שירות התעסוקה פרסם היום (ראשון) את הדוח השני שלו מאז תחילת המשבר הכלכלי בעקבות מגיפת הקורונה, להתמודדות עם השלב השני של המשבר. הדוח כולל שורה של המלצות של שירות התעסוקה בפני מקבלי ההחלטות, על סמך הניסיון שנצבר בחצי השנה של המגיפה והמשבר, אבל גם תחזיות מדאיגות הנשענות על נתונים שלא היו קיימים בשלב הראשון.

פעמוני האזהרה

הדוח מזהיר מפני שיעור איטי מדי של חזרה לעבודה לצד המשך רישום דורשי עבודה חדשים, המחזקים את ההערכה כי בסוף 2020 כחצי מיליון ישראלים (12% אבטלה) עתידים להישאר בלי מקום עבודה. "העלייה בשיעור הנדבקים והמגבלות הכלכליות והחברתיות מקרבות את ישראל למימוש התחזיות הפסימיות שהציג שירות התעסוקה בתחילת המשבר", נכתב בדוח שמדגיש כי אבטלה ממושכת עלולה להוביל ליצירת "דור אבוד" של צעירים, כפי שהיה בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008 במדינות כספרד ויוון. בנוסף, לקבוצות סיכון ידועות (מרוויחי שכר נמוך, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות, צעירים), הצטרפו עוד קבוצות המשתייכות למעמד הבינוני ועובדי ענפים שנפגעו במיוחד במשבר (כמו תיירות ותרבות).

נתוני שירות התעסוקה מגלים עוד נתון מדאיג, לפיו 62% ממקבלי קצבאות האבטלה בשנים 2019-2018 מיצו את כל תקופת זכאותם תחת נתוני אבטלה נמוכים יחסית. אבל משבר הקורונה צפוי להגדיל את שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות (לפחות 80%), במיוחד לנוכח הארכת קצבאות האבטלה עד ליוני 2021. עוד עולה מבדיקת שירות התעסוקה, כי בכל קבוצות האוכלוסייה, יש נטייה למצות את תקופת הזכאות לאבטלה. במצב בו החזרה לשוק העבודה מתעכבת, ולנוכח הארכת קצבאות האבטלה בעוד 12 חודשים, שיעור האנשים הממצים את כלל תקופת הזכאות שלהם צפוי לגדול, וזאת בשל הקטנת התמריץ לעבודה אצל בעלי שכר נמוך. זאת ועוד, "רבים ממקבלי קצבאות האבטלה עלולים למצוא עצמם מבקשים הבטחת הכנסה בשנים הבאות".  

הדוח מתריע כי ככל שאנשים נמצאים תקופה ארוכה יותר מחוץ למעגל העבודה, פוחת סיכויים להשתלב מחדש, גדל סיכויים להיקלע למסלול ארוך טווח של קצבה סוציאלית, ורווחתם האישית נפגעת. לאחר תקופת היעדרות ארוכה, השילוב מחדש בעבודה הופך להיות מורכב יותר. כבר היום דורשי העבודה נמצאים למעלה מחמישה חודשים מחוץ למעגל העבודה.

שירות התעסוקה (צילום: באדיבות שירות התעסוקה)שירות התעסוקה (צילום: באדיבות שירות התעסוקה)

מחקרים רבים קושרים בין היעדר תעסוקה לאורך זמן לתופעות פסיכולוגיות שליליות כמו מצוקה נפשית, דיכאון, חרדה, סימפטומים פסיכוסומטיים וירידה בהערכה העצמית. בקרב אנשים ללא רקע של בעיות נפשיות, חלה הידרדרות במצב הנפשי כתוצאה מתקופת אבטלה של מעל חצי שנה. בנוסף, ככל שנמשכת תקופת האבטלה, נמצא כי ניכרת ירידה בביטוי של תכונות אישיות בונות (כמו למשל פתיחות), שחיוניות לחיפוש ולמציאת עבודה חדשה והשתלבות מחודשת.

הפתרונות המוצעים

הדוח מציע למשרד הכלכלה ולממשלה כולה שורה ארוכה של המלצות לטיפול במשבר התעסוקה החמור. בראש ובראשונה מיקוד במרוויחי שכר נמוך, נשים, צעירים, מבוגרים, חרדים, ערבים, עצמאיים, מעמד בינוני, ונפגעי ענפים שלא חוזרים לפעילות מלאה. הוא מביא דוגמה ממדינות ה-OECD שמפעילות תוכניות להתמודדות עם משבר הקורונה, המשלבות בין מרכיב הפיצוי לאזרח למרכיב השילוב בעבודה, זאת בעוד המדיניות הישראלית התמקדה עד כה במרכיב הפיצוי ותשלום קצבאות בלבד.

"המובטלים עלולים להינזק מתוכניות המתמקדות בפיצוי בלבד, ההופכות את העבודה ל'פחות משתלמת', קובע שירות התעסוקה ולפיכך, השירות ממליץ לנקוט במדיניות של שני צעדים מקבילים: מחד, עידוד חזרה מהירה לשוק לעבודה ושמירה על קרבה לשוק העבודה בשונה מהמצב היום שמעודד אנשים להישאר בבית ולקבל דמי אבטלה. מאידך, השירות מדגיש את חשיבותו של פיתוח ההון אנושי של דורשי העבודה, קרי, שיפור המיומנויות והכישורים שלהם ובכך לחזק את חזרתם לשוק העבודה ואף להגדיל את הפריון. "עם צעדים בכיוון זה ובהשקעה נכונה, להערכתנו המדינה תוכל אף לצאת מחוזקת מהמשבר" נכתב בדוח.

