בשש השנים האחרונות מתקיים במגדל העמק פיילוט מעורר השראה, “מתלות לאחריות", בשיתוף הרשות המקומית ועמותת להיטיב. לאור הצלחת הפרויקט, התוכנית היא שבשנים הקרובות המיזם יגיע לעוד ועוד יישובים.
“אי אפשר לקבל עוני כגזירת גורל. אנחנו רוצים להוכיח כי רשות עירונית ועמותה אולי לא ימגרו את העוני, אבל בטח יוכלו לצמצמו, ואנו רוצים לבוא למדינה ולומר ‘תשקיעו משאבים ותשומות וכך תצילו נפשות", אומר ראש עיריית מגדל העמק, אלי ברדה. “לא מקובל עליי ששליש מהילדים יהיו רעבים ללחם ונפגוש משפחות מצוקה דור שני ושלישי. אנחנו לא נעמוד מנגד. אסור לזה להתרחש בעיר שלנו".
חלק גדול מהקרדיט להצלחת הפרויקט שייך לד"ר דגנית בידרמן־שלו, מנכ"לית ומייסדת עמותת להיטיב, שעומדת מאחורי הרעיון וגם דחפה ליישומו. בידרמן־שלו ניהלה בעבר את מחלקת החינוך העל־יסודי בעיריית רעננה והייתה יו"ר ועדות השמה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בנושא "כיצד רשויות מקומיות יכולות להשפיע על אוכלוסיות הנמצאות בסיכון", ולכן היא חשה צורך לפעול בנושא.
“ראיתי את מספר הילדים שנשלחו למוסדות חינוך מיוחד על רקע גדילתם בתנאי עוני ולא בגלל שיש להם בעיה אורגנית", ד"ר בידרמן־שלו מספרת. “כדי שילד יוכל לפרוץ את המעגל, צריך גם להסתכל על המשפחה והרשות המקומית, אי אפשר להסתכל רק על מערכת החינוך".
הרעיון בבסיס המיזם היה לסייע למשפחות שסובלות מבעיות כלכליות, אבטלה, חובות, תנאי מחיה קשים באמצעות תהליך של אימון אישי, פרטני, שבעזרתו יהפכו ממשפחות שורדות, הנתמכות על ידי הרשות, למשפחות שחיות חיים נורמטיביים ואף תורמות לחברה.
ד"ר בידרמן־שלו עברה בין מוסדות שונים והציעה את הרעיון. במגדל העמק חיבקו בשמחה את המיזם. “אלי ברדה היה מהיחידים שאמרו ‘יש לי מחויבות לתושבים ואני מתכנן להפוך את המהלך לאסטרטגי, משמעותי, ברשות המקומית'", מספרת ד"ר בידרמן־שלו. “הוא ממש גייס עיר שלמה לטובת העניין. מנהלי אגפים, אנשי מטה. אם יש לנו התמודדות בתחום החינוך, אז מנהלי בתי הספר ומנהל החינוך מסייעים. אם יש התמודדויות בתחום התעסוקה, אז לשכת התעסוקה ומרכז הצעירים שותפים. הוא מינה רפרנטית להתמודדות עם העוני מטעם הרשות המקומית".
אחרי פיילוט שארך כשלוש שנים התגבשה תוכנית מסודרת. אגפי העירייה השונים מפנים לפרויקט משפחות הסובלות מבעיות כלכליות ועדיין נמצאות בגיל המתאים לעבודה, ומשפחות שלהן בעיות בתחום החינוך והרווחה. לשם כך בוצע מהלך של איחוד נתונים ואיתור המועמדים המתאימים.
“כשמשפחה נכנסת אלינו, אנחנו עוברים איתה תהליך שבו מזהים את צרכיה", מספר אביתר בקסיס, מנהל התוכנית במגדל העמק. “אנחנו עוברים תחום תחום וממפים את הדגשים בכל אחד מהם: בין אם אלה זכויות שמגיעות, קצבאות, חובות שהם לא מצליחים לשלם, בעיות תעסוקה. השלב הבא הוא ליצור תוכנית. בונים מפה של צורכי המשפחה, יחד איתה כמובן ובשלב הראשון מתמקדים בתחום אחד, שמקבל תיעדוף. מחליטים כמה זמן ייקח, איזה תשומות נשקיע כדי שנראה שיפור ומגדירים מה תהיה הצלחה, וככה עוברים שלב אחרי שלב. עובדים עד שיוצרים עצמאות, או אחריות אישית וכמובן עמידה על קרקע יציבה".
