איך יושמה המדיניות של ממשלת ישראל בערים השונות? בדברים שנשא במסגרת כנס הג'רוזלם פוסט בנושא "האתגרים וההזדמנויות בעידן הקורונה" הציג חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, את מאמצי המרכז למנוע את התפשטות הקורונה בישראל בתקופת המשבר הגלובלי.

לדבריו, הניסיון שצבר המרכז בהתמודדות עם וירוס הקורונה העניק לו את הידע הנדרש להתמודד עם התפרצויות נוספות בעתיד. ביבס ציין כי בזמן שממשלת ישראל החליטה על מדיניות קורונה כללית, מרכז השלטון המקומי סיפק את התשתית שאפשרה ליישם בפועל את הנחיות הממשלה ותרגם את ההנחיות לפעילות 24/7. "מרכז השלטון המקומי טיפל ב–9 מיליון אזרחים ב־257 רשויות מקומיות שונות ושמר על קשר רציף עם ראשי העיריות ופקידים בכירים ברחבי הארץ באמצעות חדר המצב לשעות חירום שנפתח בזמן הקורונה", אמר ביבס.

לדבריו, השלטון המקומי דאג ליישם את מדיניות הלמידה מרחוק כדי שבתי הספר ימשיכו לפעול אונליין, והעניק תמיכה לוגיסטית הכוללת חלוקת מזון וציוד בסיסי, תרופות וציוד רפואי. נוסף לכך, המרכז עשה מאמצים בפעולות הסברה, תוכניות תרבות וספורט לתמיכה באוכלוסיות בסיכון ושימוש באמצעים טכנולוגיים להגברת האכיפה ולמניעת התפשטות הנגיף.

לדברי ביבס, מרכז השלטון המקומי הפיץ מידע בנוגע לקורונה לכלל הציבור ולכלי התקשורת עם הסברים מעשיים על משמעויות ההנחיות של הממשלה, ושם דגש מיוחד על העברת מידע אמין לאוכלוסייה הערבית בישראל. עוד אמר ביבס כי המרכז גייס 150 מיליון שקל ממפעל הפיס כדי לסייע בשיקום נזקי הקורונה ורכישת מזון, ציוד, תרופות ותמיכה בבתי ספר ובתי חולים במהלך הקיץ. "אנחנו חכמים יותר עכשיו", הוא סיכם, "אבל נצטרך להפיק לקחים וללמוד אותם כדי להתקדם".

יו"ר הסוכנות יצחק הרצוג: עלייה מסיבית בשלוש עד חמש השנים הבאות
ניהול משבר הקורונה, מערכת הבריאות וגם העלייה באנטישמיות הם בין הגורמים שצפויים להביא כרבע מיליון יהודים לעלות לישראל
בראיון שהעניק יצחק הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית, בכנס של הג'רוזלם פוסט "קורונה והיהודים: אתגרים והזדמנויות", הוא אמר שישראל צפויה לקלוט בשלוש עד חמש השנים הבאות כרבע מיליון עולים חדשים.

יצחק הרצוג יו״ר הסוכנות היהודית בכנס מעריב וג׳רוזלם פוסט (צילום: צילום מסך)יצחק הרצוג יו״ר הסוכנות היהודית בכנס מעריב וג׳רוזלם פוסט (צילום: צילום מסך)

לדברי הרצוג, כפי שנאמרו לעורך ה"פוסט" הרב קינון, יהודים רבים מתרשמים לטובה מהדרך שבה ישראל מנהלת את משבר הקורונה, מעריכים את מערכת הבריאות הטובה, וגם חוששים מהעלייה באנטישמיות ורואים בישראל את היעד למימוש החיים היהודיים. יו"ר הסוכנות הוסיף כי קליטת כמות גדולה זו של עולים חדשים תחייב את הממשלה לתכנון נרחב ולהפניית תקצוב ייעודי. "ישראל מתגלה כמקום שמהווה דוגמה", אמר הרצוג. "היא הופכת למרכז האמיתי של החיים היהודיים. מדובר בשינוי פרדיגמה".

