עיתון מעריב וקבוצת הג׳רוזלם פוסט ערכו הבוקר (ראשון) את הוועידה הלאומית הראשונה ישראל-OECD. הוועידה התקיימה בסימן עשור להצטרפותה של ישראל לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. בוועידה, שנערכה בצל מגפת הקורונה, שהובילה למשבר כלכלי מהחמורים בתולדות המדינה, התכנסו חמישה מושבים שסיכמו את החיים בארץ בעשור האחרון בהיבטים הנוגעים לכולנו, תחת הכותרת "מהמדדים – לחיים עצמם – לצד הקורונה". 

"לפני עשור עלתה ישראל קומה, עלתה ליגה. הצטרפה לליגה של המדינות המפותחות ה OECD", אמר נשיא המדינה ראובן רובי ריבלין בנאום הפתיחה בכנס ישראל OECD של מעריב. "הטבלה לא משקרת, ההצטרפות לארגון אתגרה את כולנו, חייבה אותנו לשינויים מבניים, הכריחה אותנו לעמוד ביעדים ובקריטריונים שאינם פשוטים. בעשור האחרון כלכלת ישראל איתנה ובמגמת עלייה מתמדת. ההצטרפות גרמה ואפשרה לנו לתרום". 

מנחה הכנס, דני קושמרו (צילום: אלוני מור)מנחה הכנס, דני קושמרו (צילום: אלוני מור)
שגריר ישראל ל-OECD, אלי לב (צילום: אלוני מור)שגריר ישראל ל-OECD, אלי לב (צילום: אלוני מור)

עוד הוסיף הנשיא ריבלין, כי "בחודשים האחרונים נפל דבר בעולם. משבר הקורונה הינה ברבור שחור שיישאר איתנו בתקופה בלתי ידועה. על העולם ללמוד לחיות איתו, לשנות הרגלים להבין שהמציאות מחייבת את כולנו הסתכלות אחרת. אנחנו חייבים ללמוד וללמד שיתוף פעולה". 

"מתחילת המשבר שמענו את זעקת בעלי העסקים הקטנים. אני יודע שמאחורי כל עסק קטן עומד חלום גדול. אסור לנו לתת לחולמים הללו לקרוס, הן המסד הן הטפחות של הכלכלה ועלינו לעזור להם לשרוד. על הממשלה לבנות תכנית חירום להצלת העסקים הקטנים וללמוד ממדינות אחרות איך אפשר לעשות זאת. מדינה מצליחה חייבת לעמוד באתגרי השעה ולהתאים את עצמה למציאות. מודל מדינת הרווחה הוא זה ששמר עלינו שנים ארוכות, ואסור להשאיר פצועים בשטח".

ברכת נשיא המדינה. צילום: GO LIVE

הוועידה, שנערכת, כאמור, בברכת נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, כוללת ראיונות בלעדיים עם מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה והסמזכ"ל אולריק וסטרגארד קנודסן ובהשתתפות שרי ממשלה, ח"כים ונציגי משק, חברה ואקדמיה בכירים.

"אני יכול לומר בפה מלא, שישראל הפכה להיות לא רק חברה אלא גם שותפה מאד משמעותית בארגון", אמר בכנס גורייה, שהוסיף: "ישראל עובדת בשיתוף פעולה מצוין עם ה-OECD והתוצאות בהחלט ניכרות בשטח". עוד הוא ציין כי ישראל התמודדה היטב עם המשבר: "באופן יחסי מדינות קטנות כמו ישראל יפגעו יותר, אבל יש לכם את כל מה שנחוץ כדי להתאושש במהרה".

מזכ"ל ה-OECD בראיון. צילום: GOLIVE

לב בכנס. צילום: GO LIVE

לב אמר כי "אין ארגון כלכלי בינלאומי שמכיר אותנו טוב יותר, על חוזקותינו ועל חולשותינו. חברותנו גם מאפשרת לנו להיות חלק מקבוצת המדינות שמובילות את השיח הבינלאומי בשורה של סוגיות כלכליות וחברתיות, להשתתף בתהליכי הלימוד והבחינה ההדדית ולעמוד בסטנדרטים ובאמות מידה, benchmarks, וכל זאת כדי לתת לקובעי המדיניות בישראל בסיס נתונים וכלים טובים יותר לקבלת החלטות בנוגע לצעדי המדיניות הנדרשים להבטחת עתידה של ישראל".

שר החוץ גבי אשכנזי אמר בוועידה כי "אנחנו חושבים שתכנית טראמפ מייצגת הזדמנות, בפעם הראשונה ניתן מענה לשני החששות הכי גדולים של הישראלים, איך לשמר את הבטחון הלאומי ואיך לשמר את הרוב הלאומי". 

אשכנזי ציין כי אמנם ישראל התמודדה היטב עם הגל הראשון, אבל היה לכך מחיר כבד שפגע במיליוני ישראלים. "אני מציע להבין שהנגיף יהיה איתנו בשנה הקרובה אלא אם כן יימצא חיסון, וההבנה הזו צריכה ללוות את תכניות העבודה של הממשלה. אני חושב שקודם כל צריך לשמור על האוכלוסיות בסיכון ולקחת אחריות אישית, אנחנו חייבים לקטוע את קצב ההדבקה ולשמור על מסכות וריחוק חברתי גם אם זה לא נח. אני יותר מודאג כרגע מהמשבר הכלכלי", הסביר. 

השר אשכנזי עם בן כספית (צילום: GO LIVE)השר אשכנזי עם בן כספית (צילום: GO LIVE)

שר האוצר, ישראל כ"ץ, התייחס אף הוא למשבר הקורונה, ואמר בשיחה עם אלי ציפורי: "הקורונה לא הולכת לעזוב אותנו, לכן אני פועל לגבש תכנית של שנה קדימה, שלפי הערכתי זה יהיה המועד בו יהיה חיסון אפקטיבי. ועד אז אנחנו חייבים להיערך בפעילות משקית במקביל לקורונה. זה אומר שיש ענפים שיתקשו מאוד לחזור לשגרה, ולכן אנחנו חייבים לספק תכנית שתאפשר לכולם רשת ביטחון לצד העברת תקציב ואיתו ביחד חוק הסדרים שיבנה את העתיד של מדינת ישראל. כשהמשבר יסתיים נהיה בנקודה הרבה יותר גבוהה ונוביל את מדינת ישראל לעבר עתיד יותר טוב. המטרה שלנו היא להשאיר את המשק פתוח, אני נאבק כנגד הסגירות ובעד אכיפה".

"אני בעד המשך קיום הממשלה" הוסיף השר, "התקציב הבא יהיה בתחילת השנה הבאה כשנדע מה קורה בשנת 2021, רק עכשיו נערכנו להתמודדות עם היציאה מהמשבר ופתאום המחלה חזרה, זה יהיה חוסר אחריות לקבוע מה יהיה בשנה הבאה. יש לנו את החורף באמצע, אין לי עניין במשבר פוליטי".

השר כ''ץ בראיון אצל אלי ציפורי (צילום: GO LIVE)השר כ''ץ בראיון אצל אלי ציפורי (צילום: GO LIVE)

יו"ר האופוזיציה, יאיר לפיד, התייחס לסוגיית הסיפוח, ואמר: "אנחנו יכולים להגיע למצב שבנובמבר יהיה נשיא דמוקרטי וקונגרס דמוקרטי. ניהלתי שיחה עם השגריר הירדני, והוא אמר לי 'אנחנו לא מבינים מה אתם רוצים ולמה אתם גורמים נזק ליחסים איתנו'". 

כשנשאל על דבריו של השר הנגבי, אשר עוררו סערה, השיב: "לאנשים אכן אין מה לאכול. צחי התנצל, אבל במובנים מסוימים הוא אמר את האמת של הממשלה הזו - שאין שום דבר. אם הם היו מודעים לעוצמה של התסכול, הפחד, הזעם, ואני אומר לך שתהיה אלימות ברחובות אם זה יימשך כך. אנשים מתוסכלים וזועמים. אני מקווה שלא יישפך דם, אבל צריך לקחת בחשבון שתהיה אלימות ברחובות". 

לדברי לפיד, "הדבר הראשון שהייתי עושה זה להקים ממשלה רזה ויעילה של 18 שרים לכל היותר. בקבינט הקורונה צריך מקסימום ארבעה שרים. נתניהו אף פעם לא ידע לעבוד בצוות וזה לא משתפר אצלו. מתחת לזה יש בריאותי, ניהולי וכלכלי. בבריאותי אתה צריך לגייס 3,000 מובטלים, להכשיר אותם מהר ולהקים מרכזים של חקירות אפידימיולוגיות. אין את זה. העסק לא מתפקד". 

בתוך כך, הוא גם לא חסך ביקורת מכחול לבן, ואמר: "גנץ הוא לא ראש ממשלה חליפי, זה תואר משונה שלא קיים בשום מקום בעולם. אני לא הולך על הראש שלו, יש בעיה עם זה שגנץ ואנשיו לקחו את קולותיהם של יותר ממיליון אזרחים ורימו אותם. לא נשכח את זה. רימו בכל נושא, ומה שיותר חמור - הם נותנים לגיטימציה לדבר שהוא לא לגיטימי. תפקידם למנוע והם לא מצליחים למנוע שום דבר".

פרופ' יורם לס (צילום: אלוני מור)פרופ' יורם לס (צילום: אלוני מור)

פרופ' לס דיבר אף הוא בפאנל "יש רופא בעולם?" אשר עסק בהתמודדות הבריאותית עם מגפה בינלאומית בישראל וב-OECD. לדבריו, "המגפה הסתיימה באירופה לפני שלושה שבועות. אין גל שני. בארה"ב, לעומת זאת, יש את מערכת הרפואה הציבורית המחורבנת ביותר בעולם המערבי, אבל אני רוצה לחזור לישראל. לא היה פה גל ראשון, וודאי שאין גל שני. עומד מול החוויות האישיות של הרופאים חורבן של מדינת ישראל, לא פחות מזה. מיליון אנשים יושבים בבית. יש פה חורבן של מדינת ישראל. בחורף יהיו אלפי חולים קשים, אנשים ימותו - מעולם לא הרסנו את מדינת ישראל בחורף. מה קרה? יש פה שליש מגפת שפעת. על זה להרוס את העולם? זה מוצדק?". 

פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בביה"ח שיבא תל השומר, השיבה: "אני רואה כל כך הרבה אנשים בקהילה שמסתובבים עם קורונה, כאילו אחרי קורונה, ויש להם כל כך הרבה ביטויים קשים, שאני לא יודעת איך להתמודד איתם. אין מה להגיד, שהיה גל ראשון קשה, ואנחנו עכשיו בגל שני עוד הרבה יותר קשה ממנו. זה לא נכון לספור מקרי תמותה, צריך לספור מקרים של חולים קשים חדשים, ואלו כאלה שמתח החמצן אצלם בדם יורד, כי הם נמצאים בסיכון. חייבים למנוע התקהלויות, לא יותר מ-20 איש". 

פרופ' רהב (צילום: אלוני מור)פרופ' רהב (צילום: אלוני מור)

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, אמר: "תמיד כשיש משבר האוצר מנסה לפגוע במגזר הציבורי". בראיון לעיתונאית קרן אוזן הוא טען כי "נכנסנו למשבר במצב טוב. לא בפשיטת רגל. יש להם קושי בניהול התקציב, אני מקווה שהם יתגברו עליו. מתוך מתוך 100 מיליארד שקל רק 30 מיליארד ניתנו וחלק מזה בהלוואות. הכסף לא הגיע לשטח, לכן יש כ"כ הרבה עובדים בחל"ת. אם הכסף ירד לשטח, יהיה יותר ביטחון בהחזרת עובדים".בר דוד הוסיף כי "השאלה מה יקרה עם גל שני וסגר נוסף. היינו צריכים לקחת דוגמה מהמודל הגרמני, רק שישראל היא מדינת חאפ-לאפ, אז לא נעשתה עבודת מטה".

