת העסקים הקטנים וללמוד ממדינות אחרות איך אפשר לעשות זאת. מדינה מצליחה חייבת לעמוד באתגרי השעה ולהתאים את עצמה למציאות. מודל מדינת הרווחה הוא זה ששמר עלינו שנים ארוכות, ואסור להשאיר פצועים בשטח".
אשכנזי ציין כי אמנם ישראל התמודדה היטב עם הגל הראשון, אבל היה לכך מחיר כבד שפגע במיליוני ישראלים. "אני מציע להבין שהנגיף יהיה איתנו בשנה הקרובה אלא אם כן יימצא חיסון, וההבנה הזו צריכה ללוות את תכניות העבודה של הממשלה. אני חושב שקודם כל צריך לשמור על האוכלוסיות בסיכון ולקחת אחריות אישית, אנחנו חייבים לקטוע את קצב ההדבקה ולשמור על מסכות וריחוק חברתי גם אם זה לא נח. אני יותר מודאג כרגע מהמשבר הכלכלי", הסביר.
"אני בעד המשך קיום הממשלה" הוסיף השר, "התקציב הבא יהיה בתחילת השנה הבאה כשנדע מה קורה בשנת 2021, רק עכשיו נערכנו להתמודדות עם היציאה מהמשבר ופתאום המחלה חזרה, זה יהיה חוסר אחריות לקבוע מה יהיה בשנה הבאה. יש לנו את החורף באמצע, אין לי עניין במשבר פוליטי".
כשנשאל על דבריו של השר הנגבי, אשר עוררו סערה, השיב: "לאנשים אכן אין מה לאכול. צחי התנצל, אבל במובנים מסוימים הוא אמר את האמת של הממשלה הזו - שאין שום דבר. אם הם היו מודעים לעוצמה של התסכול, הפחד, הזעם, ואני אומר לך שתהיה אלימות ברחובות אם זה יימשך כך. אנשים מתוסכלים וזועמים. אני מקווה שלא יישפך דם, אבל צריך לקחת בחשבון שתהיה אלימות ברחובות".
לדברי לפיד, "הדבר הראשון שהייתי עושה זה להקים ממשלה רזה ויעילה של 18 שרים לכל היותר. בקבינט הקורונה צריך מקסימום ארבעה שרים. נתניהו אף פעם לא ידע לעבוד בצוות וזה לא משתפר אצלו. מתחת לזה יש בריאותי, ניהולי וכלכלי. בבריאותי אתה צריך לגייס 3,000 מובטלים, להכשיר אותם מהר ולהקים מרכזים של חקירות אפידימיולוגיות. אין את זה. העסק לא מתפקד".
בתוך כך, הוא גם לא חסך ביקורת מכחול לבן, ואמר: "גנץ הוא לא ראש ממשלה חליפי, זה תואר משונה שלא קיים בשום מקום בעולם. אני לא הולך על הראש שלו, יש בעיה עם זה שגנץ ואנשיו לקחו את קולותיהם של יותר ממיליון אזרחים ורימו אותם. לא נשכח את זה. רימו בכל נושא, ומה שיותר חמור - הם נותנים לגיטימציה לדבר שהוא לא לגיטימי. תפקידם למנוע והם לא מצליחים למנוע שום דבר".
על מצוקת העצמאים, אמר יו"ר ההסתדרות ש"העצמאים נכנסו למצוקה שאיני זוכר כמותה. היה צריך לטפל בהם מיד. היו מוכרחים להכריז שהעצמאיים יקבלו אבטלה או חל"ת. במצב חירום כזה אי אפשר להפריד בין מגזר למגזר. ערכנו עבודת מטה להקמת הסתדרות העצמאיים. ב-4 באוגוסט נפתח את הסתדרות העצמאיים בישראל. יקבל מההסתדרות ייצוג ושירותים משפטיים. לא ישלמו דמי חבר ולא יהיו חלק מההסתדרות. כל המגזרים תלויים אחד בשני ולכן הניסיונות לשסות מגזר במגזר הם נוראיים בעיני. צריך לראות כאן את הערבות ההדדית המשותפת. לעצמאים מובטח כסף אבל הוא לא מגיע. פה גם אנחנו ניכנס לתמונה".
בפאנל "מהמדדים הכלכליים - לחיים עצמם" נערך דיון שהתייחס למדדי ה-OECD ליום שאחרי משבר הקורונה. את הדיון הנחה הפרשן הכלכלי של מעריב אלי ציפורי, והשתתפו בו שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית, ממונה על הכנסות המדינה, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, אבנר חדד, מנכ"ל ומייסד קסם קרנות נאמנות, דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ויעל רביע צדוק, סגנית המנהל הכללי וראש אגף כלכלה במשרד החוץ.