בראיון עסק הרצוג בהשפעה השלילית של מגיפת הקורונה על קהילות יהודיות ברחבי העולם והציג את קרן ההלוואות ללא ריבית שהקימה הסוכנות, בסך 10 מיליון דולר, במטרה לעזור ליותר מ־70 קהילות נזקקות. הסוכנות היהודית, הוסיף, עברה תפקידים ותחומי אחריות שונים במהלך 90 שנות קיומה - מהעלאת יותר מ־4 מיליון עולים לישראל ועד התמקדות בחיבור יהודים מכל העולם זה לזה ולמדינת ישראל.
יו"ר World ORT על לימודים בתקופת הקורונה: "החינוך הוא המפתח לכל"

רוברט זינגר: "יש עלייה באנטישמיות בעולם ואנחנו חייבים להשיב מלחמה"
"עבורנו Covid-19 הוא רק עוד אתגר", אמר רוברט זינגר, יו"ר חבר הנאמנים של הארגון World ORT בכנס הג'רוזלם פוסט בנושא "האתגרים וההזדמנויות בעידן הקורונה". זינגר הדגיש בדבריו את חשיבות האג'נדה החינוכית של הארגון.

בשיחה עם מעיין הופמן, עורכת החדשות של "ג'רוזלם פוסט", אמר זינגר שהארגון World ORT - שחוגג 140 שנה להיווסדו - הוא משפחה גדולה, וכמו בכל משפחה "החינוך הוא המפתח לכל". לדבריו, ההורים רוצים לספק לילדיהם את החינוך הטוב ביותר, וילדים רואים במערכת החינוך מפלט חברתי ומקום להכיר בו חברים, וגם אמצעי שמסייע להם לטפס בסולם ההצלחה בחיים.

רוברט זינגר, יו״ר רשת אורט העולמית בכנס הג׳רוזלם פוסט (צילום: צילום מסך)רוברט זינגר, יו״ר רשת אורט העולמית בכנס הג׳רוזלם פוסט (צילום: צילום מסך)

זינגר אמר כי World ORT מפעיל אלפי מתנדבים שמסייעים לתלמידים בבתי הספר של הארגון - בתקופת הקורונה - להמשיך את שגרת הלימודים במרחב וירטואלי ברחבי העולם ובשפות שונות. זינגר הוסיף כי World ORT - אחד הארגונים היהודיים הוותיקים בעולם - התמודד עם מצבים מאתגרים במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו, כולל שתי מלחמות עולם וקשיים רבים מול ממשלות קומוניסטיות. כדי לתמוך בדבריו ולהדגים את ההיסטוריה הארוכה של הארגון, הציג זינגר מכתב מפושע המלחמה הנאצי אדולף אייכמן, שנכתב במרץ 1941. במכתב אישר אייכמן לארגון להמשיך להפעיל בית ספר בברלין.

בתשובה לשאלה על העלייה החדה באנטישמיות שנרשמה בעולם בתקופת התפרצות הקורונה, אמר זינגר כי העלייה הזאת מדאיגה אבל יש גם סיבות לאופטימיות. לדבריו, מדינות רבות אימצו את ההגדרה של IHRA (ברית זיכרון השואה הבינלאומית) לאנטישמיות, ורוב הממשלות והמחוקקים בעולם מבינים כיום את החשיבות של מלחמה באנטישמיות. לדברי זינגר, משבר הקורונה הציף שוב את התובנה הישנה־חדשה: "אנחנו חייבים להשיב מלחמה".

יו"ר קק"ל: "התוכנית 'ישראל 2040' תביא אלפי תושבים חדשים לנגב ולגליל"
דני עטר הציג את החזון החדש לפריפריה הישראלית: ״אנחנו רוצים שגם יהודים מהעולם יוכלו להשקיע כאן, להרוויח כסף ולעשות ציונות״
"'ישראל 2040', תוכנית שיזמנו ליישוב מסיבי של הנגב והגליל, יכולה להפוך אותם למרכזים מעצימים של חדשנות במהלך 20 השנים הבאות", כך אומר יו"ר קק"ל דני עטר. את הדברים אמר עטר במהלך שיחה עם יעקב כץ, עורך ה"ג׳רוזלם פוסט", במסגרת כנס של העיתון בנושא "האתגרים וההזדמנויות בעידן הקורונה".

