האם הייתם מודעים לכך שחברת האנרגיה השנייה בגודלה בארה"ב, והשביעית בגודלה בעולם, החליטה להיכנס לישראל? האם ידעתם שזאת אחת ההתפתחויות הכלכליות החשובות שאירעו השנה - אם לא בכל העשור האחרון - בתחום האנרגיה בישראל? אני מניח שלבד מהברנז'ה הכלכלית, מרבית הציבור לא היה מודע לכך, משום שזה נקבר עמוק, עמוק מדי, במדורים הכלכליים. כדי להבין איך זה קרה ומהן ההשלכות העתידיות של כניסת חברת שברון האמריקאית לישראל, פנינו השבוע לג'ינה כהן, מומחית עולמית לשוק האנרגיה העולמי. כהן בקיאה בשוק הזה הרבה יותר מכל אחד אחר שאני מכיר - כולל כמובן עיתונאים שהפכו ל"מומחי" גז ונפט, ובייחוד פעילים "חברתיים", שהפכו את הדיון סביב הגז בישראל לקרקס של פופוליזם מתובל בתפיסות בולשביקיות.

1. איך הכל התחיל?
"זה סיפור מעניין מאוד, שפרטיו נודעו רק בשבועיים האחרונים. שברון החליטה לבדוק כבר בתחילת השנה את האפשרות לרכישת חלק ממאגרי הגז בישראל - ובייחוד את 'לווייתן', מאגר הגז הגדול ביותר. היא יצרה קשר עם חברת נובל אנרג'י, מבעלי המאגר, יחד עם קבוצת דלק, ובשברון אף אמרו שהם רוצים לבקר באסדת 'לווייתן'. נובל השיבה בשלילה, אמרה שזה לא מתאים, גם כי לא הייתה מעוניינת אז למכור את נכסיה בישראל וגם כי מנהליה חשבו שביקור באסדת 'לווייתן' עלולה לייצר רעש תקשורתי עם מסר שלא מתאים כרגע לחברה. החלק הזה נפל, אבל הוא הראה לנו משהו מעניין מאוד. לא ידענו עד היום אם שברון מעוניינת בנובל אנרג'י בגלל הרישיונות שלה בארה"ב או בגלל הנכסים שיש לנובל בישראל. עכשיו אפשר לומר שגם לרישיונות בארה"ב וגם לנכסים בישראל יש משקל שווה.

"צריך להבין: מבחינת ישראל, זה המשקיע הגדול ביותר שהגיע לפה. אם נובל שווה 5 מיליארד דולר, שברון שווה 170 מיליארד דולר, אז הגודל משפיע מאוד, כמובן. יש לה את הכסף והיכולת, והיא גם מתקדמת מאוד מבחינת טכנולוגיות חדשות".

אסדה של נובל אנרג'י (צילום: אלבטרוס)אסדה של נובל אנרג'י (צילום: אלבטרוס)

2. איזו עסקה התגבשה בסוף?
"שברון החליטה לרכוש את נובל אנרג'י בשלמותה. מתי חברות רוכשות זו את זו? כשיש הזדמנות. כשהמניות של החברה הנרכשת יורדות מאוד, אבל עדיין יש בבעלותה נכסים, מפותחים או לא, ובמקרה של 'לווייתן' זה כבר מאגר מפותח. שברון, החברה הגדולה יותר, רואה הזדמנות, ובמקום לקדוח ולפתח בעצמה, היא רוכשת חברה שכבר יש לה קידוחים. נובל גם נכנסה לבעיות קשות מאוד עוד לפני הקורונה כי השקיעה הרבה מדי בפצלי השמן (הפקת דלק מסלעים - א"צ) בארה"ב - קנתה ביוקר והמחיר ירד.

גם הקורונה גרמה לכך שמניית נובל צנחה ב־80% מרמתה לפני חמש־שש שנים, לאחר שהחברה נקלעה לבעיות תזרימיות קשות ואף הייתה על סף פשיטת רגל. שברון תשלם, בעסקת מניות, 5 מיליארד דולר פלוס חובות של יותר מ־7 מיליארד דולר שיש לנובל, ששברון תיקח על עצמה, כך שהיקף העסקה עומד על קרוב ל־13 מיליארד דולר. העסקה תושלם בתחילת אוקטובר".