"על פי תחזיות הגופים כולם צופים ששנת 2020 תתאפיין בצמיחה שלילית משמעותית, כולם נעים באזור צמיחה שלילית של מדדים", אמרה גרינברג. "גם בעולם התעסוקה, אחד המאפיינים הגדולים של המשבר הוא שיעור אבטלה גבוה. אנחנו מדברים על כך שלאור הגל השני המצב האופטימי יחסית שחזינו של 8.5 אחוזים של אבטלה כנראה שיהיה חמור יותר. אנחנו חוזים תרחיש ההתאוששות איטי יותר - בין 10.5 אחוזים של אבטלה, תלוי בעוצמת הגל שני שתכה אותנו".
לדבריה, "הנתון האחרון של הלמ"ס דיבר על שהשיעור עומד על 21 אחוזים, שכולל שיעור אבטלה ואנשים שנמצאים בחל"ת. אנחנו מניחים שתהיה התאוששות, אך איטית לאור זה שהגל השני הגיע מוקדם יותר מהתחזיות הראשוניות שלנו".
חדד התייחס לפער בין השווקים הפיננסים לכלכלה הריאלית: "אחת השגיאות של המשקיעים זה הניסיון שלהם לתזמן את השווקים וזה ניסיון שקיים כל הזמן והמחיר שלו מאד יקר. כל מי שחשב שהוא יכול לצפות את התחזיות ראה בדיוק ההיפך. מי שמסתכל על נתוני השווקים בעשרות השנים האחרונות רואה שברמה היומית היכולת שלנו לנתח ולנבא את הכיוון של השוק זה 50:50. לאורך השנים השווקים עולים והיכולת של כל אחד ואחד מהמשקיעים לתזמן מה יהיה בשוק נועד לכישלון".
"אם אנחנו מסתכלים על המדדים עם ההשפעה הכי משמעותית בעולם, הם מדדי הטכנולוגיה והנסדא"ק. אפיק ההשקעה הזה הוא משמעותי ביותר. משבר הקורונה מלמד אותנו שאמנם אי אפשר לקיים כנס אבל אפשר לעשות כנס דיגיטלי. הקטר הטכנולוגי הולך להיות הרבה יותר משמעותי ודרמטי בעשור הקרוב. המשבר חיזק עוד יותר את נחיצותו ובצורה יותר משמעותית. אנחנו רואים הסטה של משקיעים לכיוון השקעות בתחום הטכנולוגיה".
סמנכ"לית משרד החוץ, רביע, אמרה כי "המתח בין הרצון להתניע את הפעילות הכלכלית לבין הרצון לשמור על בריאות זה מתח מובנה והוא משותף לכל המדינות. אנחנו רואים שגם מדינות שניגשות לפתיחה של השמיים עושות זאת בזהירות. אנחנו במגעים עם מעל ל 100 מדינות על מנת לגבש פרוטוקול מוסכם, וללא ספק מדובר בתעופה שונה ממה שהכרנו לפני הקורונה".
"חצי מיליון עצמאים חוו אביב שחור"
כהן אמר: "חצי מיליון עצמאים חוו אביב שחור. הפקירו אותם לגורלם, מצאנו את עצמנו ללא מענה" אומר רועי כהן נשיא להב. "המדינה נתפסה עם המכנסיים למטה, בלי מנגנון פיצוי לעצמאים, בלי מנגנון של מס רכוש. ראיתם את הניתוק, ראיתם שר בממשלת ישראל שמתאר את המצוקה כ'חארטה'. אנחנו כאן כדי שמדינת ישראל תיקח אחריות על העצמאים".
לדבריו, "יותר מתשעים אחוז מהעצמאים רוצים דמי אבטלה ומוכנים להפריש תמורתם מדי חודש כמו עצמאיים. לא לתכנית של טלאי על טלאי אלא לשבת אתנו, יש תוכניות, יש כלים, רק צריך רצון ואירוע שמצריך חשיבה אחרת. באוצר יש אנשים שלא הוציאו חשבונית בחייהם, שלא מבינים מה זה לסגור אולם אירועים עם 400 קילו בשר במקרר וטונה של ירקות שמחר יזרקו לפח. נתנו מענק קבורה. איך מצפים מעסקים לשרוד".
לטענת דאבוש, "מה שקורה בחברה הישראלית בחודשים האחרונים, פערים שהולכים וגדלים בין ההנהגה לציבור או בין עשירים למי שמשתכרים פחות, זה מקרין על כל תחומי החיים שלנו. אם יבינו את הפגיעה בחוסן הלאומי כתוצאה מניהול כושל של המשבר, אולי דברים ייראו אחרת. הציפיה שלי היא שהממשלה תבוא עם התכנית ולא כל סקטור שיגיד מה צריך לעשות. אני מצפה מהממשלה לעצור רגע, להיכנס לחדר ולא לצאת עד שלא יהיה עשן לבן: גם התכנית עצמה וגם איך אנחנו מבצעים את זה. הסיסמאות הן לא תחליף ללחם לילדים".
