"מחסור בנתונים בזמן אמת בנוגע למבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה פוגע בסיוע המדינה למובטלים, למי שיצאו לחל"ת ולדורשי העבודה" - כך מתריע הבוקר (חמישי) מבקר המדינה מתניהו אנגלמן בדו"ח ביניים מיוחד, שהוא הראשון מבין 15 דו"חות מיוחדים על התנהלות המדינה במשבר הקורונה.

דוח ביניים של מבקר המדינה בנושא הטיפול במשבר הקורונה. צילום: משרד מבקר המדינה

בדו"ח נטען, כי למוסד לביטוח לאומי אין נתונים בזמן אמת על תעסוקת עובדים, שכרם ועל היקף מבקשי העבודה בעקבות משבר הקורונה. "מצב זה אינו מאפשר לאמוד בזמן אמת את מספר המובטלים והנמצאים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ופוגע בהחלטות הממשלה בנוגע לתמיכה באזרחים ובתמריץ החזרה לעבודה", קובע מבקר המדינה.

מהדו"ח עולים פערים, לעיתים בשיעור של 100% בין נתוני המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על מספרם האמיתי של הבלתי מועסקים במשק. מחברי הדו"ח ציינו, כי בעוד שהביטוח הלאומי סופר את מקבלי קצבת האבטלה לפי מספר התביעות שהוא משלם עליהן, שירות התעסוקה סופר את דורשי העבודה שפנו אליו והלמ"ס אשר מתבסס על סקרי כח אדם שביצע לפי הגדרות מסוימות.

"בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כמה מובטלים יש באמת, לא ניתן לבחון את סוגיית האבטלה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה", מצויין בדו"ח. בדו"ח מוצגים הבדלים תהומיים בין נתוני המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה והלמ"ס על מספר דורשי העבודה מאז פרוץ משבר הקורונה.

מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)מתניהו אנגלמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בחודש אפריל מסר על הלמ"ס, על פי סקר, כי מספר דורשי העבודה עמד על כ-1.413 מיליון, בעוד ששירות התעסוקה דיווח על 1.125 מיליון והמוסד לביטוח לאומי על 902 אלף. בחודש מאי דיווח שירות התעסוקה על 960 אלף דורשי עבודה, הלמ"ס על 854 אלף והמוסד לביטוח לאומי על 834 אלף. בחודש יוני התהפכה מגמת הדיווחים. הלמ"ס מסר על פי סקר כוח האדם על 401 אלף דורשי עבודה, המוסד לביטוח לאומי דיווח על 521 אלף ושירות התעסוקה על 862 אלף.

"קיים פער משמעותי בין הנתונים של שלושת הגופים, עד כדי שמספר דורשי העבודה לפי שירות התעסוקה בחודש יוני גדול ביותר מפי-2 ממספר הבלתי מועסקים לפי סקרי הלמ"ס", נכתב בדו"ח הנוקב. במשרד מבקר המדינה טוענים שהסיבה לפערים הדרמטיים בנתונים נובעת מכך שהמוסד לביטוח לאומי אינו עומד על כך שהמעסיקים ידווחו לו בכל חודש וחודש, על כל אחד מהעובדים שהם מעסיקים, באופן פרטני ונפרד. 

בפועל, המעסיקים מדווחים פעם בחודש למוסד לביטוח לאומי דיווח על כל העובדים ביחד ולא באופן פרטני, כאשר הנתונים הפרטניים מועברים רק פעמיים בשנה. "בהיעדר דיווח מדויק על העובדים גם המידע אודות נתוני התעסוקה אינו מדויק. הדבר פוגע בתשתית לקבלת החלטות, להן משמעויות כלכליות עמוקות במיוחד בעת הזו, בה המדינה מתמודדת עם משבר הקורונה", קובע מבקר המדינה – "תיקון הדיווח של מעסיקים למוסד לביטוח לאומי יכול לשפר משמעותית את התשתית לקבלת החלטות מושכלות בנושא שוק העבודה".

עוד נכתב בדו"ח, כי חיוב המעסיקים בדיווח חודשי יכול גם לתרום לפישוט הליכים בירוקרטיים, בכל הנוגע לצורך של כל תובע דמי אבטלה להמציא בנפרד אישור מעסיק וכן לצורך מימוש סעיף 176א לחוק הביטוח הלאומי, הקובע כי  מובטל שיעבוד בשכר נמוך יכול לקבל לפי החוק - "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך".

דוח ביניים של מבקר המדינה בנושא הטיפול במשבר הקורונה. צילום: משרד מבקר המדינה

לדעת המבקר, בכך ניתן יהיה להגביר את השימוש בתמריצים לחזרה לשוק העבודה, לצמצום דמי האבטלה ולהגדלת הכנסתם מעבודה של מקבלי קצבת אבטלה. המבקר סבור, כי כיום, רבים מהזכאים אינם עומדים על זכותם זו בשל ההליך הבירוקרטי. הוא ציין המוסד לביטוח לאומי חייב את כל המעסיקים, לפחות בעת המשבר התעסוקתי הנוכחי, למסור לו נתוני שכר חודשיים באופן מקוון לגבי כלל עובדי הגוף, תוך מתן מידע לגבי כל עובד בנפרד - במתכונת הדו"ח החצי שנתי. עוד מומלץ לבחון את החסמים הבירוקרטיים ואת הדרכים למימוש מיטבי של זכאות מקבלי קצבת אבטלה במסגרת "מענק למובטל שעובד בשכר נמוך". 

"הקורונה הכלכלית פוגעת קשות באזרחי ישראל. התפרצות הנגיף הובילה למשבר תעסוקתי עמוק, ולכן החלטתי להציג בפני המוסד לביטוח לאומי ומשרד האוצר המלצות לצעדים שיוכלו לשפר את הסיוע למובטלים ואת השירות הניתן לציבור", מסכם המבקר את הדו"ח – "ממצאי הביניים מצביעים, בין היתר, על מצב שבו מקבלי ההחלטות לא יודעים נתונים חיוניים בזמן אמת וכן שמענק דמי אבטלה חלקיים הניתנים לאלו שעובדים בשכר נמוך אינו מיושם, בשל חסמים בירוקרטיים. מדובר בכשלים שניתן לתקן כבר בעת הנוכחית".

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסרה בתגובה לפרסום ממצאי הביניים של מבקר המדינה: "נתוני הלמ"ס מסקר זה והנתונים המנהליים מהביטוח הלאומי ושירות התעסוקה נועדו למטרות שונות, מתבססים על הגדרות שונות ומתייחסים לתקופות מדידה שונות. יחד עם זאת, קיים שיח מקצועי על בסיס יומי בין הגופים שמטרתו להנגיש את כלל הנתונים באופן נהיר עבור מקבלי ההחלטות".