השורה התחתונה, כפי שכהן מתארת: שברון נכנסת לישראל באמצעות רכישת חברה אמריקאית, נובל אנרג'י, אבל ההבדל עצום. נובל היא, במושגים אמריקאיים, חברה קטנה, אפילו קטנה מאוד; שברון היא חברת ענק.

אסדת גז ישראלית (צילום: משה שי פלאש 90)אסדת גז ישראלית (צילום: משה שי פלאש 90)

3. מה שברון מקבלת?
"שברון תקבל הרבה רישיונות של פצלי שמן בארה"ב, וחוץ מזה היא מקבלת גז, הרבה גז, כי לנובל יש הרבה מאוד גז במזרח הים התיכון. חברות הענק בתחום האנרגיה רוצות לעשות את המעבר מנפט לגז ולאנרגיות מתחדשות, כי נפט הוא הכי מזהם, גז מזהם פחות, ובוודאי שאנרגיות מתחדשות כמו שמש ורוח הן הכי פחות מזהמות.

המעבר הזה נגרם גם בגלל הלחץ החברתי־תקשורתי על חברות האנרגיה לעבור לאנרגיות מזהמות פחות, אבל גם, ואולי במיוחד, מהבנקים ומקרנות ההשקעה. לבנקים שמלווים כסף ולקרנות שמשקיעות יש נטייה בשנים האחרונות להשקיע פחות בחברות שמתעסקות בנפט, ובזמן האחרון אפילו פחות בגז. לעומת זאת, הם מעוניינים מאוד בהשקעות באנרגיות מתחדשות. בכל מקרה, ולמרות האנרגיות המתחדשות, גז הוא סוג האנרגיה שצפוי לגדול הכי הרבה ב־30־40 השנה הבאות, ולכן שברון מקבלת מנובל הרבה גז שיעזור לה לשפר את תדמיתה כחברה מזהמת פחות.

"ומה שחשוב לשברון הוא שהיא גם מקבלת כרטיס כניסה לאזור חדש, שיש בו כאמור פוטנציאל נוסף להרבה גז. זה אזור די חדש, לא קדחו פה עשרות שנים, אלא רק בעשר השנים האחרונות. היא מקבלת את 'תמר' ו'לווייתן', שזה יחד כ־1,000 BCM (יחידות חום). ולא רק ישראל: שברון קיבלה השנה במצרים שלושה רישיונות, ונובל קיבלה בחודשים האחרונים שני רישיונות, כך שיהיו לשברון חמישה רישיונות של קידוחי גז במצרים. היא מקבלת גם מאגר גז בקפריסין, 'אפרוטידה', שם תהיה שותפה של חברות של ודלק.

כלומר, שברון תהיה מעורבת במשולש שבין ישראל, קפריסין ומצרים, ובתוך המשולש הזה, מה שהכי מעניין אותה הן מצרים וישראל. מה שטוב במאגרי 'לווייתן' ו'תמר' זה שהם כבר מפותחים, כי הסיכון הכי גדול הוא הפיתוח של המאגרים. זה הרבה כסף: הפיתוח של 'לווייתן' למשל עלה 3.75 מיליארד דולר ולכן לא צריך להשקיע עוד מיליארדים כדי לפתח אותם, לפחות לא בשלב זה.

"מצרים היא שוק די טוב לשברון, מכמה סיבות. הביקוש לגז במצרים גדל ב־10% בשנה. יש במצרים גז לבתים, גז למכוניות, גז לתעשיות הפטרוכימיות, ו־65% מצריכת החשמל במצרים היא מגז. נוסף לכך, שר הנפט המצרי עבד בעבר בשביל שברון במשך 23 שנה, כך שהוא מכיר אותם והם מכירים אותו טוב, וזה כמובן נוח להם מאוד. כמו כן, שברון מתעניינת ביצוא של גז נוזלי (הנזלה של גז טבעי כדי להקל על אחסונו ושינועו - א"צ). יצוא בדרך הזאת צפוי לגדול יותר מהאפשרות של יצוא בתוך צינורות. במצרים יש שני מתקנים של גז נוזלי, האחד של חברת של, ושברון כבר בודקת עם של איך אפשר לייצא דרכו גז מישראל למצרים".