על התבטאותו של השר צחי הנגבי בשישי האחרון אומרת דאבוש: "ישבתי מול המסך וראיתי את האמירה על ה"חארטה" וזה היה עצוב. אתה לא יכול לשבת במשרד ולהגיד לאנשים שנאבקים על הפרנסה שלהם חרטא".
ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, התייחסה לבעיית תעסוקת המבוגרים בצל הקורונה: "הבעיה של המבוגרים החלה לפני הקורונה, חלק מהמעסיקים ניסו להיפטר מהמבוגרים, הקורונה נתנה להם לגיטימציה, קל לפטר את המבוגרים לא דרך בימ"ש ושימועים. הצעירים שולטים יותר בטכנולוגיות והעסקתם זולה, זה נתן לחברות הזדמנות לנצל את המצב כדי לפטר יותר מבוגרים. אין לי ספק שמבוגרים שנמצאים בחל"ת יהפכו למובטלים".
"הדרך היחידה למנוע את המהלך הזה היא להעניק למבוגרים הכשרות מקצועיות כדי לשדרג אותם להתמודד עם טכנולוגיות חדשות או להסבה מקצועיים שתאפשר להם לעבוד במקצועות חדשים" מוסיפה ויגודסקי, "אני קוראת למדינה לתת הכשרות לאותם עובדים גם אם הם מפוטרים, גם אם הם בחל"ת וגם אם הם לא מפוטרים – הם יהיו".
ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל התייחסה גם היא למשבר הנוכחי מפן משבר הבריאות המתמשך: "אנחנו נכנסים עמוק יותר לתוך העולם של המשבר. זה נראה כמו "או-או": או שדואגים לכלכלה או לבריאות, או לעצמאיים או לשכירים. חבל. אני לא יודעת מאיפה היה אמור להגיע הכסף למערכת הבריאות, אבל הוא לא הגיע. האוצר מתנהג כאילו שאנחנו בשנה רגילה. שמענו שהממשלה הקציבה יותר מעשרה מיליארד שקל למערכת הבריאות, אני לא יודעת לאיפה הם נכנסו".
עוד מוסיפה ופנר: "הרעיון לקצץ בתקציב הבריאות הוא פשוט הזוי. צריך להבין שהמגפה לא מראה מיידית את התוצאות שלה. לכן אם לא ישקיעו במערכת הבריאות כשלא נראה מצב של קריסה, היא תקרוס כשהמצב יחמיר. דווקא המחלה הזאת מראה לנו שאנו זקוקים לכוח אדם, למשאב האנושי. לא רק כמה מכונות הנשמה אלא גם אנשים שינשימו. עם ישראל יודע להודות לרופאים, אבל גם הממשלה והאוצר צריכים להפנים את זה".
"כשהעולם כולו היה בבידוד ראינו את תמונות הלווין שצילמו בערים, זה נתן לנו ביטוח קטן לחשיבות היום לדברים שנוגעים לאיכות סביבה. אבל לא רק איכות סביבה אלא נושאים שנוגעים לבריאות של כולנו. משק כנפי העטלף בסין עד כמה הוא משפיע על הבריאות של כל אחד מאיתנו. אנחנו חייבים לקחת בחשבון את השיקולים הללו. גם שיקולים חברתיים. בעיני פרמטר ראוי מדבר גם על היבטים חברתיים, על כמה אותה פירמה רגישה לצרכים של העובד, וממשל תאגידי".
את דבריו חתם באומרו כי "אנחנו נמצאים בפני משבר כלכלי חסר תקדים, וכדי למנף את המשק צריך להעלות את נושא ההשקעה בתשתיות. ישראל מדורגת בנושא זה מאד נמוך ואני קורא לממשלה למנף את הכסף המוסדי של חיסכון פנסיוני שאפשר לעודד את הגופים המוסדיים להקל רגולטורית, להשקיע בתשתיות ירוקות שיעודדו את איכות החיים שלנו איכות הסביבה שלנו ואת החיים שלנו בימים אלה".
"יש חברות שפעלו באחריות מאד גדולה. יש חברות שפעלו בפחות אחריות. אני מקווה לחשוב שלאט לאט נבין מי פעם יותר באחריות ומי פחות. אני חושב שעובדים מבינים שדיבור על שכר והבטחות הוא פחות במקומו כרגע אבל יש לראות לאן הדברים יתפתחו".
התרעות פיקוד העורף