בהמשך אמר עטר: ״האמביציה שלנו היא לעזור למדינת ישראל להביא מיליון תושבים חדשים לנגב וחצי מיליון תושבים חדשים לגליל״. הוא חזה שעליית האנטישמיות ברחבי העולם ופעילות ה־BDS תוביל לגל עצום של הגירה לישראל. עטר מקווה שהתוכנית של קק״ל, בצירוף המיזמים המשותפים עם הארגון ״נפש בנפש״, יוכלו להביא עולים פוטנציאליים אל הנגב והגליל, כדי לבנות בהם קהילות חדשות.

החזון של עטר אינו כולל רק את מי שיגיעו פיזית לישראל, אלא גם את אלה שיישארו בתפוצות. ״אנחנו רואים גם את התפקיד של היהדות העולמית - לא רק את מי שעולים לישראל״, הוא אומר. ״אנחנו רוצים שאותם יהודים שחיים בניו יורק או בוושינגטון או בכל מקום אחר בעולם ורוצים להשקיע, יוכלו לעשות זאת בגליל ובנגב. הם ירוויחו כסף, אבל גם יעשו ציונות״.

כנס מעריב וג׳רוזלם פוסט: דני עטר, יו״ר קקל (צילום: צילום מסך)כנס מעריב וג׳רוזלם פוסט: דני עטר, יו״ר קקל (צילום: צילום מסך)

השקעה כלכלית שתגיע מחוץ לישראל תעזור, לטענת עטר, ליצירת מקומות עבודה חדשים, תאפשר לנגב ולגליל לקלוט תושבים חדשים, ותסייע לשלב אותם חברתית וכלכלית, במטרה לבנות דור חדש של אזרחים ישראלים. הוא הביע תקווה שמדינת ישראל תגדיל את התמיכה הכלכלית שלה במי שיעברו לנגב ולגליל, עולים חדשים וישראלים ותיקים כאחד. ״לסביבה תומכת יש פוטנציאל למשוך אותך אליה, לגרום לך לאהוב אותה, ולרצות להיות חלק מההתפתחות הכלכלית והחברתית שלה״, אמר עטר.

בתגובה לשאלה מצד כץ בנוגע לפשעים שמתבצעים נגד חקלאים ישראלים בנגב ובגליל, אמר עטר שעל המדינה לאכוף את החוק בפריפריה הישראלית. "פשעים חקלאיים פוגעים ביכולת להחזיק מלאים של מזון ברחבי המדינה", הסביר עטר. "קק״ל סייעה לחקלאים בפיתוח ומחקר חקלאי. לאורך עשורים שלמים הצבנו את החקלאות בחזית. אנשים הגיעו מכל רחבי העולם כדי ללמוד בישראל על פיתוח חקלאות, על טיפול באדמה ועל הפקת תוצרת גדולה פי עשרה מאזורים אחרים בעולם״. לדבריו, הגיע הזמן שמדינת ישראל תתמוך כראוי בחקלאות ישראלית "שמפריחה את השממה״. עטר ציין שבייחוד עכשיו, בצל משבר הקורונה, ישראל לא יכולה לבנות על יבוא תוצרת חקלאית ממדינות ערב או מטורקיה.

לסיום, אומר עטר כי מגיפת הקורונה היא משבר, אבל ישראל נבנתה דרך משברים ואף התחזקה מכך. ״גם לאור הקשיים שעברה מדינת ישראל במשברים שחוותה ובעיקר במלחמות שנכפו עלינו, הוכחנו לעולם שלמרות הכל אנחנו יודעים להתגבר, להתפתח ולעמוד בחזית העולמית״, סיכם.