"אני ממליץ על מספר שינויים בתוכנית הכלכלית, ובראשם הצורך שהמדינה תספוג את עלויות הבידוד בתנאי שהעובד אינו יכול לעבוד מהבית". כך אומר ל"מעריב" שר המודיעין אלי כהן.
לדבריו, שלב חשוב בתוכנית החילוץ של המשק נוגע לצורך לתכנן את היציאה מהסגר ולשים את הדגש על האצת תוכנית ההשקעות במשק.
"יש לא מעט חברות שמעוניינות להקים מפעלים ומחכות לסיוע מהמדינה", אומר השר ומוסיף: "מה שצריך כעת, מעבר לרשת הביטחון הכלכלית, הוא להאיץ את פיתוח התעשיות הרלוונטיות לתחום הקורונה בתחומים הטכנולוגיים כמו עבודה מרחוק. נוסף לכך, צריך להאיץ את ההסבות המקצועיות בעיקר דרך התעשייה עצמה".
לדבריו, "יש חברות ישראליות הפועלות בתחומי ההייטק והטכנולוגיה במזרח אירופה כמו באוקראינה ובהונגריה, וזה הזמן לתת להן תמריצים להחזיר את הפעילויות לישראל. חייבים לתת להן תקציב להכשרת העובדים בתחומי הטכנולוגיה".
בנוגע להידוק הקשרים עם מדינות המפרץ ואיחוד האמירויות הוא מוסיף: "באופן טבעי אני לא יכול לאשר או להכחיש את דבר ביקורי בבחריין. פוטנציאל הסחר בין ישראל לאיחוד האמירויות יעמוד בתוך שלוש שנים על 5 מיליארד דולר, מבלי להביא בחשבון את ההשקעות ואת ההכנסות בתחום התיירות".
"יש התרגשות רבה במגזר העסקי לקראת מתן אשרות כניסה לישראלים והפעלת קווי תעופה לשם. איחוד האמירויות ניצבת במקום השביעי בעולם מבחינת תמ"ג לנפש", הוא אומר.
באשר לסגר אומר כהן: "בהתחשב בקצב העלייה ברמת התחלואה נדרשנו להטיל סגר, כי סביר להניח שעם השחרור ממנו תהיה עלייה בתחלואה גם בגלל השפעת בחורף. אנו רוצים מאוד להבטיח שעד למועד מציאת החיסון, וזה ייקח לדעתי עוד שישה חודשים, הנדבקים יקבלו את הטיפול הטוב ביותר".
עוד הוא מוסיף: "תחילה התנגדתי לסגר מלא, אבל זה היה כשרמת התחלואה עמדה על 1,000 נדבקים ביום. כעת, כשבחגים הפעילות המשקית נמוכה והתעשייה והשירותים כמעט לא נפגעים, אין ברירה אלא להטיל סגר ולפצות במקביל את המגזר העסקי".
הראיון המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"