על מצוקת העצמאים, אמר יו"ר ההסתדרות ש"העצמאים נכנסו למצוקה שאיני זוכר כמותה. היה צריך לטפל בהם מיד. היו מוכרחים להכריז שהעצמאיים יקבלו אבטלה או חל"ת. במצב חירום כזה אי אפשר להפריד בין מגזר למגזר. ערכנו עבודת מטה להקמת הסתדרות העצמאיים. ב-4 באוגוסט נפתח את הסתדרות העצמאיים בישראל. יקבל מההסתדרות ייצוג ושירותים משפטיים. לא ישלמו דמי חבר ולא יהיו חלק מההסתדרות. כל המגזרים תלויים אחד בשני ולכן הניסיונות לשסות מגזר במגזר הם נוראיים בעיני. צריך לראות כאן את הערבות ההדדית המשותפת. לעצמאים מובטח כסף אבל הוא לא מגיע. פה גם אנחנו ניכנס לתמונה".

"בגלל גל התחלואה השני נראה כ-10.5 אחוזי אבטלה"

בפאנל "מהמדדים הכלכליים - לחיים עצמם" נערך דיון שהתייחס למדדי ה-OECD ליום שאחרי משבר הקורונה. את הדיון הנחה הפרשן הכלכלי של מעריב אלי ציפורי, והשתתפו בו שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית, ממונה על הכנסות המדינה, אגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר, אבנר חדד, מנכ"ל ומייסד קסם קרנות נאמנות, דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, ויעל רביע צדוק, סגנית המנהל הכללי וראש אגף כלכלה במשרד החוץ.

"על פי תחזיות הגופים כולם צופים ששנת 2020 תתאפיין בצמיחה שלילית משמעותית, כולם נעים באזור צמיחה שלילית של מדדים", אמרה גרינברג. "גם בעולם התעסוקה, אחד המאפיינים הגדולים של המשבר הוא שיעור אבטלה גבוה. אנחנו מדברים על כך שלאור הגל השני המצב האופטימי יחסית שחזינו של 8.5 אחוזים של אבטלה כנראה שיהיה חמור יותר. אנחנו חוזים תרחיש ההתאוששות איטי יותר - בין 10.5 אחוזים של אבטלה, תלוי בעוצמת הגל שני שתכה אותנו". 

איך מעדכנים גרסה במציאות לא יציבה? (צילום: אלוני מור)איך מעדכנים גרסה במציאות לא יציבה? (צילום: אלוני מור)

לדבריה, "הנתון האחרון של הלמ"ס דיבר על שהשיעור עומד על 21 אחוזים, שכולל שיעור אבטלה ואנשים שנמצאים בחל"ת. אנחנו מניחים שתהיה התאוששות, אך איטית לאור זה שהגל השני הגיע מוקדם יותר מהתחזיות הראשוניות שלנו".

חדד התייחס לפער בין השווקים הפיננסים לכלכלה הריאלית: "אחת השגיאות של המשקיעים זה הניסיון שלהם לתזמן את השווקים וזה ניסיון שקיים כל הזמן והמחיר שלו מאד יקר. כל מי שחשב שהוא יכול לצפות את התחזיות ראה בדיוק ההיפך. מי שמסתכל על נתוני השווקים בעשרות השנים האחרונות רואה שברמה היומית היכולת שלנו לנתח ולנבא את הכיוון של השוק זה 50:50. לאורך השנים השווקים עולים והיכולת של כל אחד ואחד מהמשקיעים לתזמן מה יהיה בשוק נועד לכישלון".