ג'ינה כהן  (צילום: פרטי)ג'ינה כהן (צילום: פרטי)

4. מה היתרונות הנוספים של שברון?
"האירופאים הפכו הרבהיותר שמרנים, בין היתר בעקבות משבר הקורונה, והם מעדיפים להשקיע קצת פחות ומאמינים יותר באנרגיות מתחדשות. לעומת זאת, החברות האמריקאיות מאמינות בגז ובנפט, והן מאמינות פחות באנרגיות מתחדשות. לכן ייתכן ששברון תסכים להשקיע בצינור בין ישראל למצרים - זה דבר חשוב מאוד. לשברון יש את היכולת, את האופי ואת המשאבים לעשות זאת, אם תחליט ללכת לכיוון.

"כמו כן, היא מכניסה לאזור שלנו יותר יציבות גיאו־פוליטית. למשל, בירדן קמה התנגדות לרכישת גז מישראל, אבל הם לא ביטלו את החוזה - בגלל הלחץ האמריקאי. עכשיו, תאר לעצמך את הלחץ האמריקאי, לא בסטנדרטים של נובל אנרג'י, אלא בסטנדרטים של שברון - זה לחץ גדול פי 100. ברור שהירדנים לא ירצו ללכת נגד שברון, חברה עם מכירות שנתיות של יותר מ־160 מיליארד דולר. לכן זה יכניס הרבה יותר שקט ויעזור לממשל הירדני, שתומך ברכישת גז מישראל, מול המתנגדים לכך.

"זה אולי גם יכול להרגיע את הטורקים, שעושים אינסוף בעיות בכל האזור, גם בנוגע לפיתוח הגז במאגר 'אפרוטידה' וגם בנוגע לפרויקט שנבחן בין ישראל והשוק האירופי, להקמת צינור של 2,100 ק"מ כדי לייצא גז מישראל ומקפריסין, במטרה לנסות להוריד את התלות בגז מרוסיה. הצינור הזה מסובך מאוד. הוא מסובך טכנית ומסובך פוליטית, בגלל התנגדותה של טורקיה, הוא עמוק מאוד ועשוי לעלות 7־10 מיליארד דולר. האירופאים, כפי שהזכרתי, שמרנים הרבה יותר בשנה־שנתיים האחרונות ופחות רוצים להשקיע. הבנק האירופי החליט שמתחילת 2022 הוא לא ישקיע בפרויקטים של גז, ולדעתי הם הולכים בצורה מוגזמת לכיוון של אנרגיות מתחדשות. ייתכן, ואני אומרת את זה רק כאפשרות, שאם שברון תהיה בתמונה, המצב ישתנה.

"בכל מקרה, לאחר סגירת העסקה, שברון קודם כל תתרכז בלנסות ולשפר את 'לווייתן', מאגר בהיקף של 650 BCM, שממנו יש חוזים שנחתמו בהיקף של אולי 150־200 BCM, כך שיש עוד 400־450 BCM שצריך ואפשר למכור. זה קודם כל. אחר כך בדעתם לעשות את חמשת הקידוחים במצרים ואחר כך לבדוק עם המדינה אם היא יכולה לקבל עוד רישיונות בישראל. לפי דעתי, זה יהיה רק בשלב הבא".

ההפגנה נגד הנישוב באסדת לוויתן  (צילום: אבשלום ששוני)ההפגנה נגד הנישוב באסדת לוויתן (צילום: אבשלום ששוני)

5. תמונת שוק הגז והנזק שגרמו המתנגדים למתווה הגז?
"אחת הסיבות שיש עוד הרבה גז למכור במאגר 'לווייתן' היא מפני שהדברים התעכבו. אומנם מתווה הגז עבר בסוף בהצלחה וזה הכניס תחרות בשוק, אבל נגרם עיכוב של שנתיים־שלוש. כל זמן שפרופ' דיוויד גילה, מי שעמד בעבר בראש רשות ההגבלים העסקיים (היום רשות התחרות - א"צ), התעקש בזמנו על עמדתו, הוא גרם לעיכוב בגיבוש מתווה הגז ולבזבוז זמן יקר. בכל הזמן הזה החברות לא יכלו למכור גז בחו"ל וגם הלקוחות או המדינות אמרו שאי אפשר לקנות גז מבעלים שיש ספק אם ימשיכו להיות הבעלים של המאגרים בעוד כמה שנים. הבעלים של מאגר 'לווייתן', עוד לפני המתווה, היו במו"מ עם ירדן, עם הרשות הפלסטינית, ובעיקר עם מצרים. למה בעיקר עם מצרים? כי כבר יש צינור בין שתי המדינות, ובאותו זמן נוצרה הזדמנות לישראל: מצרים נשארה בלי מספיק גז והייתה צריכה לקנות גז נוזלי במחירים שהיו אז גבוהים מאוד.

בדיוק כאשר התעסקו בישראל במתווה הגז ובעיכובו, ובדיוק כאשר היו מחירי גז גבוהים בעולם ובישראל, מצרים נאלצה לקנות גז נוזלי. מצרים קנתה באותה תקופה גז ב־7 מיליארד דולר, יצוא שלמעשה הלך לפח מבחינת ישראל. אפילו אם ישראל הייתה מוכרת בחצי מהכמות ובחצי המחיר, זה היה מגיע לשניים־שלושה מיליארד דולר והיה מכסה את כל עלות הפיתוח של 'לווייתן'. זה פספוס גדול.

"מאוקטובר 2018 החלו מחירי הגז בעולם לרדת, ועם תחילת משבר הקורונה  ברבעון השני של השנה, מחירי הגז ירדו לרמה הנמוכה ביותר בהיסטוריה. המחירים ירדו לסביבות דולר ליחידת חום באירופה ולסביבות 2 דולר באסיה. מדובר במחירי ספוט, מחירים מיידיים, ויש מחירים של טווח ארוך, לחוזים של 15 שנה, שהם גבוהים יותר ובהם המחיר לא אמור להשתנות, אלא בנקודות היציאה. אבל עם התאוששות הביקושים, המחירים החלו לעלות כבר לפני שבועיים־שלושה, והיום מחירי הגז באסיה מתקרבים ל־4 דולר ובאירופה לסביבות 3 דולר.

"מתווה הגז הצליח משום שנכנסה תחרות שגרמה לירידת מחירים. למשל, מחיר הגז שחתמה חברת החשמל עם 'לווייתן' עומד על 4.79 דולר ליחידת חום. המחירים של מאגרי 'כריש' ו'תנין', שנובל ודלק מכרו בעקבות מתווה הגז, עומדים על כ־4.4 דולר ליחידה לתחנות הכוח הפרטיות, שיתחילו להפיק בעוד שנה, אם לא יותר. זה קרה כתוצאה מהתחרות.

"לחוזה העוגן של 'תמר' עם חברת החשמל יש נקודות פתיחה ב־1.7.2021 ושוב ב־1.7.2024. כרגע המחיר עומד על 6.4 דולר (זה, כאמור, בחוזה לטווח ארוך, שנחתם בעת שבה המחירים היו גבוהים יחסית לרמתם כיום - א"צ), כאשר הצדדים ינהלו מו"מ כדי להגיע להסכמות חדשות לגבי המחיר".

6האירועים בשוק האנרגיה, שוק עתיר השקעות, מלמדים איך שלטון הפקידים בשילוב פופוליזם ובולשביזם של ארגונים "חברתיים", מגובים בעיתונאים עם ססמאות ריקות מתוכן, גורמים נזק אדיר למשק הישראלי ולצרכן הישראלי. מחירי הגז בחוזה העוגן עם חברת החשמל שיקפו בזמנו את סביבת המחירים הריאלית בשוק - ואין כל קשר לתנודותיות - כי מדובר בחוזה לטווח הארוך. מה מצפים כאן הפופוליסטים? לבטל חוזים חברות בינלאומיות בהינף יד עם ולהיחשף לתביעות ענק?

זאת ועוד: שלטון הפקידים מנע בזמנו מחברת החשמל להכניס סעיף שהיה מאפשר לה לקבל את המחיר הנמוך ביותר בשוק, מחשש לפגיעה בתחרות עם תחנות הכוח הפרטיות. זה פגע בצרכן הישראלי והיטיב עם בעלי תחנות הכוח הפרטיות, שמספקות חשמל לעסקים בלבד. ואולי החמור מכל: ישראל פספסה הזדמנות ליצוא בן עשרות מיליארדי שקלים, דווקא בתקופה שבה היו המחירים גבוהים מאוד - וזאת הזדמנות שהלכה כבר לעולמה, הייתה והסתיימה.  כל זאת, מפני שהפסטיבל סביב מתווה הגז עיכב אותו למשך שנתיים־שלוש. וזה, למרבה הצער, מחירו היקר של הפופוליזם "החברתי".

eliz@maariv.co.il