זעקת התאחדות האטרקציות התיירותיות: "כלכלות שלמות מבססות עצמן כך"

בעלים של מיזמי תיירות ברחבי הארץ מרגישים שזנחו אותם. הם נאלצים להילחם על כל שקל, והמדינה, שהייתה שותפה בעיקר ברווחים, הפכה כעת למתחרה

טליה לוין צילום: ג'רמי לדנר
אטרקציה תיירותית בתל אביב
אטרקציה תיירותית בתל אביב | צילום: גל פרידמן
3
גלריה
walla video test11 | צילום:
רווי רז
רווי רז | צילום: צילום עצמי

בפריפריה המאזן הפוך. באזורה הצפוני של ישראל יש מעט בתי מלון ויותר צימרים וסוגים אחרים של אירוח כפרי שנשענים על האטרקציות. "אין הבנה שלאטרקציות יש מקום חשוב בקבלת ההחלטה היכן לנפוש. צריך גם לדעת לתמוך כדי שהאטרקציות האלה יוכלו להתחדש ולהחזיק מעמד. בלי קשר לקורונה, גם באמצע השבוע בימות שגרה יש לאטרקציות האלו בעיה גדולה לקיים את עצמן".

כאמור, אף שהאטרקציות התיירותיות הן חלק בלתי־נפרד מענף התיירות, מדינת ישראל מאפשרת את פעילותם הבלעדית של עסקים מקבילים מהמגזר הציבורי. כך אפשר למשל להמשיך לבקר באתרי רשות הטבע והגנים, להזמין סיורים במערת הנטיפים, לטייל בחללים הסגורים של הנקרות בראש הנקרה ולעלות לרכבל במצדה, בתשלום מלא כמובן.

"ישראל משופעת באתרים היסטוריים, ובצדק, אנחנו מדינת התנ"ך", אומר מילר, "כך שאין לי טענות להתמקדות של משרד התיירות בנושא ולכך שהוא משקיע משאבים במקומות הללו, בין אם בירושלים ובנהר הירדן ובין אם בכנסיית הבשורה ובכל מקום שהוא מוקד משיכה. האטרקציות האלו, שמופעלות כמקומות היסטוריים, ממומנות בידי הממשלה, אבל הן לא מספיקות לתייר. בימים של שגרה, התייר לא מגיע רק כדי להניח את הפתק בכותל, אלא מגיע עם המשפחה ומחפש את הערך המוסף שלמדינה יש להציע. מה גם שתיירות פנים היא לא מילה גסה".

ד''ר אופיר מילר
ד''ר אופיר מילר | צילום: צילום עצמי

משבר הקורונה הוא החמור ביותר מבין שלל המשברים שידע הענף בשנים האחרונות. עוד לפני המגיפה העולמית הייתה מחלה מסתורית נוספת: עכברת. לא מזמן היא הגיחה שוב לנחלי הצפון, ואין לדעת מתי היא עוד תשוב, גם לאחר שיימצא החיסון לקורונה. "העכברת תפסה את בעלי האטרקציות בצפון בזמן הבעייתי והעמוס ביותר מבחינתם - עונת הקיץ", אומרת רז, "והנה, העובדה שכולם דיווחו על ירידה דרמטית באחוזי התפוסה רק מוכיחה עד כמה התוכן והאטרקציות היו מוקד המשיכה המרכזי להמוני הנופשים".

"כשמקימים אטרקציות בישראל צריך להיות אופטימיסטים חסרי תקנה", אומר מילר, שעמד לפני כמה שנים מאחורי מיזם הכדור הפורח בתל אביב, "אני זוכר שבזמנו הגיע צבי האוזר, שהיה אז מזכיר הממשלה והיה לו ניסיון בתחום התיירות, ואמר שהוא לא מאמין שהצלחנו להרים פרויקט כזה בישראל מבחינת פרוצדורה ורגולציה. וזה באמת היה מסובך, עם השקעה של מיליוני שקלים. במקרים כאלה מרגישים הרבה פעמים לבד במערכה".

"חלק מהיזמות זאת גם ציונות", מוסיף מילר, "זאת לא בושה להעלות את הנושא הזה. כשמשקיעים את הכסף הפרטי במקומות פריפריאליים, מייצרים תנועה וכלכלה מקומית, עם עובדים וספקים ומקומות עבודה, וגם מייצרים עניין נוסף לאותו המקום. הסיכונים של האנשים עם החלומות הם סיכונים גדולים מאוד".

תגיות:
תיירות
/
קורונה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף