בעתות אחרות, פתרון למשבר כלכלי חמור כזה היה יכול להיות פשוט. הממשלה הייתה מטילה על אזרחיה מסים גבוהים, ובעזרתם מנסה לכסות את הבור התקציבי שנוצר. אך לקורונה חוקים משלה: המשבר הכלכלי פגע בכולם, אך בעיקר בשכבות הנמוכות, והביא למצב שלפתרון השכיח ואולי הפשוט ביותר של הטלת מסים נוספים על אזרחים - אין מקום בתקופה זו.
אחד הפתרונות, אשר הוצעו כמה פעמים בעבר, הוא הטלת מס על עיזבון, כלומר תשלום מס על הון ונכסים של מנוח העוברים בירושה לקרוביו. היתרון המשמעותי למהלך זה הוא שרוב אזרחי המדינה לא ייפגעו ישירות ממס זה. ה”נפגעים” היחידים יהיו יורשי העשירונים העליונים, אלה שבכל אופן יקבלו סכומי ירושה משמעותיים כך שהפגיעה בהם יכולה להיחשב מידתית וכאקט הפועל לצמצום פערים חברתיים.
ראיה לכך ניתן לראות במדינות רבות בעולם שאימצו את חוק מס הירושה והעידו שהוא שימש כלי מרכזי בהפחתת הפערים בין המעמדות החברתיים במדינה. בנוסף לכל אלה, הליך החקיקה של חוק זה עתיד להיות פשוט יחסית עקב כך שלא מדובר בחקיקה חדשה, אלא רק בתיקוף חוק שהיה בתוקף עד שנת 1981.
אך למרות כל היתרונות הקיימים בקיום מס ירושה, הסיכוי להשבת מס זה נמוך. לעניות דעתי, לחוק זה יש מקום בספר החוקים הישראלי, אך הוא נדרש להיות שונה מנוסחו הישן ומחוקי מס הירושה הנפוצים בעולם. הבעיה המרכזית בהטלת מס זה היא ההחלטה על גודל העיזבונות החייבים במס. לצורך העברת חוק זה, נבחרי הציבור יצטרכו לעמוד בשורה של לחצים חיצוניים של בעלי אינטרסים, שסביר שינסו להתאים את הוראות החוק לטובתם.
הכותב עוסק בתחום דיני הירושה והעיזבון
התרעות פיקוד העורף