"אם אנחנו מסתכלים על המדדים עם ההשפעה הכי משמעותית בעולם, הם מדדי הטכנולוגיה והנסדא"ק. אפיק ההשקעה הזה הוא משמעותי ביותר. משבר הקורונה מלמד אותנו שאמנם אי אפשר לקיים כנס אבל אפשר לעשות כנס דיגיטלי. הקטר הטכנולוגי הולך להיות הרבה יותר משמעותי ודרמטי בעשור הקרוב. המשבר חיזק עוד יותר את נחיצותו ובצורה יותר משמעותית. אנחנו רואים הסטה של משקיעים לכיוון השקעות בתחום הטכנולוגיה".   

סמנכ"לית משרד החוץ, רביע, אמרה כי "המתח בין הרצון להתניע את הפעילות הכלכלית לבין הרצון לשמור על בריאות זה מתח מובנה והוא משותף לכל המדינות. אנחנו רואים שגם מדינות שניגשות לפתיחה של השמיים עושות זאת בזהירות. אנחנו במגעים עם מעל ל 100 מדינות על מנת לגבש פרוטוקול מוסכם, וללא ספק מדובר בתעופה שונה ממה שהכרנו לפני הקורונה".

"חצי מיליון עצמאים חוו אביב שחור"

בפאנל בנושא "עולם התעסוקה מעדכן גרסה" השתתפו שי בירן, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות, ההסתדרות החדשה, נורית דאבוש, דירקטורית בנק יהב, מרצה בקריה האקדמית אונו, יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, עו"ד לאה ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל וראש הפורום של ארגוני הרפואה באירופה ועו"ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, ובהנחייתה של העיתונאית קרן אוזן.

כהן אמר: "חצי מיליון עצמאים חוו אביב שחור. הפקירו אותם לגורלם, מצאנו את עצמנו ללא מענה" אומר רועי כהן נשיא להב. "המדינה נתפסה עם המכנסיים למטה, בלי מנגנון פיצוי לעצמאים, בלי מנגנון של מס רכוש. ראיתם את הניתוק, ראיתם שר בממשלת ישראל שמתאר את המצוקה כ'חארטה'. אנחנו כאן כדי שמדינת ישראל תיקח אחריות על העצמאים".

לדבריו, "יותר מתשעים אחוז מהעצמאים רוצים דמי אבטלה ומוכנים להפריש תמורתם מדי חודש כמו עצמאיים. לא לתכנית של טלאי על טלאי אלא לשבת אתנו, יש תוכניות, יש כלים, רק צריך רצון ואירוע שמצריך חשיבה אחרת. באוצר יש אנשים שלא הוציאו חשבונית בחייהם, שלא מבינים מה זה לסגור אולם אירועים עם 400 קילו בשר במקרר וטונה של ירקות שמחר יזרקו לפח. נתנו מענק קבורה. איך מצפים מעסקים לשרוד".

פאנל ''עולם התעסוקה מעדכן גרסה'' (צילום: אלוני מור)פאנל ''עולם התעסוקה מעדכן גרסה'' (צילום: אלוני מור)

לטענת דאבוש, "מה שקורה בחברה הישראלית בחודשים האחרונים, פערים שהולכים וגדלים בין ההנהגה לציבור או בין עשירים למי שמשתכרים פחות, זה מקרין על כל תחומי החיים שלנו. אם יבינו את הפגיעה בחוסן הלאומי כתוצאה מניהול כושל של המשבר, אולי דברים ייראו אחרת. הציפיה שלי היא שהממשלה תבוא עם התכנית ולא כל סקטור שיגיד מה צריך לעשות. אני מצפה מהממשלה לעצור רגע, להיכנס לחדר ולא לצאת עד שלא יהיה עשן לבן: גם התכנית עצמה וגם איך אנחנו מבצעים את זה. הסיסמאות הן לא תחליף ללחם לילדים".

על התבטאותו של השר צחי הנגבי בשישי האחרון אומרת דאבוש: "ישבתי מול המסך וראיתי את האמירה על ה"חארטה" וזה היה עצוב. אתה לא יכול לשבת במשרד ולהגיד לאנשים שנאבקים על הפרנסה שלהם חרטא".

ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, התייחסה לבעיית תעסוקת המבוגרים בצל הקורונה: "הבעיה של המבוגרים החלה לפני הקורונה, חלק מהמעסיקים ניסו להיפטר מהמבוגרים, הקורונה נתנה להם לגיטימציה, קל לפטר את המבוגרים לא דרך בימ"ש ושימועים. הצעירים שולטים יותר בטכנולוגיות והעסקתם זולה, זה נתן לחברות הזדמנות לנצל את המצב כדי לפטר יותר מבוגרים. אין לי ספק שמבוגרים שנמצאים בחל"ת יהפכו למובטלים".

עו''ד רועי כהן (צילום: אלוני מור)עו''ד רועי כהן (צילום: אלוני מור)

"הדרך היחידה למנוע את המהלך הזה היא להעניק למבוגרים הכשרות מקצועיות כדי לשדרג אותם להתמודד עם טכנולוגיות חדשות או להסבה מקצועיים שתאפשר להם לעבוד במקצועות חדשים" מוסיפה ויגודסקי, "אני קוראת למדינה לתת הכשרות לאותם עובדים גם אם הם מפוטרים, גם אם הם בחל"ת וגם אם הם לא מפוטרים – הם יהיו".

ופנר, מנכ"לית ההסתדרות הרפואית בישראל התייחסה גם היא למשבר הנוכחי מפן משבר הבריאות המתמשך: "אנחנו נכנסים עמוק יותר לתוך העולם של המשבר. זה נראה כמו "או-או": או שדואגים לכלכלה או לבריאות, או לעצמאיים או לשכירים. חבל. אני לא יודעת מאיפה היה אמור להגיע הכסף למערכת הבריאות, אבל הוא לא הגיע. האוצר מתנהג כאילו שאנחנו בשנה רגילה. שמענו שהממשלה הקציבה יותר מעשרה מיליארד שקל למערכת הבריאות, אני לא יודעת לאיפה הם נכנסו".

עוד מוסיפה ופנר: "הרעיון לקצץ בתקציב הבריאות הוא פשוט הזוי. צריך להבין שהמגפה לא מראה מיידית את התוצאות שלה. לכן אם לא ישקיעו במערכת הבריאות כשלא נראה מצב של קריסה, היא תקרוס כשהמצב יחמיר. דווקא המחלה הזאת מראה לנו שאנו זקוקים לכוח אדם, למשאב האנושי. לא רק כמה מכונות הנשמה אלא גם אנשים שינשימו. עם ישראל יודע להודות לרופאים, אבל גם הממשלה והאוצר צריכים להפנים את זה". 

דני נווה (צילום: אלוני מור)דני נווה (צילום: אלוני מור)

דני נוה, יו"ר כלל ביטוח ופיננסים, עסק בנאומו בנושא חוסן ותשתיות לעתיד. "צלצול ההשכמה שקבלנו מראה עד כמה כדור הארץ שלנו והאנושות הם שבריריים. עד כמה לא מדובר בסוגיות של המחר והדורות הבאים, אלא מדובר בנושאים שנוגעים בכל אחת ואחת מאיתנו היום. בעיני הנושא של איכות סביבה הוא לא ראה אנרגיה ירוקה", אמר נוה.

"כשהעולם כולו היה בבידוד ראינו את תמונות הלווין שצילמו בערים, זה נתן לנו ביטוח קטן לחשיבות היום לדברים שנוגעים לאיכות סביבה. אבל לא רק איכות סביבה אלא נושאים שנוגעים לבריאות של כולנו. משק כנפי העטלף בסין עד כמה הוא משפיע על הבריאות של כל אחד מאיתנו. אנחנו חייבים לקחת בחשבון את השיקולים הללו. גם שיקולים חברתיים. בעיני פרמטר ראוי מדבר גם על היבטים חברתיים, על כמה אותה פירמה רגישה לצרכים של העובד, וממשל תאגידי". 

