בשירות התעסוקה ובמשרד הכלכלה חוששים מהסתמנות מגמה לפיה משבר הקורונה ישפיע באופן קשה ביותר דווקא על תעסוקת הצעירים בשוק העבודה, משום ששיעור החזרה לעבודה עד סוף מאי מבין הנרשמים בתקופת המשבר שגילם עד 24, עומד על 20% בלבד.

מדובר אמנם במגמה עולמית שמזכירה את ההשפעה של המשבר הכלכלי העולמי משנת 2008 - משבר שישראל הושפעה ממנו פחות - אשר במסגרתו צעירים בעלי השכלה נמוכה היו הנפגעים העיקריים ממנו במדינות המפותחות, וחזרתם לעבודה הייתה האיטית ביותר לעומת קבוצות אחרות. בניגוד למשבר של 2008, זה של תעסוקת הצעירים הפוקד את העולם בשל מגיפת הקורונה לא עומד לפסוח על ישראל על פי הסימנים המעידים והמטרידים שעולים מדוח שירות התעסוקה המתפרסם כעת (שלישי).

בחודשי שיא המשבר, מרץ-אפריל, זינק שיעור הצעירים עד גיל 34 מבין הנרשמים בשירות התעסוקה ל-47.6% - לעומת 41.7% מבין נרשמי ינואר-פברואר. הן במרץ והן באפריל, קבוצת הגיל 34-25 הובילה במספר ובשיעור הנרשמים. בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), שיעור הנרשמים קפץ מ-10.2% בחודש ינואר ל-18.4% בחודש מרץ, והמשיך לעלות באפריל ל-19.6%.

לשכת התעסוקה בימי הקורונה (צילום: יוסי זמיר פלאש  90)
לשכת התעסוקה בימי הקורונה (צילום: יוסי זמיר פלאש 90)

החשש של שירות התעסוקה הוא כי משבר הקורונה הולך ומעצים את בעיית הצעירים בשוק העבודה בישראל שהייתה קיימת עוד לפני המשבר. כזכור, בין השנים 2017-2012 התחוללו שני תהליכים סותרים בקבוצות הצעירות בשוק העבודה בישראל. מצד אחד, עלייה בשיעור התעסוקה בדומה לכלל קבוצות הגיל, אך מהצד השני נראתה גם עלייה בשיעור הצעירים עד גיל 34 שאינם פעילים כלכלית, במיוחד בקבוצה הצעירה ביותר – עד 24, כמו אותם צעירים שבישראל רבים מהם רק משתחררים מצה"ל ועוד לא הספיקו לרכוש השכלה וניסיון מקצועי, אבל זקוקים לפרנסה כדי להתקדם. המשבר רק מחריף את המגמה הזאת שכבר נראתה קודם לכן.

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מדגיש: "עוד לפני משבר הקורונה מצאנו שנוצר פיצול בין שתי קבוצות בקרב הצעירים בישראל – מחד, צעירים המשתלבים טוב יותר בשוק העבודה, ומאידך קבוצת צעירים המתמודדים עם קשיי השתלבות גדולים יותר. המשבר עלול להוביל לתת-תעסוקה, במיוחד בקרב צעירים בעלי רקע כלכלי-חברתי נמוך יותר בתחילת דרכם המקצועית, המתמודדים ממילא עם חסמי כניסה למשרות התחלתיות ועלולים להידחק מחוץ למעגל העבודה. תוכנית החירום הלאומית שגיבשנו לצמצום ממדי האבטלה אשר ממתינה לתקצוב, תוכל לסייע להם להתמודד עם המשבר".

שירות התעסוקה מסביר כי סיבת הרישום העיקרית בקרב כל קבוצות הגיל במרץ-אפריל 2020 הייתה חל"ת, "אך יש לשים לב לכך שככל שקבוצת הגיל צעירה יותר, שיעור היוצאים בה לחל"ת היה נמוך יותר - בקרב קבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), שיעור המתפטרים ואלו שציינו סיבות אחרות (לדוגמה, עובדים בשכר נמוך, כאלה שאינם עובדים ומחפשים עבודה) היה גבוה יחסית. מידע זה כפי הנראה מחזק את המאפיינים של צעירים בשוק העבודה, כעובדים במשרות לא יציבות ובשכר נמוך".