הפרויקט מתנהל בשילוב עם בית הספר אימושיין להוויה ולהקשבה. כל משפחה עוברת אימון אישי שעוסק בין היתר ביחסים בתוך המשפחה, בחוויית החיים עד עתה. המשפחות נדרשות לשיתוף פעולה מלא, הגעה לכל המפגשים, חשיפת נתונים ורצון ממשי לבצע שינוי. מי שמחפש סיוע כלכלי בלבד או פתרון נקודתי, לא מתאים לתוכנית, כי גם כך מספר המקומות מוגבל והביקוש רב.
אחת המשתתפות בפרויקט הייתה משפחה שנקלעה למצוקה כלכלית קשה. אם המשפחה הייתה שרויה בדיכאון, האב סבל מהתנהגות אלימה, שני ההורים היו מובטלים, החובות נערמו, החשמל נותק, והתינוקת, שהייתה אז בת חודש, סבלה מכוויות קור. האב, שגם הוא גדל בבית עני, לא האמין שיוכל להיחלץ מהמצב הקשה שאליו הם נקלעו.
מנהלי הפרויקט ביקשו מאותה משפחה לצאת איתם למסע של שנה וחצי, והיא התמסרה באופן מלא. האם נפגשה עם יועצת תעסוקתית, יצאה ללימודים, והיום היא בתפקיד ניהולי והאב מועסק כשכיר בחברה. הילדים, שהיו אמורים להישלח למוסדות לחינוך מיוחד, זכו לחונכים, נשארו בבית הספר הרגיל, ובקיץ שעבר שניים מהם קיבלו תעודות הצטיינות.
ייעוץ פיננסי פתר למשפחה את בעיית החובות המעיקה. היום יש לה חשמל, מים, אוכל, היא לא נשענת על הנחות ועל מוסדות הרווחה, והיחסים במשפחה שופרו ללא הכר. האב אמר לאנשי התוכנית: “למדתי להתנהל בעולם ללא אלימות, לקבל ‘לא' בלי להתעצבן".
“אחרי הפיילוט הבנו ש־88% מהמשפחות שהשתתפו בו הפסיקו את התלות ברווחה", אומרת ד"ר בידרמן-שלו. “ברמה הלאומית עלות הטיפול במשפחה כזו היא רבע מעלות המימון של משפחה שלא מטופלת, ולכן יש הבנה שאתה לא רק מסייע חברתית, אלא גם מוביל מהלך שהוא מאוד כלכלי למדינה. משפחה ענייה היא משפחה יקרה. זה ודאי כדאי ברמה המוסרית והחברתית, ועוד לא דיברנו על זה שעוני הולך עם פשע, אלימות, בעיות בריאות ויציאה של ילדים למוסדות מיוחדים. לדברים האלה יש עלויות גדולות".
הפרויקט המצליח כבר הגיע ליקנעם, והיה תכנון להתרחב ליישובים נוספים, לאחר שלא מעט גופים, בהם הביטוח הלאומי, התרשמו מהתוצאות. לדברי ד"ר בידרמן־שלו, העובדה שתקציב המדינה עדיין לא אושר מונעת מהם להתרחב לעת עתה.
מגדל העמק, שנתנה עדיפות לתוכנית, זכתה בין היתר לסיוע מצד מפעל הפיס, שהקצה 300 אלף שקל, לשנתיים הקרובות, לטובת המיזם. בינתיים מטופלות בפרויקט 125 משפחות, אבל הכוונה היא להגיע בקרוב ל־400, והביקוש רק הולך וגובר. רק השנה הייתה רשימת המתנה של 150 משפחות.
במגדל העמק משוכנעים שאחד הגורמים להצלחה הוא המיתוג. אין כאן שום שיוך למחלקות הרווחה של העירייה ובטח לא לעוני. מדובר בעמותה חיצונית שמשתפת פעולה עם העירייה, ולכן הכוונה היא יותר לעזור ולסייע, ובהמשך המטרה היא שמגדל העמק תמשיך לפקח כדי שתהיה לפרויקט המשכיות.
נכון לעכשיו לא רק שמדובר בהצלחת הפרויקט אלא גם בקידום תנופת העיר. 67% מהמשתתפים שיפרו את השכלתם, 24% נמצאים בלימודים אקדמיים. אחד התנאים העיקריים לכניסה לפרויקט הוא התנדבות, אז המשתתפים מתחייבים לתרום פעם בשבוע מזמנם, והאפשרויות מגוונות: מחברות בנציגות בוועד הבית, דרך סיוע לניצולי שואה ועד בישול לנזקקים.
“הפרמטרים ההשוואתיים ונתוני המחקר המלווה מראים שיש פה הצלחה", אומר ראש העיר, אלי ברדה. “חוזקה של החברה בישראל נמדד בחוזק החוליה החלשה, ואנחנו רוצים לחזק את החברה שנמצאת במשבר. אנחנו מבקשים לדאוג לאלה שגורלם לא שפר עליהם, ואם נתאמץ ונחבר, נוכל לעשות ביחד דברים יפים ולהגיע להצלחות גדולות".