לדבריו, "אם יוחלט שיהיה תקציב דו־שנתי, חשוב שתהיה אפשרות לעדכן אותו בתחילת 2021 (כפי שקובע סעיף 30 להסכם הקואליציוני). חשוב שבמעט הזמן שנותר נספק לממשלה את הכלים ליציאה מתקציב המבוסס על הוצאה של 1:12 מהשנה הקודמת. חשוב ביותר שהתקציב יכלול דרגות חופש שיאפשרו את התכנון קדימה".
על רקע היעדר תקציב מאושר הנובע מהמחלוקת החריפה בין הליכוד לכחול לבן, מזהיר הנגיד מפני הגדלה מבוקרת של הגירעון התקציבי. "בישיבת הממשלה השבוע הבהרתי שבעת הזאת השווקים הפיננסיים מאפשרים לנו לממן ולגייס, אבל אין פה עולם ללא ודאות.
"אנחנו מנהלים סיכונים. אנחנו תומכים בסטייה ממתווה הגירעון לטובת הנתינה", אמר פרופ' ירון והוסיף: "אבל ככל שמתקדמים עם התוכניות וכבר מגיעים ליחס חוב־תוצר של 78%, אי אפשר להגדיל את ההוצאה והגירעון בלי גבול. לפנינו החודשים נובמבר ודצמבר, שבהם מדברים על סכנת חיבור הקורונה והשפעת. צריך לשמור 'כדורים פיננסיים' גם לאירוע זה".
עוד מוסיף הנגיד כי "אנחנו זוכים לאמון בשווקים הבינלאומיים כל עוד אנחנו מתמקדים באירוע הקורונה ולא בהרחבת גירעון מבני לטווח הארוך. אי אפשר להגדיל את ההוצאה בלי גבול".
"אם עד לפני כמה שבועות ההערכה הייתה שאנחנו מקווים לעקומת V במשק (צניחה מהירה והתאוששות מהירה) ושהסיוע יתמקד בחודשים מרץ־יוני, כרגע אנחנו עוברים לאירוע הרבה יותר ארוך ומורכב שיהיו בו התפרצויות נוספות", מזהיר הנגיד ומוסיף: "בנובמבר־דצמבר צפוי גל שלישי, ובמקרה של סגר תהיה התכווצות של 9% בתוצר והאבטלה בסוף 2020 תמריא ל־12%.
"תחזית הצמיחה שניתנה בהחלטת הריבית לפני שלושה שבועות תעודכן כלפי מטה בעדכון הריבית הבא. אנחנו נמצאים לפני התרחיש הפסימי - מרחק של 5% מתוואי הצמיחה הנורמלי, וזה משהו דרמטי וכואב במיוחד".
התרעות פיקוד העורף