את דבריו חתם באומרו כי "אנחנו נמצאים בפני משבר כלכלי חסר תקדים, וכדי למנף את המשק צריך להעלות את נושא ההשקעה בתשתיות. ישראל מדורגת בנושא זה מאד נמוך ואני קורא לממשלה למנף את הכסף המוסדי של חיסכון פנסיוני שאפשר לעודד את הגופים המוסדיים להקל רגולטורית, להשקיע בתשתיות ירוקות שיעודדו את איכות החיים שלנו איכות הסביבה שלנו ואת החיים שלנו בימים אלה".

שלמה מעוז (צילום: אלוני מור)שלמה מעוז (צילום: אלוני מור)

בפאנל בנושא עסקים, משברים והזדמנויות, בהנחייתו של הפרשן הכלכלי שלמה מעוז, השתתפו גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה, סגנית יו"ר הוועדה למדיניות סביבתית של ה־OECD, מומו מהדב, מנכ"ל מעלה וח״כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים.

"זו שעת מבחן. אני חושב שבשעת המבחן הזאת יש גם לא מעט חברות שעומדות יפה במבחן הזה", אמר מומו מהדב, מנכ"ל מעלה. "יש חברות שהתעקשו לא לפטר עובדים, חברות שעשו מאמץ גדול לדאוג לעובדים בכל הרכיבים המשמעותיים ויש חברות שלא. נוצר נורמל חדש שאנחנו עדיין לא מבינים עד הסוף. מה שנראה בריסטרט זה חברות ועובדים שמחפשים את האנושיות". 

"יש חברות שפעלו באחריות מאד גדולה. יש חברות שפעלו בפחות אחריות. אני מקווה לחשוב שלאט לאט נבין מי פעם יותר באחריות ומי פחות. אני חושב שעובדים מבינים שדיבור על שכר והבטחות הוא פחות במקומו כרגע אבל יש לראות לאן הדברים יתפתחו". 

"בהתאחדות התעשיינים אנחנו מודאגים מאד במידת היכולת להכשיר עובדים לעבוד בתעשייה. זה נהיה פחות יוקרתי לעבוד בתעשייה", אמרה ח״כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין, סגנית נשיא התאחדות התעשיינים. "עצוב שמשכורת ממוצעת בתעשייה עומדת על 13, 14 אלף שקל וההורים לא שולחים את הילדים שלהם לעבוד בתעשייה, אלא בהייטק. אבל לא כולם יכולים לעבוד בהיי טק. אסור שתהיה הסללה. הממשלה שלחה את התעשיינים לפריפרייה, היא מעסיקה למעלה מ-16.4 אחוז מכלל המועסקים בישראל, לכן צריך לוודא שמביאים אנשים חדשים לעבוד בתעשייה. חייבים להכניס יותר תמיכה כדי להביא יותר אוטומציה".

"אנחנו עושים עבודה מאחוד מעמיקה בישראל מול הרגולציה שלנו. אנחנו לא מעתיקים את הרגולציה האירופאית כמו שהיא. זיהום האוויר ברקע מבחינת חלקיקים – התקן נמוך יותר בישראל מאירופה בגלל הצרכים הישראלים", אומרת גלית כהן, סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות, המשרד להגנת הסביבה. "בואו נזכור גם שהכניסה שלנו ל-OECD, גרמה לשיפור מאוד משמעותי ברגולציה, גם מבחינת הפרסום של הפליטות ועוד סוגיות חקיקה שונות, יחד עם זאת יש פערים משמעותיים ברגולציה הסביבתית. אנחנו התחייבנו לייצר רגולציה משולבת ולצערי וגם לצערם של התעשיינים לא הצלחנו להעביר את החקיקה הזו, אני מקווה שנצליח לגרום לשיפור".

פרופ' רוני גמזו (צילום: אלוני מור)פרופ' רוני גמזו (צילום: אלוני מור)

לפרטים נוספים: הוועידה הלאומית הראשונה ישראל-OECD