מדוע הצעירים חוזרים פחות ולאט יותר לעבודה?

בשירות התעסוקה מסבירים כי הסיבות לחזרה המועטה יחסית של צעירים לעבודה נעוץ ככל הנראה במקצועות שבהם הם עוסקים, ובייחוד בתחומי המסעדנות, המזון והאירועים, המתמודדים עם קושי רב ומתמשך יותר לחזור לשגרה לנוכח המגבלות המתמשכות על המשק בעקבות המגיפה.

בקבוצת הגיל הצעירה ביותר (עד 24), הייתה קפיצה חדה בשיעור הנרשמים מהתחומים הללו – מ-2.3% בינואר-פברואר ל-15.6% במרץ-אפריל. גם ביתר קבוצות הגיל אמנם נראתה עלייה בנרשמים מתחומים אלה (מסעדנות, מזון ואירועים), אך בשיעורים נמוכים יותר.

רמי גראור, מנכ''ל שירות התעסוקה (צילום: שלומי אמסלם)
רמי גראור, מנכ''ל שירות התעסוקה (צילום: שלומי אמסלם)

מקצוע נוסף שנרשמה בו עלייה בכל קבוצות הגיל, אך בולטת יותר בקרב צעירים עד גיל 24, הוא המכירות (14.7% מנרשמי מרס-אפריל שגילם עד 24, 8.6% משאר הקבוצות הגיל).

מדוע הדאגה של המדינה מאבטלת צעירים?

מבלי לזלזל בתופעות הקשות של הדרה, אפליה וגזענות בקרב מעסיקים כלפי קבוצות מוחלשות או מודרות בשוק העבודה, כמו מבוגרים, אנשים עם מוגבלות, עולים חדשים, יוצאי עדות מסוימות, בני מיעוטים, יוצאי שכבות סוציו-אקונומית חלשות וחסרי השכלה, ובמקרים רבים מדי גם נשים, תופעות שרק מחמירות בעקבות משבר הקורונה - אבטלת צעירים גבוהה היא מגמה שתדליק אורות אדומים בוהקים בקרב מקבלי ההחלטות בכל ממשלה בעולם מכמה סיבות. לבד מהיותם כח אלקטורלי משמעותי שיכול להוביל גם מרי אזרחי, אבטלת צעירים משמעותית מושכת את כל הכלכלה מטה מהטווח המיידי ועד הטווח הארוך. בשירות התעסוקה מסבירים כי צעירים עם היסטוריית אבטלה עלולים להיקלע למציאות של אפשרויות מוגבלות יותר בפיתוח קריירה ונמצאים בסיכון לשכר נמוך לאורך חייהם.

הדוח מציין כי מחקרים בינלאומיים ובהם דוח ארגון OECD שהתפרסם החודש, הצביעו על שורה של מאפיינים ובעיות שבגללם צעירים עלולים לסבול במיוחד במשבר הקורונה: הם נוטים לעבוד בעבודות חלקיות או זמניות, בסיכון גבוה יותר לקבל שכר נמוך במקביל לסיכוי גבוה יותר להיפלט משוק העבודה (פי 2.5 להיות מובטלים לעומת קבוצת גיל 64-25) - וכך, עם הירידה בהכנסות, אלה מהצעירים שאין להם גב משפחתי נמצאים גם בסיכון מוחשי ומוגבר לרדת מתחת לקו העוני.

שר הכלכלה: "נישאר עם 400 אלף מובטלים"

שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ (יו"ר העבודה, כחול לבן-העבודה) אומר בעקבות הנתונים: "ישנו מחסור של עשרות אלפי עובדים בתעשייה בשכר הוגן, כמו גם מחסור גדול של מתכנתים בתחום ההייטק, ויש להתאים בין המובטלים לבין צרכי המשק. אני מעריך שלאחר משבר הקורונה נישאר עם כ-400 אלף מובטלים ולכן, הנחיתי את משרדי להכין תוכניות להחזרת עובדים המונית למעגל העבודה בדגש על הסבות ייעודיות לתעשייה והייטק".