כבר במרץ התריע שירות התעסוקה במסגרת סקירה בינלאומית מקיפה שממשברים עולמיים קודמים ניתן ללמוד כי לשוק העבודה הישראלי ייקח עוד שנים רבות להתאושש מהמשבר. במסגרת הדוח המליץ השירות ללמוד מהמודלים השונים שמדינות העולם יישמו על מנת להתמודד תעסוקתית עם נגיף הקורונה, ביניהם גם מהמודל הגרמני המדובר או מהמודל הקנדי. "על מנת להפחית את הנזקים הכלכליים והפסיכולוגיים הנוצרים מאבטלה ממושכת, יש צורך בהתערבות ממשלתית מסיבית וללא שיהוי, כדי להוביל את המשק בחזרה למסלול הצמיחה.

תוכניות התערבות המופעלות בתוך כשישה שבועות מתחילתו של משבר, מסייעות להחזרה מהירה של אנשים לשוק העבודה, ואילו כל עיכוב מגדיל הסיכוי שרבים יישארו ללא עבודה שנים", מתריע שירות התעסוקה ברמז עבה לעבר זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה שאמונה בימים אלה על השקה איטית והדרגתית מדי של התכנית הלאומית להכשרות תעסוקתיות שגם היא מתיימרת לתת מענה רק לכחמישית מהמובטלים בתוך שנה.

הדוח מכוון גם קריאת השכמה למציאות עבור מאות אלפי המובטלים וקובע: "עקב משבר הקורונה, אנשים רבים יותר ייאלצו להיכנס לעבודה בתנאי תת-תעסוקה כשלפחות בטווח קצר יקבלו משרות שלא הולמות את כישוריהם ובשכר נמוך יותר. אולם, גם במצבים כאלה ניתן למצוא סיפוק מסוים ע"י מציאת עבודה שעונה על תנאים אנושיים בסיסים כמו משמעות וכבוד עצמי, וכן באמצעות סיוע פסיכולוגים תעסוקתיים".

עוד ממליץ שירות התעסוקה לממשלה על עידוד מעסיקים לאימוץ מודלים לשימור עובדים כגון עבודה לטווח קצר (SWS), והשקעה של המדינה בתוכניות חונכות בתוך מקומות העבודה (כמו באוסטרליה ובדנמרק) כדרך להשתתפות המדינה בעלות העובד, צעד עליו כבר הכריז משרד העבודה אולם בהיקף ותקציב הרחוקים מלהיות מספקים את היקפי האבטלה עמם מתמודד המשק כעת. אחד המודלים המרכזיים לשימור עובדים באמצעות עבודה לטווח קצר הוא המודל הגרמני – רשת ביטחון סוציאלי שבה המעסיק מקטין את שעות העבודה במקום לפטר, ובמסגרת זו, העובד יכול לקבל עד 60% ממשכורתו ללא עבודה. הדוח ממליץ גם לעודד מעסיקים לגמישות בתנאי העסקה, כגון חלקיות משרה ועבודה ברוטציה, בניית תשתיות לעבודה מהבית ועוד.

לסיום מדגיש שירות התעסוקה כי שוק העבודה עובר שינויים משמעותיים כשלפי תחזיות שונות, כ-14% מהעיסוקים בשוק העבודה בהווה צפויים להיעלם ויותר מ-50% מהעיסוקים הקיימים עתידים לעבור שינוי משמעותי. "יש להכין את כוח העבודה בישראל לרכישת כישורים ומיומנויות, שיאפשרו לכל אדם לחזק את הונו האישי, ולצורך המרת הכישורים במעבר בין מקצועות או בהתפתחות נדרשת בתוך מקצוע".

השר עמיר פרץ: "מעסיקים שינצלו את המודל הגרמני ישלמו על כך בתום המשבר"

מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור, מדגיש: "על מנת לסייע באופן אפקטיבי למאות אלפי דורשי העבודה בישראל יש צורך להפעיל תוכנית אסטרטגית מקיפה. במסמך הצגנו את עיקרי המאפיינים, התוכניות והפרויקטים שלדעתנו יש לנקוט תוך התבססות על יתרונותיו של שירות התעסוקה. יש צורך ביישום תוכנית סדורה לעידוד ושילוב דורשי עבודה בשוק התעסוקה לטווח המידי ואף לשנים הבאות ולמצוא את האיזון בין שני מסלולים משלימים: מצד אחד חיזוק רמת המיומנות של דורשי העבודה ומצד שני תמרוץ אפקטיבי לשילובם בשוק העבודה".

רמי גראור, מנכ''ל שירות התעסוקה (צילום: שלומי אמסלם)רמי גראור, מנכ''ל שירות התעסוקה (צילום: שלומי אמסלם)

שר הכלכלה והתעשייה עמיר פרץ אמר בהמשך לפרסום הדוח: "עם פרוץ המשבר אמרתי שהדרך היעילה ביותר להשבת עובדים היא דרך חל"ת גמיש, או בשמו המוכר יותר, 'המודל הגרמני'. מודל, אותו גיבשתי יחד עם בכירי משרדי והצגתי אותו בוועדת הכלכלה. על פי המודל, המעסיק יוכל להעסיק עובדים בחלקי משרה בהתאם לצרכיו, ואילו המדינה תשלים לעובד את שכרו, דרך תשלום החל"ת שהוא ממילא מקבל. זו העת לעשות כל שניתן על מנת להחזיר בפרק זמן קצר, כמה שיותר עובדים למעגל העבודה . לאחר המשבר, מעסיק שניצל זאת לטובתו שלא בתום לב, ישלם על כך".