טל הראל מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים, שוחחה הערב (שלישי) עם ענת דוידוב ב"איפה הכסף" ב-103FM אודות הרחבת המתווה לדחיית תשלומי הלוואות בנקאיות ומשכנתאות.

אנחנו מדברות כבר פעם שנייה, על כך שהפיקוח על הבנקים מודיע שהמערכת הבנקאית מבצעת הארכה והרחבה נוספת של המתווה המקיף לדחיית תשלומי הלוואות בנקאיות ומשכנתאות. זו פעם שנייה או שלישית?
"זו הפעם השלישית כבר".

בכמה אנשים מדובר? אני מבינה שיש כאלה שגוררים את התשלומים עוד מהפעם הראשונה והשנייה, נכון?
"כן. נכון ל-18 בספטמבר נדחו 738,000 הלוואות באשראי צרכני, אשראי לדיור ועסקים קטנים, בסכום כולל של כתשעה וחצי מיליארד שקל. יש כאלה שדוחים ודוחים, יש כאלה שחזרו לשלם, כשהאפשרות לדחייה היא משלושה חודשים עד תשעה חודשים".

ומי שגורר את זה – את הדחייה? זו דחייה על דחייה על דחייה כבר.
"באשראי צרכני אפשר לדחות לשישה חודשים קדימה, כשמועד הגשת הבקשה יכול להיות עד סוף השנה הזו. זאת אומרת, ניתן לבקש מעכשיו לדחות לשישה חודשים, או לדחות מדצמבר עד יוני 2021. מי שכבר דחה לשישה חודשים, יכול לדחות את התשלומים לשלושה חודשים נוספים, עד לתקופה מצטברת של תשעה חודשים".

יש מצב שאני באה לבנק והבנק אומר לי לא? או שברגע שהפיקוח על הבנקים מחליט, הבנק חייב לאשר לי את הדחייה?
"זו לא החלטה רק של הפיקוח על הבנקים, זה מתווה שאומץ על-ידי כל הבנקים. לקוח שמגיש בקשה לדחות את התשלומים לתקופה של שישה-תשעה חודשים, הבנקים התחייבו לאמץ את המתווה הזה והם ידחו את התשלומים לא הפעלת שיקול דעת. לגבי השאלה מה הם דוחים, את הקרן או את הריבית? דחייה נוספת של עוד שלושה חודשים באשראי הצרכני תהיה של הקרן בלבד, את הריבית הבנקים יכולים להחליט אם לדחות או לא לדחות. במשכנתאות, מדובר גם בקרן וגם בריבית, ללא שיוקל דעת. אפשר להגיש בקשה באינטרנט והבקשה תאושר אוטומטית. כמובן, אשראי צרכני זה רק עד 100 אלף שקל".

אין סכנה או חשש שיעלו את הריביות?
"לא, סביב המתווה יש הסכמה ברורה בין כל הבנקים. הריבית היא של ההלוואה, הם לא מעלים את הריבית".

כלומר מה שהיה זה מה שיהיה, אי אפשר לשנות.
"חד משמעית כן".

למי זה מיועד? מי קהל היעד?
"חשוב להגיד שאין פה המלצה גורפת ללכת לדחות את התשלומים לשם הדחייה. רק מי שבאמת נקלע לאיזשהו קושי תזרימי ונמצא במצוקה, כי לו או לבן הזוג שלו אין הכנסה והם צריכים את האוויר לנשימה ואת התזרים הזה, שידחה את התשלומים – אבל שיבדוק קודם כל מה המשמעות של זה. זו לא מתנה, לדחיית התשלומים יש עלות. אתה דוחה ויש על זה ריבית, ואז אחרי שמסתיימת תקופת ההקפאה מתווסף כל חודש עוד חיוב לתשלום החודשי. מי שבאמת צריך את זה עכשיו כי הוא צריך את הסיוע, ובהמשך יחזירו אותו לעבוד ותהיה לו יותר פרנסה והוא יוכל להתמודד עם התשלומים...".

למה לא לוותר על הריבית הזו? אם כבר עושים חסד אז עד הסוף.
"אבל לוותר על הריבית זה כמו לתת מענק, והבנקים לא נותנים מענקים. הבנקים אומרים, אנחנו באים לקראתכם כדי לעזור לכם. זה לא מימון אלא התמודדות עם איזשהו קושי תזרימי, כדי שעכשיו יהיה ללקוחות כסף נזיל להתמודד עם שגרת היום הקשה שנכפתה עליהם. לכן אנחנו מדברים על דחייה בתנאים מאוד טובים, ללא עמלה, בריבית של הלוואה ולא ריבית חריגה או גבוהה".

כבנק ישראל וכמדינה אתם צריכים להיות מודאגים מזה. הרי הלוואות צריך להחזיר. אנשים ידחו וידחו וידחו, ויגיעו לקו פרשת מים ולמבוי סתום. מה עושים? האם אתם לא חוששים מזה?
"אנחנו בהחלט חוששים, בוחנים ועוקבים אחרי הדברים, כי זו שאלה של מה קורה ביום שאחרי. היום הזה יגיע, אי אפשר לעצום עיניים ולהגיד שזה לא יקרה, הוא יקרה וזה יגיע".

הוא יקרה כי בסוף יזרקו אנשים מהבתים.
"זה לא שחור או לבן. יש עכשיו הנחיה ברורה למערכת הבנקאית להימנע מהליכים משפטיים, לנסות להגיע להסדרים לאחרי תקופת המתווה. יש בנקים שהציעו כבר מתווים וולונטריים שלהם, לא מתווים כלל-מערכתיים, לשנתיים קדימה. הבנקים כן חושבים קדימה, אבל אנחנו אומרים ללקוחות להיערך עכשיו, לנסות להגיע להסדרים עם הבנקים, למצוא פתרונות, אולי להגדיל את המסגרת, להגדיל את הסכום, אולי פריסה ארוכה יותר, לבדוק מה אפשר לעשות. יש לכם עכשיו שלושה חודשים, בגלל הסגר גם הארכנו את המתווה, כי זה הגיע לאנשים שלא היו מוכנים לסגר".

"יש הנחיה ברורה למערכת הבנקאית להימנע מהליכים משפטיים"

טל הראל מתתיהו, ראש מטה המפקח על הבנקים, שוחחה עם ענת דוידוב ב"איפה הכסף" ב-103FM אודות הרחבת המתווה לדחיית תשלומי הלוואות בנקאיות ומשכנתאות